* 1, ש"ז, — משרת, Diener; servant: והשמש שאכל כזית והכותי מזמנין עליהם (ברכ' ז א). והשמש שאכל פחות מכזית והעכו"ם אין מזמנין עליהם (שם שם). שתי חבורות שהיו אוכלות בבית אחד וכו' וכשהשמש עומד למזוג קופץ את פיו ומחזיר את פניו עד שמגיע אצל חבורתו ואוכל (פסח' ז יג). פועלים שהיו מסובין ואוכלין והותירו פרוסות וכו' ונתנום לשמש (תוספת' דמאי ה ז). פעם אחת חשתי בעיניי בקיסרי והתיר לי ר' יוסי בר' שאישן אני ושמשי חוץ לסוכה (שם סוכ' ב ב). גוי שעשה משתה לבנו והלך וזימן את כל היהודים היושבים בעירו אף על פי שהן אוכלין ושותין משלהן ושמש שלהן עומד ומשמש עליהן עובדי עבודה זרה הן (ר' שמעון בן אלעזר, שם ע"ז ד ו). דלופקי למה היא טמאה מפני שהשמש אוכל עליה, בסיס דידיה למה היא טמיאה מפני שהשמש עומד עליה (ר' לעזר, ירוש' שבת יז ב). אפילו שמשו ולקיטו (ר' בא, שם ערוב' ו ג). ואל בית הדמי' על אשר המית את הגבעונים, שלח דוד וקראן אמר להם מה לכם ולבית שאול, אמרו לו על ידי שהמית ממנו שבעה אנשים שני חוטבי עצים ושני שואבי מים וסופר וחזן ושמש (ר' לעזר, שם סנה' ו ט). השמש שהיה משמש על השנים הרי זה אוכל עמהם (ברכ' מה.). אם שמש תלמיד חכם הוא נוטל פירורין שיש בהן כזית ומניח פירורין שאין בהן כזית (ב"ה, שם נב:). ב"ה סברי אסור להשתמש בשמש עם הארץ וב"ש סברי מותר להשתמש בשמש עם הארץ (שם שם). נוח לו לאותו צדיק שיהא שמש לדבר אחר ואל יכתב בו ויעש הרע בעיני ה' (רב יהודה בשם שמואל, שבת נו:). הכל משהין בפני השמש חוץ מבשר ויין (רב יצחק בר חנניה בשם רב הונא, כתוב' סא.). בחוסר כל וכו' בלא שמש (רב ששת, נדר' מא.). חבל על שמש גדול שאבד מן העולם שאלמלא נתקלל נחש כל אחד ואחד מישראל היו מזדמנין לו שני נחשים טובים, אחד משגרו לצפון ואחד משגרו לדרום להביא לו סנדלבונים טובים ואבנים טובות ומרגליות וכו' (ר"ש בן מנסיא, סנה' נט:). לא יתן אדם פרוטה לתוך פיו של שמש אלא אם כן יודע בו שנטל ידיו (חול' קז:). — ומ"ר: לא תעשון אתי (אלהי כסף ואלהי זהב) , רבי ישמעאל אומר דמות שמשיי המשמשין לפני במרום, לא דמות מלאכים ולא דמות אופנים ולא דמות כרובים (מכי' יתרו, מסכ' דבחדש י, עב:, וכעין זה ר"ה כד:). נעשה כמטהר כלים בשבת מכיון שקיפלה לא טהרה שכן שמשים אומנין רוצין בקיפולה (ירוש' שבת ב ג). לא אסרה תורה אלא שמשין שבמדור העליון אביי, ר"ה כד:. אמר לו יוסף הרי חמה אחד מכה שמשין ואין אתה יכול להסתכל בו והיאך תוכל להסתכל בכבודו (רבי אבין הלוי, מד"ר במד' יד). כיון שבא המלך באו עמו שמשין (תנחומא בהעלותך ט). — ובסהמ"א: ולא זכר הלב וכו' ולא הקרום והריאה, מפני שהם שמשים מיוחדים לו ואינם שמשים לשאר הגוף כי אם בדרך המקרה, לא בכונה הראשונה (ר"י א"ת, כוזרי ד כה). אבל מעלות המדות ימָצאו לחלק המתעורר לבדו, וחלק המרגיש בזה הענין אינו רק שמש לחלק המתעורר (ח' פרקים לרמב"ם, ב). — °ושמש הרקיע במשמ' כוכב לכת משרת: ויש מהם אומרים ימות החול הם תשעה וארבעים אלף שנה, וכל אחד משבעה שמשי הרקיע מושל בעולם שבעת אלפי שנה וכו' ויש מהם אומרים ימות העולם הם שבעת אלפי שנה כמנין שמשי הרקיע, וכל אחד משבעה שמשי הרקיע מושל בעולם אלף שנה וכו' (ראב"ח, מגלת המגלה, יא). ואלו בדבריהם לא שמו לבם למהלכי שמשי הרקיע אשר הם העיקר בכל חזיונות הכוכבים (שם, יב). ואשר בני אדם סבורים שמפני שמשי הרקיע השולטים בשני אין מתחילים בו אינה סברא כדרכה (שם, כג). — ובדקדוק, במשמ' האותיות המשמשות, בנגוד אל אותיות שרשיות: בענין האותיות וכו' ומה מהם שרשים ומה מהם שמשים (הורית הקורא, דרנבורג, 16). — ואמר הפיטן: זרח שמש שמשך ולמקומו יבוא שימשך, חנוט נון אשר שימשך ישרת גם הוא כשימושך (ינאי, אתא יום, קרוב' דבר', זולאי, רנה). — °ובפרט כנוי למשרת הקהלה או למשרת קבוע בבית הכנסת: פה נטמן וכו' שמש הקהלה (כתבת על גבי מצבה משנת ה.שע"ב, וכשטין I, 42). פה נטמן צנצנת המן שמש ונאמן (משנת ה.ת', שם שם, 201). ונאם שמואל בר חיים שמש דק"ק לובלין (פנקס ועד ארבע ארצות, היילפרין, 30). בהיות, שיש להם ב"ה חזן ושמש ובית הקברות (שם, 37). נא' חיים ספרא דמתא ושמש דק"ק פוזנן (שם, 51). ויהיו שייכי' המעות האלו לצורך סיפוק רב וחזן ושמש ועניים (שם, 54). וגם גוזרים אנחנו בחרם גם על פרנס יריד שמחויב להחזיק הפסק ההוא ולגזור על השמשים לילך בשליחות אנשי ליטא יצ"ו (שם, 73). שום שמש ושתדלן לא יתנו שום כתב מליצה לשום שילר ופריץ לעזור לו (שם, 125). והקוויט אצל יעקב שמש ונחשב (שם, 140). נא' יוסף בן הר"ר מאיר כ"ץ זצ"ל שמש דגליל קראקא לע"ע (שם, 143). נאם אהרן הכהן בא"א מוהר"ר יהודה כ"ץ זצ"ל שמש ונאמן דק"ק זלקווא (שם, 179). ועל השמשים שבכל הקהלות וכו' לשמוע בקול הרב ה"ה הנ"ל להכריז החרם בלי שום שאלת רב או מנהיג ומושל בעולם (שם, 286). נאם הצעיר באלפי ישראל ליברלש שמש בבהכ"נ הישנה ונאם שמואל הקטן בהר"ר יצחק ז"ל שמש בב"ה ראר"י ז"ל (שם, 307). ושלחנו שמש אליו שיבא וישיב בעד אביו לכבוד המנהיגים (שם, 446). תמיד כשיעשו נדבה לעניי א"י יכריז השמש שהנדבה יהי' ג"כ לעניי חברון תוב"ב (שם, 459). ולראי' באתי על החתו' אליקים געץ בא"א בהר"ר אהרן ז"ל שמש ושתדלן (שם, 467). והממונים יחזרו על הוויניצי"ז קודם הכנסת שבת, בעת שיקרא השמש : בשלו דגים (שם, 484). עוד תקנו שהשמש דק"ק מחויב בכל ע"ש להקדים עצמו שעה א' קודם שיקרא לביהכ"נ במנחה וילך מבית לבית לצוות ולהזהיר העם ולהכריז שיכינו את עצמם לשבת (שם, 487). — בצרוף רב חזן שמש, בר"ת רח"ש, מתנות הנתנות לרבנים ומשרתי הקהלה מתנאים וחתונות וכדומה: חלוקות הכבוד שום התמנות כך במקור בפנקס ועד ארבע ארצות. כנראה צ"ל 'מתנות' אין ביד המנהיגים ליתן לשום אדם כי אם עפ"י אסיפה כמו לקבלות רח"ש (שם, 469). — °ובמשמ' הנר הנוסף על מספר נרות נחנכה, שמדליקין בו את שאר הנרות: נרות חנוכה שמדליקין אחד יותר כסתם לשמש ולא פירש איזה מהם אם יכול אח"כ לברור איזה שירצה להיות שמש וכו' תשובה נרות חנוכה אין להפסיק בהן הילכך האחרון יהיה שלא לשם נר חנוכה שאם ישתמש לאורן ישתמש לאור אותו הנר ואין שם שמש עליו כי השמש הוא המדליק בו הנרות (טור או"ח תרעג). ומשום הכי נהגו לעשות השמש גדול יותר מהאחרות שאם בא להשתמש שישתמש בנר של חול (מרדכי, שבת רס"ט). — *ובמשל, ואף כשם לאבר התשמיש: משלו משל למה הדבר דומה לעד שהיו נותנין בצד השקוף, כיון שיצא השמש ונכנס העד מיד זהו וסת (תוספת' נדה ג ה). כן ששמשה, דאימר שמש עכרן (בבלי שם יא:). איזהו שיעור וסת, משל לשמש ועד שעומדים בצד המשקוף, ביציאת השמש נכנס עד (שם יב.). מאי מקום דישה, א"ר יהודה מקום שהשמש דש (שם מ"א:). — ובסהמ"א: בנשיקה, משיק השמש באותו מקום (רש"י, סוטה כו:). ולאחר ששימש מיטתו היה רוחץ כל אותו מקום וסביב השמש (ספר חסידים תתתתיא). וששאלת אשה שיש לה אוטם ברחם בענין שאין השמש דש כראוי לו (שו"ת הרא"ש, לג ג).