שִׁמְעִי

°, ת"ז, — של שמיעת האזן: באמת נדחתה מעלה שמעית בעבור מעלה ענינית כי החבור מהנה הנשמע והמסורת הזאת הענינים (ר"י א"ת, כוזרי ב עג). — ובמשמ' שנמסר במסרת מפי השמועה: כאשר יחקרו רוב המצוות האלה השמעיות ימצא להם מן סעיפי העלילה ותועלותיה דברים רבים (הוא, אמונות ודעות לרסע"ג ג, ליפציג, עד). בשני חלקי המצוות והם השכליות והשמעיות (שם). הערת האדם בדרך התורה הכוללת המצוות השכליות והשמעיות (הוא, חו"ה, עבודת האלהים ב, בסוף הפרק). כי התורה כללה ענינים לא יוכל השכל לבאר אופני חיובם והם המצוות השמעיות וכללים משרשי השכליות (שם שם ג). ושבו השכליות והשמעיות אצלם שוים (שם שם). והחזיקו עם זה בעבודות מקרבנות וזולתם מן התורות האלהיות השמעיות (הוא, כוזרי ב מח). המצוות השמעיות שקדם זכרם וכו' שהם כולם יוצאים מדרך השכל (עולם קטן, הורויץ, סג). ולא אמר זה על המצוות השמעיות כי אין בהם דבר יהיה נפלא בעיני מי שאינו מאומתנו (אמונה רמה, זכר כלל עמ' ד). אמנם הדברים הדקים המתוקנים בחכמה הוא שם נפילהו על מצוות יקראו שמעיות ותועלותם מוסכלות (שם מאמר ג, קא-קב). אבל הדברים שאמרו עליהם החכמים שהכובש את יצרו מהם הוא יותר חשוב וגמולו יותר גדול הם התורות השמעיות (ח' פרקים לרמב"ם ו). המצוות השמעיות שאין הטעם בהם ניכר (ר"מ המאירי, משלי יז). 

חיפוש במילון:
ערכים קשורים