פ"ע, אֶשְׁנֶה, תִּשְׁנוּ, וַיּשְׁנוּ, שְׁנוּ, שׁוֹנֶה, — עשה שנית, חזר ועשה1, nochmals tun, wiederholen; faire une deuxième fois, répeter; to do again, repeat: ועתה אכנו נא בחנית ובארץ פעם אחת ולא אֶשְׁנֶה לו (ש"א כו ח). וישפך מעיו ארצה ולא שָׁנָה לו (ש"ב כ י). ויאמר מלאו ארבעה כדים מים ויצקו על העלה ועל העצים ויאמר שְׁנוּ וַיִּשְׁנוּ ויאמר שלשו וישלשו (מא יח לד). אחרי דברי לא יִשְׁנוּ2 וידמו למו עצתי (איוב כט כא). מדוע אתם לנים נגד החומה אם תִּשְׁנוּ יד אשלח בכם (נחמ' יג כא). — ושנה במעשה מן המעשים, חזר עליו: ככלב שב אל קאו כסיל שׁוֹנֶה באולתו (משלי כו יא)3. — וגם בשמוש כפ"י, ואמר בן סירא: אל תקשור לשנות חֵט כי באחת לא תנקה (ב"ס גני' ז ח). אל תסוד בעדת שרים ואל תישן דבר בתפלה (שם ז יד). חדל אות ושנה4 מופת (נ"א חמה) (שם לו ו). משנות דבר תשמע ומחסוף כל סוד עצה (שם מ"ב א). וישנו לנפל שנית (שם נ כא). — ובתו"מ: ר' יהודה בן בתירא אומר כדי לקצור ולשנות הלכה כדבריו (פאה ג ו). שתילי תרומה שנטמאו, שתלן טהרו מלטמא ואסורין מלאכול עד שיגוס את האוכל, ר' יהודה אומר עד שיגוס וישנה (תרומ' ט ז). קראו את ההלל, אם גמרו שנו ואם שנו שלשו (פסח' ה ז). סכין שנמצאת בארבעה עשר שוחט בה מיד, בשלשה עשר שונה ומטביל, וקופיץ בין בזה ובין בזה שונה ומטביל (שקל' ח ג). ר' יהודה אומר היו שונין ואומרין אנו ליה וליה עיננו (סוכה ה ד). מי שלקח ושנה (סנה' ט ה). כיצד בוצרים בית הפרס, מזים על האדם ועל הכלים ושונים ובוצרים ומוציאים חוץ לבית הפרס (אהלות יח א). נתכון להזות על דבר שהוא מקבל טמאה והזה על דבר שאינו מקבל טמאה, אם יש באזוב לא ישנה, על דבר שאינו מקבל טמאה והזה על דבר שמקבל טמאה, אם יש באזוב ישנה, על האדם והזה על בהמה וכו' לא ישנה, על הבהמה והזה על בהמה וכו' לא ישנה, על הבהמה והזה על האדם וכו' ישנה (פרה יב ג). הזה ושנה וטבל וטהר (טהר' ח ג). הזה ושנה וטבל והקיאה (מקו' י ח). הגוזל את הפרה ועיברה אצלו ושנת ושילשה (תוספת' ב"ק י א). וכן היה ר' יהודה אומר כבית תשעה חצאי קבין לזה וכו' כדי שיהא איכר אומן חורש ושונה (שם ב"מ יא ט). פעם אחת היינו יושבין לפני ר' אליעזר והיה איסי הבבלי יושב וכו' אמר לו רבי השוחט את הזבח לאכול אימוריו ולהקטיר בשרו מהו אמר לו כשר וכו' אמר לו שנה לי את הדבר ושנה לו, למנחה בא אצלו אמר לו שנה לי את הדבר ושנה לו למחרת אמר לו שנה לי את הדבר ושנה לו (שם זבח' ב יז). איש לפי אכלו תכוסו, שנה עליו הכתוב לפסול (מכילתא מסכת' דפסח' ג, ד.). משכו וקחו לכם שנה עליו הכתוב לפסול (שם שם יא, יא.).5 כל פרשה שנאמרה במקום אחד ושנאה במקום אחר לא שנאה אלא על שחסר בה דבר אחד (ספרי במד' ב). אל תאמר כבר בא דין זה לפני ושיניתיו ושלשתיו אלא הוו מתונים בדין (שם דבר' טז, סח:). וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים, הענקתי לך ושניתי לך אף אתה הענק לו ושנה לו (שם שם קכ, צט.). נאמן הרופא לומר קמיע זה מומח' ריפיתי בו שניתי ושילשתי (ר' אבהו בשם ר' יוחנן, ירוש' שבת ו א). אנן תנינן מי שהפך את זיתיו, תני ר' חייה מי שהיו זיתיו הפוכין ושנויין, מתניתן צריכה לר' חייה ודר' חייה צריכה למתניתן, אילו תנינן ולא תנא ר' חייה הוינן אמרין לא אמרן אלא מי שהפכן פעם אחת אבל הפכן ושניין דברי הכל מותר וכו', לא אמרינן אלא מי שהפכן ושניין אבל אם הפכן פעם אחת דברי הכל אסור (שם מו"ק, ראש פרק ב). בימות הגשמים שופך ושונה (חנניא, ערוב' פח:). אין שונין קמח ביום טוב6, משום רבי פפייס ורבי יהודה בן בתירה אמרו שונין, ושוין שאם נפל לתוכן צרור או קיסם ששונין (ת"ר, ביצה כט:). אם קרית לא שנית7 ואם שנית לא שילשת ואם שילשת לא פירשו לך (מו"ק טז:). העביר עליו ז' סמנין ולא עבר, שנאן ועבר טהרותיו טהרות (נדה סב.). ויקרא אלהים לאור כנגד ספר משנה תורה שמלא הלכות רבות, מתיבין ליה ולאו ספר ויקרא מלא הלכות רבות אמר להם אף הוא שנה בו דבר8 (מד"ר בראש' ג). פרשתן של אליעזר (בראשית כד לד וכו') שנים ושלשה דפים הוא אומרה ושונה (שם שם ס). כאדם שאומר לחבירו מזוג לי ושנה לי (שם שם צט). יצאת אותה השנה ולא שינתה9 ולא שילשה עד שמת אותו האיש וכו' ולא יצאת אותה השנה ולא שינתה9 ולא שילשה עד שעלה אותו האיש מבבל לארץ ישראל וכו' (שם במד' ד). אלו לא שנה לנו משה את התורה וכו' ואילו לא שנה לנו דניאל את החלום (שם אסת' א, כג). אדם צריך לשנות את פרשיותיו (שם שם). — ובינ' פעו', שָׁנוּי: דבר זה כתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים (ר' יוחנן, מגלה לא.; ר' יהודע בן לוי, ע"ז יט:). — ובל"ב מדות של ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי: ר"א בנו של ריה"ג אומר בשלשים ושתים מדות התורה נדרשת, ברבוי המעוט, ברבוי אחר רבוי וכו' בדרך קצרה, מדבר שהוא שנוי (שם מדה י). — ואמר המשורר: נודב ולא יועם אורו ולא ישנה, ידאג עדי יתן הרבה וגם ישנה (רמב"ע, ס' הענק, ברודי, שכח). שנה בשנה ינצלוהו ובשביעית לא יטשוהו יבצרוהו ויעוללוהו ישנוהו וישלשוהו (ראב"ע, אח ועבד, כהנא ב, 180). — *ושׁנה במשמ' למד או הרצה דבר מסרת והלכה10 lehren, tradieren; apprendre, rappoeter une tradition; to teach, to report a tradition: אמר לו בן עזאי (לר' עקיבא) כך היה ר' יהושע שונה, קרבן מוסף אין בו במנחה וכו', חזר ר' עקיבא להיות שונה כבן עזאי (תענ' ד ד). חזר לעירו ושנה ולמד כדרך שהיה למד פטור, ואם הורה לעשות חייב (סנה' יא ב). ואל תאמר לכשאפנה אשנה שמא לא תפנה (הלל, אבות ב ד). המהלך בדרך ושונה ומפסיק ממשנתו וכו' מעלה עליו הכתוב כאלו מתחייב בנפשו (ר' שמעון, שם ג ח). שנו חכמים בלשון המשנה ברוך שבחר בהם ובמשנתם (שם ו א). מעשה בארבעה זקנים שהיו יושבין וכו' היו עוסקין במה ששנה להן ר' עקיבה (תוספת' ברכ' ד יח). כדי שיהא איכר אומן חורש ושונה (שם ב"מ יא ט). השונה ואינו עמל כאיש זורע ולא קוצר (שם אהילות טז ח; פרה ג ז). כך היה ר' עקיבה שונה עד שלא בא לזפרונה (ספרי במד' ד). כי דבר יי' בזה, רבי מאיר אומר זה הלמד ואינו שונה לאחרים (שם שם קיב). וזה שאומר היום אני לומד [למחר אני לומד] היום אני שונה למחר אני שונה נמצא אין בידו כלום (שם דבר' מח). לא שנינו אלא העושה עיסה מן החטים וכו' (ירוש' חלה א א). ולא יקרא לאור הנר שמואל אמר לא שנו אלא אחד (שם שבת א ג). מעשה בחסיד אח' שהיה יושב ושונה אל תאמן בעצמך עד יום זקנותך (שם שם). אמר רבי אלעזר כל מקום ששנינו באמת הלכה למשה מסיני (שם שם ד). בייתוס בן זונין היה יושב ושונה לפני רבי (שם שבת ח). ממה שנאכלו חלות תודה ורקיקי נזיר בכל גבול א"י לא צרך השונה להוציאן ממושב (ר' יונה בשם רשב"ל, שם פסח' ב ד). תני בתי כניסיות ובתי מדרשו' אין נוהגין בהן קלות ראש וכו' אבל שונין ודורשין בהן (שם מגלה ג ד). אם יאמר לי אדם כך שנה ר' לעזר שונה אני כדבריו (רב, שם מו"ק ג א). פעם אחת היה יושב ושונה בבקעת גינוסר וכו' (שם חגיגה ב א). האונס והמפתה חייב וכו' דרך נישואין שנו (שם יבמ' יא א). למה לא שנינו שמידת תשלומי כפל נוהגת בטוען טענ' גנב בשותפין מה שאין כן בתשלומי ארבעה וחמשה (ר' אבהו, שם ב"ק ז א). שנינו אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים (ברכ' ה: ועוד). השכים לשנות עד שלא קרא ק"ש צריך לברך (ר' יהודה בשם שמואל, שם שם יא:). לא כך שניתי לכם (שם שם טז:). וכולן שנינו במשנתנו (שם שם יט.). אמרו לו תלמידיו רבינו שנה לנו פרק אחד בהלכות דרך ארץ, ירד וטבל ושנה להם (שם שם כב.). לא שנו אלא שיש שהות ביום ללבשן (את התפילין) (שם שם כג.). פעם אחת התפלל רב של שבת בערב שבת ונכנס למרחץ ויצא ושנה לן פרקן ועדין לא חשכה (שם שם כז.). לא שנו אלא שאין מכירין זה את זה (שמואל, שבת יג.). רבי שניתה לנו (ר' יוחנן, שבת קיב:, ערוב' כד.). תלמיד א' היה לר"א שהיה שונה בלחש, לאחר ג' שנים שכח תלמודו (ערוב' נד.). וכי רבי לא שנאה ר' חייא מניין לו (ערוב' צב.; יבמ' מג. ועוד).11 בלשון יחיד אני שונה אותה (ר' יוחנן, פסח' פד.). לא שנו אלא משש שעות ולמעלה (תענ' ל.). מנודה שונה ושונין לו וכו' מוחרם לא שונה ולא שונין לו וכו' (מו"ק טו.). לא שנו אלא שאין לו מנעלים ברגליו (שם כד.). רבי שנה לי פרק אחד במעשה מרכבה אמר לו (ר' יוחנן בן זכאי) לא כך שניתי לכם ולא במרכבה ביחיד (חגיגה יד:). כאן שנה רבי לא ישפוך אדם מי בורו ואחרים צריכים להם (ר' יוסף, יבמ' יא:; מד.). כאן שנה רבי אחות גרושה מדברי תורה וכו' (ריש לקיש, שם מא.). אני שונה בין שנתכוין הוא וכו' (ר' יוחנן, כתוב' עד.). אמר ליה רבי יוחנן לריש לקיש מי סברת תרומה בזמן הזה דרבנן, אמר ליה אין, שאני שונה עיגול בעגולים עולה (שם פא.). האומר אשכים ואשנה פרק זה אשנה מסכתא זו נדר גדול נדר לאלהי ישראל (נדר' ח.). הלל שונה עשרה יוחסים עלו מבבל וכו' (קדוש' עה.). שנה לי ר' יוחנן עבד שיצא אחר רבו לסוריא ומכרו שם רבו וכו' (ר' אבהו, גיט' מד:). אמר לו רבי שנית לנו בילדותך וכו' (ב"מ מד. וכן ע"ז נב:). לא שנו אלא בכרך אחד וכו' (ב"ב יג:). לא שנו אלא כותל גינה וכו' (שם כב:). לא שנו אלא הוא אבל אשתו ובניו לא (שם מו.). לא שנו אלא בעל הגג בבעל החצר וכו' (שם נט:). לא שנו אלא ביום וכו' (שם קיג:). שניתם משנתכם כרבי יוחנן בן ברוקא (ר' נתן לרבי, שם קלא.). ומקולי כתובה שנו כאן (שם קלב:). לא שנו אלא בשתי מיתות וכו' (סנה' לה.). שאני שונה שלש מאות הלכות בבהרת עזה (שם סח.). מנשה היה שונה חמשים וחמשה פנים בתורת כהנים (שם קג:). עכשיו ששנית לי פסול החזרת לי אבידתי (מנח' יח.). ראה רבי את דברי ר' מאיר באותו ואת בנו ושנאו בלשון חכמים ודרבי שמעון בכסוי הדם ושנאו בלשון חכמים (חול' פה.). ופשטיה דקרא במאי כתיב א"ל בשונה לתלמיד שאינו הגון דאמר רבי יהודה אמר רב כל השונה לתלמיד שאינו הגון נופל בגיהנם (שם קלג). כך שנו רבותינו (פסיקת' רב' מ"ב, קעד:). בזמן שתלמיד חכם נכנס אצלך לומר שנה לי אם יש בידך לשנות שנה לו (אדר"נ יז). טוב מי ששונה שני סדרים ורגיל בהם ממי שהוא שונה הלכות ומדות ואינו רגיל בהם (מד"ר ויקרא ג.). ומי שהוא פיקח מהו עושה שונה פרק אחד בכל יום ויום עד שמסיים כל התורה כולה (שם דברים ח). — ובצרוף קרא ושנה, קרא ולא שנה וכדו': אם רגיל לקרות קורא ואם רגיל לשנות שונה (ברכ' ד:). הזבין וכו'  מותרין לקרות בתורה ובנביאים ובכתובים ולשנות במדרש ובתלמוד בהלכות ובאגדות (מו"ק טו.). מעשה בתלמיד אחד ששנה הרבה וקרא הרבה ושמש תלמידי חכמים הרבה (שבת יג.). אמר לו בני קרית אמר לו לאו אמר לו שנית אמר לו לאו (ב"ב ח.). יקנה אדם חבר לעצמו להיות קורא עמו ושונה עמו ואוכל עמו (ספרי דברים שה). ואין קורין בכתבי הקדש אלא מן המנחה ולמעלה אבל שונין בהן ודורשין בהן (מד"ר תזריע טו). אם היה למוד לקרות דף אחד קורא שני דפים, ואם היה למוד לשנות פ"א ישנה שנים, ואם אינו למוד לקרות ולשנות מה יעשה ויחיה (מד"ר ויקרא כה). ועי' קרא . ומרֻבה שמוש הפעל באותם המובנים בסהמ"א. — °ובמשמ' עשה דבר בשנַים: אחדם ושניים, גבול למו קיים (תלמידי מנחם, הניבותי לי בך תשו' תלמידי מנחם, 10).

— בינו' פעו', שָׁנוּי: שאל רבי שמעון בן לקיש את רבי יוחנן זו ששנויה במשנת בר קפרא הרי שהיה אוכל שדה וכו' (ב"ב קנד:). במחלוקת שנויה12 (ר' יוחנן וריש לקיש, נדה כב:).

— נִפע', נִשְׁנָה, נעשה או הובא שנית, נכפל, הִשָּׁנוֹת: ועל הִשָּׁנוֹת החלום אל פרעה פעמים כי נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשתו (בראש' מא לב). — ובתו"מ: ג' חלומות מתקיימין חלום של שחרית וכו' וי"א אף חלום שנשנה (ר' יוחנן, ברכ' נה:). כללות ופרטות נאמרו בסיני ונשנו באוהל מועד ונשתלשו בערבות מואב (חגיגה ו:). כצורף הזה שמכניס הזהב לכור שנים או שלשה פעמים עד שמזקקות כך פרשה זו נאמרת ונשנית ונשתלשת (מד"ר ויקרא לא). — ועלה (משה) בעשרים ותשעה באב ונשנית לו תורה פעם שניה (סדר עולם רבה, רטנר, טו.). — ובמשמ' נלמד: בימי נחמיה נשנית משנה זו (שבת קכג:). מעדותו של ר' עקיבא נשנית משנה זו (פסח' יט.).

— *הִתפ', נִתפ', הִשְׁתַּנָּה, נִשְׁתַּנָּה, — כמו נפע': וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר, כתב שהוא עשוי להשתנות13 (ירוש' מגילה א, א).

—  *הִפע', הִשְׁנָה, — לִמֵּד, עשה שישנה: fehren; enseigner; to teach: תלמיד ששימש את הרב והרב רוצה להשנותו מאיר עיני שניהם ה' וכו' אבל תלמיד ששימש את הרב והרב אינו רוצה להשנותו עשה כלם ה' וכו' (מכילתא יתרו, מא"ש, ס:). אמר לו (ר' לעזר בן ערך לר' יוחנן בן זכאי) ר' השנינו פרק אחד במעשה המרכבה וכו' (ירוש' חגיגה ב א). רש זהו רש בתורה ואיש תככים זה ששונה סדר או שני סדרים, עמד רש עם איש תככים, א"ל השניני פרק אחד והשנהו מאיר עיני שניהם ה' וכו', אמר אותו רש לאותו עשיר השניני פרק אחד ולא השנהו, אמר לו מה אנא בעי וכו' (מד"ר ויקרא לד). אבל התורה אינה כן זה שונה סדר זרעים וזה שונה סדר מועד השנו זה לזה (רשב"ל, תנחומא תרומה ב). — ובינו' מַשְׁנָה, מורה משנה והלכה: זה רווק הדר במדינה ונותן שכר סופרים ומשנים (תנחומ' ויקרא י). וכך התקינו חכמים שיהיו המשנין יושבין בבקר ובערב (מד"ר שמות מז). ועי' מַשְׁנֶה. — ובסהמ"א: גם במשמ' הביא שנית, חזר על: למען הקים לך סימנין כאשר כתבת דנש הלוי אמת כטב ואמנם וכו' בכל המקרא אין מצוי כטב כי אם כטוב וכו' ואם תאמר כי הוא טוב בוי"ו תמצא הוי"ו מכפיל בסימנו כי כבר נקדמה ב-הלו"י ולא תוכל להשנותה וכו' (תשובות תלמידי מנחם וכו', שטרן, 41).