ב. שמש

* 1, — ממנו °הִשְׁתַּמְּשׁוּת2, * מְשַׁמֵּשׁ, * שִׁמּוּשׁ, °שִׁמּוּשִׁי, * שִׁמֵּשׁ, * שַׁמָּשׁ, °שַׁמָּשׁוּת, * תַּשְׁמִישׁ, °תַּשְׁמִישָׁה.



1 [שרש זה במשמ' שרת גם בארמ' (דנ' ז י)  ובסור' וכנראה שאול הוא בעבר' של חז"ל מארמ', וכן בא בקָפטית, שֵמְשֶ במשמ' שַׁמָּשׁ, כנראה משרש מצרי קדום. ביתר השפות השמיות הקדומות אין השרש, ואך בערב' מאחרת בא שַׁמַּאשׂ شمَّاس (שָׁמָּשׁ), שַמַּשׂ شمَّس (שרת כשמש), כשאול מארמ'. יש גוזרים שרש זה מלשון עבודת השֶמש, ואחרים מחברים אותו עם הערב' שַׂמְשַׂס, רמשׂ, רוץ מהר (שממנו בארמ' שומשמנא, נמלה), ואין פרושים אלו מסתברים באמת. ואפשר שיש כאן צורת שפעל קדומה, אולי מן מוש או משש, או שיש כאן בעקר שם פקידות ש-מש כדגמת האשור' שַרֵישֻ העומד מצד ראש המלך וכד', שהפעל נגזר ממנו. וצ"ע.]

2 [השתמשות... בו (מו"נ תר' חריזי א ב). ובהשתמשות בו (פרוש המשניות לרמב"ם פאה ג ו).]