שִׁמְשָׁה

ש"נ, שִׁמְשֹׁתַיִךְ, טבלה עגֻלה מבריקה כשמש, שהשתמשו בה כנוי בבנין1, Sonnenscheibe; disque (de soleil); (sun-) disc: ושמתי כדכד שִׁמְשֹׁתַיִךְ ושעריך לאבני אקדח וכל גבולך לאבני חפץ (ישע' נד יב). — ובסהמ"א גם במשמ' לוח זכוכית שבחלון, Fensterscheibe; vitre; window-pane: וירא פומפיוס את גובה חומת העיר ואת רום מגדליה וכאשר נצצו אבניה ואת בהק שמשותיה ואת הדר יופיה (יוסיפון, גינצבורג, ריח.). כשמש אשר היא אחת בעיקרה ובעצמה ומתחלקות מראות נצוציה בשמשות הנעשות מן הזכוכית הלבן והשחור וכו' (ר"י א"ת, חו"ה, הבחינה א).



1 [באותה משמ' בא באשור' שַמְשַתֻ, מ"ר שַמְשָתֵי. וגם בערב' בא שַׁמְשַׂה شمسة בשמוש דומה.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים