1, תה"פ המורה על מקום מרֻחק, במקום ההוא, dort; là bas; there: ויטע יי' אלהים גן בעדן מקדם וישם שָׁם את האדם אשר יצר בראש' ב ח. וזהב הארץ ההיא טוב שָׁם הבדלח ואבן השהם שם שם יב. ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שָׁם  שם יא ב. הבה נרדה ונבלה שָׁם שפתם שם שם ז. על כן קרא שמה בבל כי שָׁם בלל יי' שפת כל הארץ שם שם ט. וירא יי' אל אברהם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת ויבן שָׁם מזבח ליי' הנראה אליו שם יב ז. ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שָׁם שם שם י. ויסף עוד לדבר אליו ויאמר אולי ימצאון שָׁם ארבעים שם יח כט. על כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שָׁם נשבעו שניהם שם כא לא. קח נא את בנך וכו' ולך לך אל ארץ המריה והעלהו שָׁם לעלה שם כב ב. ויפגע במקום וילן שָׁם שם כח יא. קום עלה בית אל ושב שָׁם ועשה שָׁם מזבח שם לה א. וְׁשָם אתנו נער עברי שם מא יב. וירד יי' בענן ויתיצב עמו שָׁם שמות לד ה. — ובחזרת המלה, שם . . . [ו]שם: שָׁם שם לו חק ומשפט וְשָׁם נסהו שמות יה כה. כי אם במקום אשר יבחר יי' באחד שבטיך שָׁם תעלה עלתיך וְשָׁם תעשה כל אשר אנכי מצוך דבר' יב יד. ותשבתו הרמתה כי שָׁם ביתו וְשָׁם שפט את ישראל ש"א ז יז. נוה משלח ונעזב כמדבר שָׁם ירעה עגל וְשָׁם ירבץ ישע כז י. והיתה החרב אשר אתם יראים ממנה שָׁם תשיג אתכם בארץ מצרים והרעב אשר אתם דאגים ממנו שָׁם ידבק אחריכם מצרים וְשָׁם תמתו ירמ' מב יו. כי בהר קדשי בהר מרום ישראל נאם אדני יי' שָׁם יעבדני כל בית ישראל כלה בארץ שָׁם ארצם וְשָׁם אדרוש את תרומותיכם יחזק' כ מ. לך ברח לך אל ארץ יהודה ואכל שָׁם לחם וְשָׁם תנבא עמ' ז יב. שָׁם רשעים חדלו רגז וְשָׁם ינוחו יגיעי כח איו' ג יז. — ובשנוי הסדר: ובני ישראל נסעו מבארת בני יעקן מוסרה שָׁם מת אהרן ויקבר שָׁם דבר' י ו. — וזעיר שם זעיר שם: כי צו לצו צו לצו קו לקו קו לקו זעיר שָׁם זעיר שָׁם ישע' כח י. והיה להם דבר יי' צו לצו צו לצו קו לקו קו לקו זעיר שָׁם זעיר שָׁם שם שם יג. — ובצרוף מצמצם, אך שם: ופגשו ציים את איים ושעיר על רעהו יקרא אך שָׁם הרגיעה לילית ומצאה לה מנוח שמה קננה קפוז ותמלט וכו' אך שָׁם נקבצו דיות אשה רעותה ישע' לד יד-יה. — ובפרט בשלילה, אין שם איש וכדומה: ויבא הביתה לעשות מלאכתו ואין איש מאנשי הבית שָׁם בבית בראש' לט יא. ויבאו עד קצה מחנה ארם והנה אין שָׁם איש מ"ב ז ה. באנו אל מחנה ארם והנה אין שָׁם איש שם שם י. — ובתעודות לכיש: אין שם אדם כתבי לכיש 4, 5, טורטשינר, 125. — ועם מן היחס2: ונהר יצא מעדן להשקות את הגן וּמִשָּׁם יפרד והיה לארבעה ראשים בראש' ב י. ויפץ יי' אתם מִשָּׁם על פני כל הארץ שם יא ח. ויעתק מִשָּׁם ההרה שם יב ח. ויסע מִשָּׁם אברהם ארצה הנגב שם כ א. לך נא אל הצאן וקח לי מִשָּׁם שני גדיי עזים שם כז ט. קום לך פדנה ארם ביתה בתואל אבי אמך וקח לך מִשָּׁם אשה מבנות לבן אחי אמך שם כח ב. הנה שמעתי כי יש שבר במצרים רדו שמה ושברו לנו מִשָּׁם שם מב ב3. והביאה אל בני אהרן הכהנים וקמץ מִשָּׁם מלא קמצו מסלתה ומשמנה ויקר' ב ב. — ובחזרת המלה, משם . . . ומשם: אם יהיה נדחך בקצה השמים מִשָּׁם יקבצך יי' אלהיך וּמִשָּׁם יקחך דבר' ל ד. — ואחר משפט תנאי או זקה כולל: באשר כרע שָׁם נפל שדוד שופט' ה כז. מעת היותה שָׁם אני ישע' מח יו. אזכיר רהב ובבל לידעי הנה פלשת וצור עם כוש זה ילד שָׁם וכו' יי' יספר בכתוב עמים זה ילד שָׁם תהל' פז ד-ו. אם אסק שמים שָׁם אתה שם קלט ח. בהכינו שמים שָׁם אני משלי ח כז. ובאשר חללים שָׁם הוא איוב לט ל. ואם יפול עץ בדרום ואם בצפון מקום שיפול העץ שָׁם יהוא קהל' יא ג. — ובהשלמה ענינית אחר מלת הזקה אשר, אשר שם, במשמ' במקום ש, במקום אשר: שם האחד פישון הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שָׁם הזהב בראש' ב יא. רק בארץ גשן אשר שָׁם בני ישראל לא היה ברד שמות ט כו. והיה הדם לכם לאת על הבתים אשר אתם שָׁם שם יב יג. ומשה נגש אל הערפל אשר שָׁם האלהים שם כ כא. — ובהפרדת שָׁם מן אשר ע"י פעל או שם או כנוי ומלת אין הבאים במקום פעל: וילך למסעיו מנגב ועד בית אל עד המקום אשר היה שָׁם אהלה בתחלה בראש' יג ג. שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שָׁם שם שם יד. וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שָׁם שם יט כז. אנכי האל בית אל אשר משחת שָׁם מצבה שם לא יג. ויקן את חלקת השדה אשר נטה שָׁם אהלו שם לג יט. ויבא יעקב אל יצחק אביו ממרא קרית הארבע הוא חברון אשר גר שָׁם  אברהם ויצחק שם לה כז. ויתן שר בית הסהר ביד יוסף את כל האסירם אשר בבית הסהר ואת כל אשר עשים שָׁם  הוא היה עשה שם לט כב. ותהי צעקה גדלה במצרים כי אין בית אשר אין שָׁם  מת שמות יב ל. וישליכם  אל המערה אשר נחבאו שָׁם יהוש' י כז. עברו לכם אל ארץ אחזת יי' אשר שכן שָׁם משכן יי' שם כב יט. והארץ רחבת ידים וכו' מקום אשר אין שָׁם מחסור כל דבר אשר בארץ שופט' יח י. ויאמרו פלִשתים הנה עברים יצאים מן החרים אשר התחבאו שָׁם ש"א יד יא. ויהי כל הבא אל המקום אשר נפל שָׁם עשהאל וימת ויעמדו ש"ב ב כג. — ובצרוף הכולל, באשר הוא שם: ויקרא מלאך אלהים אל הגר מן השמים ויאמר לה מה לך הגר אל תיראי כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שָׁם בראש' כא יז. — ואף בהפרדת כמה מלים בין אשר ושם: ויקרא יעקב את שם המקום אשר דבר אתו שָׁם אלהים בית אל שם לה יה. ויתן אתם במשמר בית שר הטבחים אל בית הסהר מקום אשר יוסף אסור שָׁם שם מ ג. ויבא יתרו חתן משה ובניו ואשתו אל משה אל המדבר אשר הוא חנה שָׁם הר האלהים שמות יח ד. עלת תמיד לדרתיכם פתח אהל מועד לפני יי' אשר אועד לכם שמה לדבר אליך שָׁם שם כט מב. כי אם אל המקום אשר יבחר יי' אלהיכם מכל שבטיכם לשום את שמו שָׁם לשכנו תדרשו ובאת שמה דבר' יב ה. והיה המקום אשר יבחר יי' אלהיכם בו לשכן שמו שָׁם שמה תביאו את כל אשר אנכי מצוה אתכם שם שם יא. כי ירחק ממך המקום אשר יבחר יי' אלהיך לשום שמו שָׁם שם שם כא. וכי יבא הלוי מאחד שעריך מכל ישראל אשר הוא גר שָׁם שם יח ו. ויהי בשמור יואב אל העיר ויתן את אוריה אל המקום אשר ידע כי אנשי חיל שָׁם ש"ב יא יו. להיות עינך פתחת אל הבית הזה לילה ויום אל המקום אשר אמרת יהיה שמי שָׁם מ"א ח כט. הנה נא המקום אשר אנחנו ישבים שָׁם לפניך צר ממנו מ"ב ו א. ויתץ את בתי הקדשים אשר בבית יי' אשר הנשים ארגות שָׁם בתים לאשרה שם כג ז. מצרים ירד עמי בראשנה לגור שָׁם ישע' נב ד. איה מעון אריות ומרעה הוא לכפרים אשר הלך אריה לביא שָׁם נחום ב יב. — ובחזרת שָׁם אחר אשר . . . שם: ובמקום אשר ישכן שָׁם הענן שָׁם יחנו בני ישראל במד' ט יז. — ובצרוף כל אשר תפנה שם וכדו': למען תשכיל את כל אשר תעשה ואת כל אשר תפנה שָׁם מ"א ב ג. והם יחזקו את בדק הבית לכל אשר ימצא שָׁם בדק מ"ב יב ו. והיה כל נפש חיה אשר ישרץ אל כל אשר יבוא שָׁם נחלים יחיה יחזק' מז ט. — ובצרוף אשר . . . משם: וישלחהו יי' אלהים מגן עדן לעבד את האדמה אשר לקח מִשָּׁם בראש' יג כג. ואת פתרסים ואת כסלחים אשר יצאו מִשָּׁם פלשתים שם י יד. ההשב אשיב את בנך אל הארץ אשר יצאת מִשָּׁם שם כד ה. למקום ההוא קרא נחל אשכול על אדות האשכול אשר כרתו מִשָּׁם בני ישראל במד' יג כד. לך נא אתי אל מקום אחר אשר תראנו מִשָּׁם שם כג יג. פן יאמרו הארץ אשר הוצאתנו מִשָּׁם מבלי יכלת יי' להביאם אל הארץ אשר דבר להם ומשנאתו אותם הוציאם להמתם במדבר דבר' ט כח. אז ישוב הרוצח ובא אל עירו ואל ביתו אל העיר אשר נס מִשָּׁם יהוש' כ ו. הליכו שמה אחד מהכהנים אשר הגליתם מִשָּׁם מ"ב יז כז. — ושֶׁשָּׁם, כמו אשר שם: ירושלם הבנויה כעיר שחברה לה יחדו שֶׁשָּׁם עלו שבטים שבטי יה עדות לישראל להודות לשם יי' תהל' קכב ג-ד. — ועם סיום המקום שָׁמָּה, במשמ' למקום ההוא, לתוכו, dorthin, dorthinein; là bas, là dedans; there, therein: הנה נא העיר הזאת קרבה לנוס שָׁמָּה בראש' יט כ. מהר המלט שָׁמָּה כי לא אוכל לעשות דבר עד באך שָׁמָּה שם שם כב. השמר לך פן תשיב את בני שָׁמָּה וכו' רק את בני לא תשב שָׁמָּה שם כד ו-ח. ונאספו שָׁמָּה כל העדרים שם כט ג. ויוסף הורד מצרימה ויקנהו פוטיפר וכו' מיד הישמעלים אשר הורדהו שָׁמָּה שם לט א. הנה שמעתי כי יש שבר במצרים רדו שָׁמָּה ושברו לנו משם שם מב ב. ואנחנו לא נדע מה נעבד את יי' עד באנו שָׁמָּה שמות י כו. קח צנצנת אחת ותן שָׁמָּה מלא העמר מן שם יו לג. וכי יפתח איש בור או כי יכרה איש בר ולא יכסנו ונפל שָׁמָּה שור או חמור שם כא לג. ונתתה את הפרכת תחת הקרסים והבאת שָׁמָּה מבית לפרכת את ארון העדות שם כו לג. ועשית כיור נחשת וכו' ונתת שָׁמָּה מים שם ל יח. וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שָׁמָּה לא תעשו ויקר' יח ג. והקריתם לכם ערים ערי מקלט תהיינה לכם ונס שָׁמָּה רצח מכה נפש בשגגה במד' לה יא. בחצים ובקשת יבא שָׁמָּה ישע' ז כד. ערם יצתי מבטן אמי וערם אשוב שָׁמָּה4 איו' א כא. — ועם אשר, אשר שמה, במשמ' במקום, wohin, worin; où, dans quoi; where, wherein: אל אשר יצא לו שָׁמָּה הגורל לו יהיה במד' לג נד. את כל אשר עשה יי' אלהיכם לשני המלכים האלה כן יעשה יי' לכל הממלכות אשר אתה עבר שָׁמָּה דבר' ג כא. ראה למדתי אתכם חקים ומשפטים כאשר צוני יי' אלהי לעשות כן בקרב הארץ אשר אתם באים שָׁמָּה לרשתה שם ד ה. ואתי צוה יי' בעת ההוא ללמד אתכם חקים ומשפטים לעשתכם אתם בארץ אשר אתם עברים שָׁמָּה לרשתה שם שם יד. ונשארתם מתי מספר בגוים אשר ינהג יי' אתכם שָׁמָּה שם שם כז. כי יביאך יי' אלהיך אל הארץ אשר אתה בא שָׁמָּה לרשתה שם ז א. כי הארץ אשר אתה בא שָׁמָּה לרשתה לא כארץ מצרים הוא שם יא י. והיית לשמה למשל ולשנינה בכל העמים אשר ינהגך יי' שָׁמָּה שם כח לז. וילך דוד ויקח את עצמות שאול ואת עצמות יהונתן בנו מאת בעלי יביש גלעד אשר גנבו אתם מרחב בית שן אשר תלום שָׁמָּה5 פלשתים ש"ב כא יב. אל אשר יהיה שָׁמָּה הרוח ללכת ילכו יחזק' א יב. כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול אשר אתה הלך שָׁמָּה קהל' ט י. — וכל אשר שמה: כי באו המים האלה וירפאו וחי כל אשר יבוא שָׁמָּה הנחל יחזק' מז ט. — ושָׁמָּה במשמ' שם6: נתתי כסף השדה קח ממני ואקברה את מתי שָׁמָּה בראש' כג יג. השדה אשר קנה אברהם מאת בני חת שָׁמָּה קבר אברהם ושרה אשתו שם כה י. ויבא החדרה ויבך שָׁמָּה שם מג ל. הנה אנכי מת בקברי אשר כריתי לי בארץ כנען שָׁמָּה תקברני שם נ ה. עלת תמיד תמיד לדרתיכם פתח אהל מועד לפני יי' אשר אועד לכם שָׁמָּה לדבר אליך שם ונעדתי שָׁמָּה לבני ישראל שמות כט מב-מג. וילכו ויבאו בית אשה זונה ושמה רחב וישכבו שָׁמָּה יהושע ב א. ההרה לכו פן יפגעו בכם הרדפים ונחבתם שָׁמָּה שם שם יו. וילך דוד ויקח את עצמות שאול ואת עצמות יהונתן בנו מאת בעלי יביש גלעד אשר גנבו אתם מרחב בית שן אשר תלום שָׁמָּה5 פלשתים ש"ב כא יב. נעשה נא עלית קיר קטנה ונשים לו שם מטה ושלחן ומנורה והיה בבאו אלינו יסור שָׁמָּה ויהי היום ויבא שָׁמָּה ויסר אל העליה וישכב שָׁמָּה מ"ב ד י-יא. בבוא אדני בית רמון להשתחות שָׁמָּה והוא נשען על ידי והשתחויתי בית רמן שם ה יח. וירכב יהוא וילך יזרעאלה כי יורם שכב שָׁמָּה שם ט יו. ויטמא את הבמות אשר קטרו שָׁמָּה  הכהנים שם כג ח. שָׁמָּה קננה קפוז ישע' לד יה. וירשוה בחירי ועבדי ישכנו שָׁמָּה שם סה ט. ותזנינה במצרים בנעוריהן זנו שָׁמָּה מעכו שדיהן ושם עשו דדי בתוליהן יחזק' כג ג. ואתה בתוך ערלים תשבר ותשכב את חלל חרב שָׁמָּה אדום מלכיה וכל נשיאיה וכו' שָׁמָּה נסיכי צפון כלם שם לב כח-ל. ושם העיר מיום יי' שָׁמָּה7 שם מח לה. וענתה שָׁמָּה כימי נעוריה הושע ב יז. שָׁמָּה שבר רשפי קשת תהל' עו ד. כי שָׁמָּה ישבו כסאות למשפט שם קכב ה. תחת התפוח עוררתיך שָׁמָּה חבלתך אמך שָׁמָּה חבלה ילדתך שה"ש ח ה. ותצא מן המקום אשר היתה שָׁמָּה רות א ז. מקום המשפט שָׁמָּה הרשע ומקום הצדק שָׁמָּה הרשע קהל' ג יו. — שמה ושמה: שָׁמָּה קברו את אברהם ואת שרה אשתו שָׁמָּה קברו את יצחק ואת רבקה אשתו וְשָׁמָּה קברתי את לאה בראש' מט לא. צניף יצנפך צנפה כדור אל ארץ רחבת ידים שָׁמָּה תמות וְשָׁמָּה מרכבות כבודך קלון בית אדניך ישע' כב יח. — ובתו"מ: הנכנס לעיר ואינו מכיר אדם שם דמאי ד ו. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים פסח' י ו. מקום טומאתו שם שרפתו ר"ע, שקל' ח ז. אבן היתה שם מימות נביאים ראשונים יומא ה ב. מקום שהוא מתחיל בחטאת על מזבח החיצון שם היה גומר על מזבח הפנימי שם ה ה. מי שנפלה עליו מפלת ספק הוא שם ספק אינו שם שם ח ז. יצא שמה בעיר מקודשת הרי זו מקודשת, מגורשת הרי זו מגורשת, ובלבד שלא יהא שם אמתלא גיט' ט ט. אשר נס שמה, שם תהא דירתו, שם תהא מיתתו, שם תהא קבורתו מכות ב ז. בית אבטינס ובית הניצוץ היו עליות והרובים שומרים שם, בית המוקד כיפה וכו' וזקני בית אב ישנים שם תמיד א א. מקום שהיה רוב מדתו שם היה רוב תשמישו מדות ב א. לשכת המלח שם היו נותנין מלח לקרבן, לשכת הפרוה שם היו מולחין עורות קדשים וכו' לשכת המדיחין שם היו מדיחין קרבי הקדשים שם ה ג. לשכת הגולה שם היה בור הגולה קבוע וכו' לשכת הגזית שם היתה סנהדרי גדולה של ישראל יושבת שם שם ד. טומאה שם הבית טמא אהל' ד א. מקום שהוא נותן את הדם שם הוא נותן את השמן נגע' יד י. — *משם: ממקום שר"א מקל משם ר"ע מחמיר תרומ' ו ו. משם ראיה ר' יוסי, שבת ח ז; ב"ש, סוכה ב ז; ר"ע, יבמ' יב ג. מקום שחיבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת משם מוציאין אותו ר"ע, ערוב' י טו. ממקום שפסק משם הוא מתחיל יומא ה ז. — *לְשָׁם: אם אין שם שש עשרה אמה לא יביא זרע לשם כלא' ד א. פירות חוצה לארץ שנכנסו לארץ חיבים בחלה, יצאו מכאן לשם ר' אליעזר מחיב ור' עקיבא פוטר חלה ב א. נותנין עליו חומרי מקום שיצא משם וחומרי מקום שהלך לשם פסח' ד א. מקום היה למטה מירושלים ונקרא מוצא, יורדין לשם ומלקטין משם מורביות של ערבה סוכה ד ה. זרק את האבן לחצרו והרג אם יש רשות לנזק לכנס לשם גולה ואם לאו אינו גולה שנאמר ואשר יבא את רעהו ביער, מה היער רשות לנזק ולמזיק לכנס לשם יצא חצר בעל הבית שאין רשות לנזק לכנס לשם מכות ב ב. עיר שיש בה עבודה זרה וכו' מהו לילך לשם ע"ז א ד. וכל העירות הסמוכות לשם מתכנסות לשם מנח' י ג. אמר המלך פלוני אוהבי שם, אמרו לו לאו, אמר גם אני איני הולך לשם תנחומא חקת ח. — °ולשם במשמ' שם: וכשהב"ה נכנס לבתי כנסיות ולבתי מדרשות, ומוצא לשם עשרה מתפללין, יתעלה וישתבח ואומר, עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו, אבל כשהב"ה נכנס לבתי כנסיות ולבתי מדרשות, ואינו מוצא לשם עשרה שמתפללין, מיד כועס וכו' ר"י אלנקאוה, מנוה"מ ב, ענעלאו, 46. — ובספרות ימי הבינים (יש) שם, אין שם במק' יש, אין, על פי שמוש הערב' תַ'מ ثم there is : והואיל והתבאר זה נבאר שיש לשם (נ"א: שם) עולם רוחאני כנגד העולם הזה הגשמי עולם קטן, הורביץ, מ. והביא זה הפילוסופים לאמר כי שם8 שכל פועל אלהי נותן הצורות האלה ר"י א"ת, כוזרי ה ד. והוא קצת ראיה שלא יכלה (הכח העיוני) בכלות הגוף עם היות שם ראיות אחרות חזקות הוא, רוח חן ג. והנה ראיות גמורות לאנשי שיקול הדעת שאין שם רק ארץ אחת ראב"ע, בראש' א ב. הנה כבר התבאר לשכל וכו' ששם עצם, הוא בכח אויר ומים ובאש וארץ אמו"ר לראב"ד א ב, ט. יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון ממציא כל הנמצאים רמב"ם, יסודי התורה א א. אין שם מצוי אמת מלבדו שם א ד. לא שהן אומרים שאין שם אלוה אלא כוכב זה הוא, עכום א א. והחכמים שהיו בהם כגון כהניהם וכיוצא בהן מדמין שאין שם אלוה אלא הכוכבים והגלגלים שם שם ב. והתחיל לעמוד ולקרוא בקול גדול לכל העולם ולהודיעם שיש שם אלוה אחד שם שם ג. חמשה הן הנקראים מינים, האומר שאין שם אלוה ואין לעולם מנהיג, והאומר שיש שם מנהיג אבל הן שנים או יותר, והאומר שיש שם רבון אחד אבל שהוא גוף ובעל תמונה הוא, תשובה ג ז. שלשה הן הנקראים אפיקורסין, האומר שאין שם נבואה כלל ואין שם מדע שמגיע מהבורא ללב בני האדם שם שם ח. בזמן הזה שאין שם עיסה טהורה מפני טומאת המת מפרישין חלה אחת בכל א"י הוא, בכורים ה ט. יש שם ארבעה חוליים אחרים אם נמצא אחד מהם בבהמה אין מקריבין אותה הוא, אסורי המזבח ב ח. אבל פת בעלי בתים אין שם מי שמורה בה להקל הוא, מאכלות אסורות יז יב . אין מקדישין ולא מעריכין ולא מחרימין בזמן הזה שאין שם מקדש בחטאינו כדי לחזק את בדקו הוא, ערכין וחרמין ח ח. שהרי יש שם נכפים הוא, עדות ט ט. יש שם רשעים שם י ד. כי אין שם לבד עצם ומקרה ר"י חריזי, מו"נ א עב. ואף על פי שיש שם בכל אומה משוררים הוא, תחכמוני יח, דפוס ראשון, לה.. וכן ישמשו בערבי בקצת ענינים במלות שלא ימצאו בעברי בענינים ההם, כמלת שם, שבערבי כשירצו החכמים לומר שיש בעולם דבר או בנמצא דבר אחד, יאמרו שיש שם דבר אחד, רומזים במלת שם אל המציאות וכו' שמש במלת שם הנזכרת במקומות רבים וכו' ובכל זה נמשך אחר דברי החכמים בלשון הערבי, כי בעברי לא נמצא זה הענין, עד שמעט מאנשי הארץ הזאת ידעו לקרוא אותו, אך קראו אותו בציר"י תחת השי"ן והבינוהו כנוי לבורא ית' ר"ש א"ת, מו"נ, פתיחת המתרגם. מפני שאין שם מופת יורנו על סדור שני הכדורים האלו הוא, מו"נ ב ט. כי יש שם  טבע המנעות קים שם שם יט. שאין שם גוף אחר בלתי היסודות בינינו ובין השמים התחתונים ואין שם מים למעלה מן האויר שם שם ל. לא היתה שם תורה ולא תהיה בלתי תורה אחת שם שם לט. יש שם ענינים רלב"ג, מלחמות ה', הקד'. כי המאמר בשיהיה שם עתה אין לפניו זמן או לאחריו הוא דבר לא יכילהו דמיון האדם שם ו א. הנה יש שם מרחק שמור לא יפסד ר"ח קרשקש, אור ה' א, הכלל השני, העיון השלישי. שאין שם עולמות אחרים שם, העיון הרביעי. כי אם לא נאמין מציאות השם המצוה הדת אין שם דת אלהית וכו' ואם אין שם שכר ועונש וכו' למה זה תסודר דת אלהית ר"י אלבו, עקרים א י. — ואמר המשורר: ושם חיה שמה קרחה ר"ש הנגיד, הלכושל, בן תהלים, הברמן ג, 23.