פ"ע, שָׁלְמוּ, שׁוֹלְמִי, שְׁלֻמֵי, שְׁלָם, יִשְׁלָם, תִּשְׁלַם —  היה שָׁלֵם, בשלום ללא נגע ומום, לא נפגע, heil sein, bleiben; être sain et sauf; t obe safe and sound: חכם לבב ואמיץ כח מי הקשהאליו וַיִּשְׁלָם איוב ט ד. הסכם נא עמו וּשְׁלָם1 בהם תבואתך טובה שם כב כא. —  ובמשמ' נגמר, נעשה כולו: וַתִּשְׁלַם כל המלאכה אשר עשה שלמה בית יי' (מ"א ז נא, וכעין זה דהי"ב ה א). לא יבוא עוד שמשך וירחך לא יאסף כי יי' יהיה לך לאור עולם וְשָׁלְמוּ ימי אבלך ישע' ס כ. וַתִּשְׁלַם החומה בעשרים וחמשה לאלול נחמ' ו יה. —  ובינו' פוֹעֵ', שׁוֹלְמִי, החי בשלום אתי2: אם גמלתי שׁוֹלְמִי רע ואחלצה צוררי ריקם תהל' ז ה. —  ובנו' פָעוּ', שָׁלוּם, עי' שָׁלוּם. —  ואמר בן סירא: וגם לאביון הושיט יד למען תשלם ברכתך ב"ס גני' ז לב. —  ובתו"מ: הרי עלי עולה להביאה בשני בשבת כיון שבא שני בשבת ולא הביאה עובר, שלמה שנתו את מפיל יום האחרון והוא עובר על כל יום ויום ר' אבון בשם רבנן דתמן, ירוש' ר"ה א א. שלמה שנתו בעצרת איפש' לומר הוא אינו כשר ועובר ר' בון בר חייה, שם שם. שטעו שבטו של אפרים ויצאו ממצרים עד שלא שלם הקץ מד"ר שמות כ. —  ובסהמ"א: בעל הכימיא"ה צריך למעשים ולמלאכות לא ישלם לו חפתו זולתם ר"י א"ת, חו"ה, הבטחון, פתיח'. קדש אשה מעכשיו ולאחר שנים עשר חדש ושלם הזמן במלחמה חוזר ובא לו רמב"ם, מלכים ז ז. —  ואמר המשורר: יסוד עולם שלה ושלם בנעם ר"י הלוי, למי בקעו, זמורה ג, 101. שלמו חרוזים ירדו על לב אנוש צמא למו שכל כמימי גשם רמב"ע, הענק א, ברודי, שכח. והנה שלמו שירים בשרד בין מפארים עמנואל, אני ישן, מחב' ט, הברמן, 280. 

—  פעִ', שִׁלַּם, שִׁלַּמְתִּי, שִׁלֵּמוּ, שִׁלַּמְתֶּם, מְשַׁלֵּם, מְשַׁלְּמִים, מְשַׁלְמֵי, שַׁלֵּם, שַׁלְּמִי, שַׁלְּמוֹ, שַׁלֵּם, שַׁלְמוּ, אֲשַׁלֵּם, אֲשַׁלְּמָה, אֲשַׁלֵּמָה, תְּשַׁלֵּם, יְשַׁלֵּם, יְשַׁלֶּם-, יְשַׁלֶּמְךָ, יְשַׁלְמֶנָּה, נְשַׁלְמָה, יְשַׁלְּמוּנִי, —  א) שלם המקריב קרבן את הבית, האלהים את נוה הצדיק, נתן לו שלום ובטחון: והעלה שלמה שלש פעמים בשנה עלות ושלמים על המזבח וכו' וְשִׁלַּם את הבית3 מ"א ט כה. אם זך וישר אתה כי עתה יעיר עליך וְשִׁלַּם נות צדקך4 איוב ח ו. —  ב) נתן סכום כסף או שוה כסף בשלמות, החזירו בשלמות5, (rück) zahlen; (re) payer; to (re) pay: וכי יפתח איש בור או כי יכרה איש בר ולא יכסנו ונפל שמה שור או חמור בעל הבור יְשַׁלֵּם כסף ישיב לבעליו וכו' וכי יגף שור איש את שור רעהו ומת וכו' או נודע כי שור נגח הוא מתמול שלשם ולא ישמרנו בעליו שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם שור תחת שור וכו' כי יגנב איש שור או שה וטבחו או מכרו חמשה בקר יְשַׁלֵּם תחת השור וארבע צאן תחת השה, אם זרחה השמש עליו (על הגנב) דמים לו שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם וכו' אם המצא תמצא בידו הגנבה וכו' שנים יְשַׁלֵּם, כי יבער איש שדה או כרם ושלח את בעירה ובער בשדה אחר מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם יְשַׁלֵּם, כי תצא אש ומצאה קצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם המבער את הבערה, כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמר וגנב מבית האיש אם ימצא הגנב יְשַׁלֵּם שנים וכו' אשר ירשען אלהים יְשַׁלֵּם שנים לרעהו, כי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה וכל בהמה לשמר ומת או נשבר או נשבה אין ראה שבעת יי' תהיה בין שניהם אם לא שלח ידו במלאכת רעהו ולקח בעליו ולא יְשַׁלֵּם ואם גנב יגנב מעמו יְשַׁלֵּם לבעליו אם טרף יטרף יבאהו עד הטרפה לא יְשַׁלֵּם , וכי ישאל מעם רעהו ונשבר או מת בעליו אין עמו שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם אם בעליו עמו לא יְשַׁלֵּם שמות כא לג - כב יד. נפש כי תמעל מעל וחטאה בשגגה מקדשי יי' והביא את אשמו ליי' וכו' ואת אשר חטא מן הקדש יְשַׁלֵּם ויקר' ה יה-יו. או מכל אשר ישבע עליו לשקר וְשִׁלַּם אתו בראשו וחמשתיו יסף עליו שם שם כד. ואת הכבשה יְשַׁלֵּם ארבעתים6 ש"ב יב ו. ותבא ותגד לאיש האלהים ויאמר לכי מכרי את השמן וְשַׁלְּמִי את נשיכי מ"ב ד ז. חבל ישיב רשע גזלה יְשַׁלֵּם יחזק' לג יה. לוה רשע ולא יְשַׁלֵּם וצדיק חונן ונותן תהל' לז כא. לא יבזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב ונמצא יְשַׁלֵּם שבעתים את כל הון ביתו יתן משלי ו לא. אם אין לך לְשַׁלֵּם למה יקח משכבך מתחתיך שם כב כז. —  ושלם האלהים: המעמך יְשַׁלְּמֶנָּה כי מאסת כי אתה תבחר ולא אני איוב לד לג. מי הקדימני וַאֲשַׁלֵּם שם מא ג. —  ושלם אלהים לאדם נחומים: דרכיו ראיתי וארפאהו ואנחהו וַאֲשַׁלֵּם נחומים לו ולאכליו ישע' נז יח. —  ואת השנים: וְשִׁלַּמְתִּי לכם את השנים אשר אכל הארבה והילק והחסיל והגזם יואל ב כה. —  ושלם האדם נדר שנדר לאלהים, שלם אשר נדר, נָדַר ושלם, שלם תודה7: כי תדר ליי' אלהיך לא תאחר לְשַׁלְּמוֹ דבר' כג כב. ויהי מקץ ארבעים שנה ויאמר אבשלום אל המלך אלכה נא וַאֲשַׁלֵּם את נדרי אשר נדרתי ליי' בחברון ש"ב יה ז. ועבדו זבח ומנחה נדרו נדר ליי' וְשִׁלֵּמוּ ישע' יט כא. ואני בקול תודה אזבחה לך אשר נדרתי אֲשַׁלֵּמָה יונה ב י. חגי יהודה חגיך שַׁלְּמִי נדריך נחום ב א. מאתך תהלתי בקהל רב נדרי אֲשַׁלֵּם נגד יראיו תהל' כב כו. זבח לאלהים תודה וְשַׁלֵּם לעליון נדריך שם נ יד. עלי אלהים נדריך אֲשַׁלֵּם תודות לך שם נו יג. כן אזמרה שמך לעד לְשַׁלְּמִי נדרי יום יום שם סא ט. אבו ביתך בעולות אֲשַׁלֵּם לך נדרי שם סו יג. נדרו וְשַׁלְּמוּ ליי' אלהיכם כל סביביו שם עו יב. נדרי ליי' אֲשַׁלֵּם נגדה נא לכל עמו שם קיו יד, שם יח. זבחי שלמים עלי היום שִׁלַּמְתִּי נדרי משלי ז יד. תעתיר אליו וישמעך ונדריך תְשַׁלֵּם איוב כב כו-כז. כאשר תדר נדר לאלהים אל תאחר לְשַׁלְּמוֹ וכו' את אשר תדר שַׁלֵּם טוב אשר לא תדר משתדור ולא תְשַׁלֵּם קהל' ה ג-ד. —  ושלם פר שמשמ' זו: קחו עמכם דברים ושובו אל יי' אמרו אליו כל תשא עון וקח טוב וּנְשַׁלְּמָה פרים שפתינו8 הושע יד ג. —  ובהשאלה, שלם האדם לזולתו במעשיו, שלם לו רעה תחת טובה, ובקצור שלם לו, vergelten, heimzahlen; rétribuer; to pay back, retaliate: ויוסף אמר לאשר על ביתו קום רדף אחרי האנשים והשגתם ואמרת אליהם למה שִׁלַּמְתֶּם רעה תחת טובה בראש' מד ד. השמיעו אל בבל רבים וכו' שַׁלְּמוּ לה כפעלה ככל אשר עשתה עשו לה ירמ' נ כט. יְשַׁלְמוּנִי רעה תחת טובה שכול לנפשי תהל' לה יב. וּמְשַׁלְּמֵי רעה תחת טובה ישטנוני תחת רדופי טוב שם לח כא. ואתה יי' חנני והקימני וַאֲשַׁלְּמָה להם שם מא יא. בת בבל השדודה אשרי שֶׁיְשַׁלֶּם לך את גמולך שגמלת לנו שם קלז ח. אל תאמר אֲשַׁלְּמָה רע משלי כ כב. מי יגיד על פניו דרכו והוא עשה מי יְשַׁלֶּם לו איוב כא לא. —  ובהשאלה, כאלו לאלהים: וגם מה אתם לי צר וצידון וכל גלילות פלשת הגמול אתם מְשַׁלְּמִים עלי אם גמלים אתם עלי קל מהרה אשיב גמלכם בראשכם יואל ד ד. —  ושלם האל גמול לאדם, שלם כפעלו, על חיק, ראשונה, שלם עון אבות על בנים9: וּמְשַׁלֵּם לשנאיו אל פניו להאבידו לא יאחר לשנאו אל פניו יְשַׁלֶּם לו דבר' ז י. אם שנותי ברק חרבי ותאחז במשפט ידי אשיב נקם לצרי ולמשנאי אֲשַׁלֵּם שם לב מא. ויאמר אדני בזק וכו' כאשר עשיתי כן שִׁלַּם לי אלהים שופט' א ז. ויי' יְשַׁלֶּמְךָ טובה תחת היום הזה אשר עשית לי ש"א כד כ. יְשַׁלֵּם יי' לעשה הרעה כרעתו ש"ב ג לט. כעל גמלות כעל יְשַׁלֵּם10 חמה לצריו גמול לאיביו לאיים גמול יְשַׁלֵּם ישע' נט יח. לא אחשה כי אם שִׁלַּמְתִּי וְשִׁלַּמְתִּי אל חיקם שם סה ו. קול שאון מעיר קול מהיכל קול יי' מְשַׁלֵּם גמול לאיביו שם סו ו. וְשִׁלַּמְתִּי ראשונה11 משנה עונם וחטאתם ירמ' יו יח. וְשִׁלַּמְתִּי להם כפעלם וכמעשה ידיהם שם כה יד. עשה חסד לאלפים וּמְשַׁלֵּם עון אבות אל חיק בניהם אחריהם שם לב יח. נסו מתוך בבל ומלטו איש נפשו אל תדמו בעונה כי עת נקמה היא ליי' גמול הוא מְשַׁלֵּם לה שם נא ו. וְשִׁלַּמְתִּי לבבל ולכל יושבי כשדים את כל רעתם אשר עשו בציון לעיניכם שם שם כד. כי אל גמלות יי' שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם שם שם נו. ולך אדני חסד כי אתה תְּשַׁלֵּם לאיש כמעשהו תהל' סב יג. חטאים תרדף רעה ואת צדיקים יְשַׁלֶּם טוב משלי יג כא. מלוה יי' חונן דל וגמלו יְשַׁלֶּם לו שם יט יז. אם רעב שנאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים כי גחלים אתה חתה על ראשה ויי' יְשַׁלֶּם לך שם כה כא-כב. כי פעל אדם יְשַׁלֶּם לו וכארח איש ימצאנו איוב לד יא. יְשַׁלֵּם יי' פעלך ותהי משכרתך שלמה מעם יי' אלהי ישראל רות ב יב. —  ואמר בן סירא: בעת מפקד אל תתאחר פטר לביתך ושלם רצון ב"ס גני' לה יא. —  ובתו"מ: האוכל תרומה שוגג משלם קרן וחומש תרומ' ו א. וכל המתחיב בנפשו אינו משלם ממון כתוב' ג ב. האומר גנבתי וטבחתי ומכרתי משלם את הקרן על פי עצמו ואינו משלם תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה שם ג ט. וכשהזיק חב המזיק לשלם תשלומי נזק במיטב הארץ ב"ק א א. דרסה על הכלי ושברתו ונפל על כלי ושברו, על הראשון משלם נזק שלם ועל האחרון משלם חצי נזק שם ב א. המפקיד אצל חברו בהמה או כלים ונגנבו או שאבדו, שלם ולא רצה לשבע וכו' נמצא הגנב משלם תשלומי כפל, טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה, למי משלם למי שהפקדון אצלו ב"מ ג א. ואם כן ענש הכתוב לנטפל לעוברי עברה כעוברי עברה, על אחת וכמה ישלם שכר לנטפל לעושי מצוה כעושי מצוה ר"ע, מכות א ז. ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך אב' ו ה. תאמרו בעבדי ובאמתי שיש בהן דעת שאם אקניטם ילך ודליק גדישו של אחר ואהא חיב לשלם ידים ד ז. השר שואל איכן הוא השוחד ליקח, והשופט בשילום שלם לי ואשלם לך ירוש' תענ' ב א. —  ובשמוש משאל, משלם מדבר על דבר12: אין משלמין מן הלקט ומן השכחה ומן הפאה ומן ההפקר תרומ' ו ה. רבי אליעזר אומר משלמין ממין על שאינו מינו ובלבד שישלם מן היפה על הרע ורבי עקיבא אומר אין משלמין אלא ממין על מינו, לפיכך אם אכל קשואין של ערב שביעית ימתין לקישואים של מוצאי שביעית וישלם מהם שם ו ו. שהתם משלם חצי נזק מגופו ומועד משלם נזק שלם מן העליה ב"ק א ד. —  ובמשמ' מסר, כמו בבנין אפע' בארמ': לכי ושלמי הגדי לבעליו טובי בן טוביאל, בקבץ דה"י של משה, 99. ואוי למי שהוא ממושכן ונתבע לשלם הפקדון שאצלו כלומר האדם המתמשכן לשלם רוחו שהיא אצלו כפקדון לבעלה ערוך ערך וה. כי אני נשבע ביי אלהינו אשר אשלמה את נפשי בידכם ועשיתם לי כטוב בעיניכם יוסיפון פרק פה. ועי' הִפע'. —  °ושלם נפשו, במשמ' נפטר: ובדברו כזאת סגר ימיו שלם נפשו ויעזוב גבורה לעמו יוסיפון גינצבורג קכו. ויהי כדברה שלמה נפשה ותצא רוחנ ותפל על בניה ותלך עמהם שם קלב. ויהי כדברו הדברים האלה שלם נפשו ויאסף אל עמיו שם קפה. סורו מעלי כי עייפה נפשי מאד כי אין אני בגבול החיים ואני עומדת לשלם נפשי למלך שם רג.

—  פֻע', מְשֻׁלָּם, יְשֻׁלַּם, יְשֻׁלָּם, —  ששִלמו אותו: הַיְשֻׁלַּם תחת טובה רעה כי כרו שוחה לנפשי ירמ' יח כ. לך דמיה תהלה אלהים בציון ולך יְשֻׁלַּם נדר תהל' סה ב. —  ובמשמ' ששלמו לו גמול או ענש: הן צדיק בארץ יְשֻׁלָּם אף כי רשע וחוטא משלי יא לא. בז לדבר יחבל לו וירא מצוה הוא יְשֻׁלָּם משלי יג יג. —  ובינו' פָעוּ', מְשֻׁלָּם13 , כנוי לעבד יי': מי עור כעבדי וחרש כמלאכי אשלח מי עור כִּמְשֻׁלָּם ועור כעבד יי' ישע' מב יט. —  ובתו"מ בינו' משלם, עי' שָׁלֵם, מִשָּׁלֵם. —  ובסהמ"א:כמשולם, והרי הוא כמשולם כל תגמוליו ויצא נקי רש"י, ישע' מב יט. —  ואמר הפיטן: קורבנות תמימים וכהנים [ת]מימים אילו שלימים ואילו משולמים ינאי, אז עשיית, קרוב' ויקר', זולאי, קסה. —  ואמר המשורר: צבי השב לבבי המדכא אשר שמתיו בידך משלם ואל אמות  בלא עתי ומאל תמורת גמלך רע טוב משלם רמב"ע, הענק ד, ברודי, שמח.

—  הִפע', הִשְׁלִימָה, הִשְׁלִימוּ, תַּשְׁלִימֵנִי, יַשְׁלִם, יַשְׁלִים, יַשְׁלֵם, תַּשְׁלִים,יַשְׁלִמוּ, יַשְׁלִימוּ, —  עשה שיהיה שלם, סים, גמר, vollmachen, beenden; compléter. finir; to complete, finish: קפדתי כארג חיי מדלה יבצעני מיום עד לילה תַּשְׁלִימֵנִי14 שויתי עד בקר כארי כן ישבר כל עצמותי מיום עד לילה תַּשְׁלִימֵנִי ישע' לח יב-יג. מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו יַשְׁלִים וכו' האומר לכורש רעי וכל חפצי יַשְׁלִים שם מד כו-כח. כי יַשְׁלִים חקי וכהנה רבות עמו איוב כג יד. —  בומשמ' דים שלום עם זולתו, Frieden halten; entretenir la paix; to keep peace: ואם לא תַּשְׁלִים עמך ועשתה עמך מלחמה וצרת עליה דבר' כ יב. ויהי כשמע אדני צדק מלך ירושלם כי לכד יהושע את העי ויחרימה וכי הִשְׁלִימוּ ישבי גבעון את ישראל ויהיו בקרבם יהוש' י א. עלו אלי ועזרני ונכה את גבעון כי הִשְׁלִימָה את יהושע ואת בני ישראל שם שם ד. לא היתה עיר אשר הִשְׁלִימָה אל בני ישראל בלתי החוי ישבי גבעון את הכל לקחו במלחמה שם יא יט. ויראו כל המלכים עבדי הדדעזר כי נגפו לפני ישראל וַיַּשְׁלִימוּ את ישראל ויעבדום ש"ב י יט, וכעין זה דהי"א יט יט. וַיַּשְׁלֵם יהושפט עם מלך ישראל מ"א כב מה. ברצות יי' דרכי איש גם אויביו יַשְׁלִם אתו משלי יו ז. —  ובתו"מ: מעות חולין ומעות מעשר שני שנתפזרו מה שלקט למעשר שני עד שישלים והשאר חולין מע"ש ב ה. מי שלא אכל בלילי יום טוב הראשון ישלים בלילי יום טוב האחרון רבי אליעזר, סוכה ב ו. מתחיל בתורה ומשלים בנביא, ר' יוסי אומר אם השלים בתורה יצא ר"ה ד ו. שלש תעניות הראשונות אנשי משמר מתענין ומשלימין ואנשי בית אב מתענין ולא משלימין, שבע אחרונות אלו ואלו מתענין ומשלימין תענ' ב ו. היו מתענין וירדו להם גשמים קודם הנץ החמה לא ישלימו, לאחר הנץ החמה ישלימו שם ג ט. הריני נזיר ונזיר כשיהיה לי בן, התחיל מונה את שלו ואחר כך נולד לו בן, משלים את שלו ואחר כך מונה את של בנו נזיר ב ט. הפר לעבדו יצא לחרות (ו)משלים נזירותו שם ט א. גט קרח הכל משלימין עליו דברי בן ננס, רבי עקיבא אומר אין משלימין עליו אלא קרובים הראויין להעיד במקום אחר גיט' ח י. כך אמרו נשיאים, יתנדבו ישראל מה שמתנדבים ומה שמחסרים אנו משלימים ספרי במד' מה. למלך שהיו לו אפוטרופסים במדינה והשלים להם את שלו ומסר להם את בנו שם דבר' שו. ישב לו לגלח באו ואמרו לו מת אביו הרי זה משלים את ראשו ירוש' שבת א א. מכיון שהוא עומד בתוך שנתו של אילן משלים שנתו ר' מנא, שם ר"ה א ב. לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם  הצבור שנים מקרא ואחד תרגום ואפי' עטרות ודבון שכל המשלים פרשיותיו עם הצבור מאריכין לו ימיו ושנותיו רב הונא בר יהודה בשם רבי אמי,  ברכ' ח.-ח:. מעשה ברבי אליעזר שנכנס לבית הכנסת ולא מצא י' ושחרר  עבדו והשלימו לעשרה שם מז:. במלך שלמה, במלך שהשלים מעשיו לבריותיו, כיצד, השלים האש לאברהם, השלים החרב ליצחק, השלים המלאך ליעקב מד"ר שה"ש, עמודי עשת. ובחרון אף אל ביושבי הארץ אמר לסור את דעתם עד לא ישלימו את ימיהם ברית דמשק יא ה, סגל, השלח כו, 499. —  ובסהמ"א: אמר החכם בחכמה החכמים משלימים גמול הבורא מבחר הפנינים אא א. וכן אם יבקש ממנו מי שלמעלה ממנו או שלמטה ממנו חפץ, יסבב לעשותו בכל לבו וישתדל להשלימו במצפונו וכו' ואם ישלימהו על ידו אל יחזיק טובה לעצמו וכו' אלא יודה לאל שהשלימו על ידו ר"י א"ת, חו"ה, הבטחון ד. אם שכירים אתם לא השלמתם15 פעולת היום רש"י, בראש' כט ז. שהיה משה מחזראחריהם להשלימם בדברי שלום הוא, במד' טז יב. ושם בעל פקידות, ממונה לשמור שלא יצא איש מן העיר להשלים אל הכשדים הוא, ירמ' לז יג. וכליתו חמתי בם, אשלים כל חרוני וחפצי ברעתם הוא, יחזק' ו יב. —  בומשמ' מסר דרישת שלום: ועתה מקרוב בא במקור נדפס 'בה' הנה סוחר וכו' והשלימני עד מאד בעל פה מצידך אגר' הלל החסר, טעם זקנים ע:, חמדה גנוזה, יח.. ובמשמ' מסר16, übergeben; délivrer; to dommit, deliver: וזה (הגֵר) שלא ראה אחד מהם  בא והשלים את עצמו להקב"ה וקבל עליו מלכות שמים תנחומא בובר לך לך ו. עמד משה והשכים לפתחו של יהושע וכו' ונתעלמו עיניו17 של יהושע ולא ראה אותו כדי שיצטער וישלים עצמו (למיתה) תנחו' ואתחנן ו. המן הרשע שהיה מחשב בלבו ואומר למחר אני משכים ואומר למלך מעשיו של מרדכי והוא משלימו לידי מדרש שוח"ט משלי יט. מה התור הזה משלים נפשו על מזונותיו כך משה השלים נפשו על ישראל מדרש שה"ש ב, גרינהוט, כה.. ומוסרין אותם ומשלימין אותך היכלות רבתי יז, ביהמ"ד ילינק ג, 96. מפני שהאשה משלמת נפשה על סעודת שעה ועוברת עבירה ואומרת אין בכך כלום סדר אליהו רבה כא, איש-שלום, 122. ועי' נֶפֶשׁ. —  ובסהמ"א: אכן האריך אפו בהיותו בשחין רע ובנגעי' גדולי' עד אשר נדרשה נשמתו מקרבו וישלימנה ליי' אלהיו ולא רצה להשלימנה אליו בלא קריאה יוסיפון עא. —  ואמר הפיטן: חיות פליאות ועצומות, אחת לאחת משלימות קונט' הפיוטים,7.נפשו לטבח השלים מפחד חילו קלונימוס הקטן, אמרתי שעו מני. —  ובקצור השלים, במשמ' השלים את נפשו, נפטר: אין מבטלין ת"ת עד שתצא נשמתו של מת וכשהיה ר"ש בנו ר"ע חולה לא בטל בית מדרשו אל פקדו ביד שלוחו, בא הראשון ואמר לו נטען, אמר להן שאלו, עד שבא השני ואמר לו הכביד החזירן לת"ת, בא השלישי ואמר לו גוסס, אמר להם שאלו, ובא הרביעי ואמר לו השלים עמד חלץ תפלין וקרע את בגדיו וכו' שמחות ח.

—  הָפע', הָשְׁלְמָה, —  נאלץ להשלים, לחיות בשלום: כי עם אבני השדה בריתך וחית השדה הָשְׁלְמָה18 לך איוב ה כג. —  ובתו"מ, גם במשמ' נמסר, היה מסור: ויצר, שהיה יצרן קשה מכל בני אדם, ושלם, שהיו מושלמים ליצרם ומשלמין רעה תחת טובה מד"ר בראש' צד. כאותן כתות של מלאכי השרת שהם יראים ומושלמים לי שם במד' ב. לסוף מ' יום מרדו ישראל בהקב"ה ועשו להם עגל מסכה וכו' אבל הלוים נמצאו מושלמים עם הקדוש ברוך הוא שם שם ז. אמר לו האלהים משה אין את רואה לישראל היכן הם עומדים ואומרים כל אשר דבר יי' נעשה ונשמע, חייך בכזבים הם עומדים, אינם מושלמים לי אלא מ' יום שם שם. יגיע מצרים זה פרעה, וסחר כוש זה תרהקה מלך כוש, וסבאים אנשי מדה אלו חיילותיהן, עליך יעבורו זה חזקיהו וסייעתו, ולך יהיו כבר מושלמין לך שם שה"ש ד, אתי מלבנון. אומות העולם אומרות לישראל עד מתי אתם מתים אל אלהיכם ומשלמין לו שם שם ז, שובי שובי השולמית. הבת ירושלם, הבת שיראה ומשלמת לי שם איכה ב יג, מה אעידך. —  ובסהמ"א, גם במשמ' היה שלם ומשֻכלל: שהם לא היו נבדלים מן המורגש ולא הושלמו שלמות שכלי ר"י א"ת, מו"נ א סג. שהם המצות המעשיו שבהם תושלם הנפש מנחת קנאות, קופמן, 74. וסמוך לערב [בא] לקראתי הבחור המושלם סי' בנימין שלמה חיד"א, מעגל טוב, 77. —  °משלם בכל המעלות, שהגיע לשלמות, volkommen; parfait; perfect.

—  הִתפ', הִשְׁתַּלֵּם, —  א) ששִּׁלמו אותו, שנתנו אותו לשִלום חוב וכדו': קדמו בעלי חובות והגביהו בין חב עד שלא הזיק בין הזיק עד שלא חב לא עשו ולא כלום לפי שאין משתלם אלא מגופו ב"ק לג.. ממון המשתלם בראש מוסיף חומש, ממון שאין  משתלם אין מוסיף חומש שם סה:. מלוה משתלמת בכל מקום, אבידה ופקדון אין משתלמין אלא במקומן שם קיח.. תרומה אינה משתלמת אלא מן החולין [[בעיה: ב"מ נד.]]. דשכירות אינה משתלמת אלא בסוף שם עג.. —  וסהמ"א: אדם שכתב לחבירו הכל נשתלמה ממך ואין לי עליך לא דין ולא ערעור ולא קול תשו' גא' קדמ' נח. —  ואמר הפיטן: אולי ירחם לקתה בכפלים, לעוטה אריות כמו בפי שחלים, לוקה ומשתלמת בעון שולים שמואל הכהן, מלאכי רחמים, סליח' ליום ג. —  ובמשמ' קבל תשלום19: אף עכשיו יכול לומר לו כי נשתלמתי ממון של שותפות בחשבון שחישבתי תשו' הגאו' הרכבי, 114. אין לבן לאה שהיה לה מיעקב כלום בשדה זו עד שישתלם ראובן אחריות נכסים שמכרה אמו שלא כדין תשו' גאו' ה, 284. אם מרצין את האשה ונתרצית לו מוטב ואם לאו משתלמת כמו שפירשנו וכופין את הבעל עד שיגרש שערי צדק, תשו' הגאו' שער ד שאלה יו, נו:. ואם אתאחר מלפרוע לו סך זה הממון הרשיתי מעכשיו לטרוף לו כל מה שימצא אצלי בעולם ולהשתלם סך זה עד סוף פרוטה שו"ת הרי"ף רעח. שהמשתלם חצי נזקו שמין לו את הנבלה רש"י, שמות כא לה. ישלם המזיק עד שישתלם הניזק כל נזקו הוא, שם שם לו. לא ישתלמו במעשיהם אלא רעה הוא, ישע' נט לו. ישתלמו שכר טוב אביהם הוא, איוב מא ד. ותני לו לפלוני בר פלוני להיות בידו לזכות מחמת שכבר נשתלמתי ממנו כך וכך דינרין שהוא חייב לו מזמן פלוני ס' השטרות לר"י ברצלוני, 100. —  ואמר המשורר: והנפרע ובעל חוב בלי שם יהיה נשבע ומשתלם כנרשם רה"ג, שערי שבועות, קבוצת קונטרסים, 128. —  ובמשמ' נגמר: ר' מאיר היה יושב ודורש בלילי שבת והיתה שם אשה ששומעת את קולו וערב לה והמתינה עד שנשתלם והזהיר צו מ. —  ובמשמ' השתכלל: כי הוא ית' שלם בתכלית השלמות ומשלים לכל מה שזולתו ואינו משתלם חוץ ממנו ר"י אברבנאל, שמים חדשים עיון ד דרוש נ. —  ובמשמ' השלים את ידיעותיו, את הכשרתו, sich vervollkommen; se perfectionner; to perfect oneself: נוהג בספרות ובדבור, גם בצרופים כגון תלמיד משתלם וכדו'.

—  נִפע', °נִשְׁלַם, —  כמו קל, נגמר, נעשה שָׁלֵם: משנולד בנימין נשלמה המטה ומעתה ראויים למנות רש"י, בראש' לה כב. והנה חלום והנה נשלם חלום שלם לפניו ונוצרך לפותרים הוא, שם מא ז. ורש"י כתב שאמר הכתוב בחמשה עשר יום לחדש השני להפריש חנייה זו לפי שבו נשלמה20 החררה שהוציאו ממצרים והוצרכו למן רמב"ן,שמות טז ב. —  ואמר המשורר: נשלם ההגיון תהלה לאל עליון ראב"ח, הגיון הנפש, בסוף הספר. ועי' עוד דודזון, אוצר השירה והפיוט ג, 225. —  ובצרוף ם ונשלם, ואמר המשורר: תם ונשלם קץ הנעלם רפאל, שיר ושבחה 119:-תרפא 149:. —  ובפרט בנֻסחה תם ונשלם השבח לאל בורא עולם, ובראשי תבות תושלב"ע, בסים ספרים. —  וגם במשמ' היה שלום לו, ואמר המשורר: ואקדישך ואעריצך בסוד עמי ומקהלם, ושם אכף ואפרוש כף ואבואה בלב נשלם ראב"ע, תברך יה, כהנא א, 29.