°, ת"ז, — של השמש, המתיחס לשמש: דרכי זריחת המזלות ושקיעתם שלשה עולמית זמנית שמשית (ראב"J הנשיא, אשפירא ג). וכל חום מופלג שמשיי או אשיי (קאנון ג א ה ו). והאור השמשי מושג מורגש מצד הגופים המקבלים ניצוציו לא מצד היותו גוף (ר"י אבן לטיף, צורת העולם יג). והישמעלים חדשיהם הם ירחיים ואין להם שנה שמשיית (רשב"צ דורן, מגן אבות, חלק שוסינו ג). וכמו הענין בתנועה השמשית שהיא נמצאת פשוטה לשמש (רלב"ג, מלחמ' ה' ה ד). ואולם הסבה בשתוף רב הככבים ההולכים בתנועה השמשית באופן מה היא גם כן שישתתפו כלם באופן מה בתקופות הארבע השמשיות (שם שם ט). נצוץ השמשיי (ר"י אברבנאל, מ"א ט). שהממציא הראשון ממלאכת הכלים לדעת בהם השעות השמשיות ביום היה אחז (הוא, מ"ב כ). שהחום השמשי הוא באמת מבשל ומחמם ומהוה (דוד גנז, נחמד ונעים א ז).