1, פ"ע, שָׁנִיתִי, — היה אחר ממה שהיה לפני כן, sich ändern; changer; to change: אני יי' לא  שָׁנִיתִי ואתם בני יעקב לא כליתם (מלאכי ג ו). ואמר חלותי היא שְׁנוֹת2 ימין עליון (תהל' ע"ז יא). — ונבדל בתכונותיו, לא היה דומה לזולתו, עי' א. שׁוֹנֶה3. — ובתו"מ: אבל צמחים ששנו מתריעים עליהן מיד (תענ' ג א). אמרו לו מה שנה4 זו (המנחה) מן הזבח, אמר להם, שהזבח דמו ובשרו ואמוריו אחד ולבונה אינה מן המנחה (מנח' ב א). אמרו בית הלל לבית שמאי, מה שנה5 אור שמונים ואחד מיום שמונים ואחד, אם שווה לו לטומאה לא ישווה לו לקרבן (כרית' א ו, מדב"מ). אמרת לי מה שנה6 שבת מכל הימים, אמרתי לך מה רופוס מכל גבריא (מד"ר בראש' יא, תיאודור, 93). — ובסהמ"א: ומה שנה משני (שטרות) היוצאין זה אחר זה ביום אחד (הלכ' פסוק', 69). מה שנה מוכר ומה שנה מתנה (שם, 73). ומה שנת מכל מצוות כולן שמברך עליהן עובר לעשייתן (שם, 84). — ואמר המשורר: ישנה ויחלף כליל כל ממלכות האליל (ר"י הלוי, ציון הלא תשאלי, זמורה א, 57). איך תשנה לבנה מהדרתה (הוא, הה בתי, שם ד, 138). יריעות שלמה איך בתוך אהלי קדם שניתם (הוא, יריעות שלמה, שם ז, 159). — בינ' פעו', °שָׁנוּי, במשמ' מְשֻׁנֶּה: רואין אותו כאילו הוא שנוי7 ממראה שלו (רש"י, זבח' עח:).

— פִע', שִׁנָּה, יְשַׁנֶּה, יְשַׁנּוֹ, יְשַׁנֶּה, שַׁנּוֹת, שַׁנּוֹתוֹ, מְשַׁנֶּה, — החליף, עשה באפן אחר ממה שעשה קדם או ממה שהיה קדם,  ändern; changer; to change: שִנה את הבגדים: ושִׁנָּה8 את בגדי כלאו (ירמ' ב לג). — ואת דרכו: מה תזלי מאד לְשַׁנּוֹת את דרכך גם ממצרים תבשי כאשר בשת מאשור (ירמ' ב לו). — ושִנה דין, עִוֵּת דין, שפט שלא ביֹשר: פן ישתה וישכח מחקק וִישַׁנֶּה9 דין כל בני עני (משלי לא ה). — את מוצא שפתיו, לא קים ושנה מה שאמר, לא שמר הבטחתו: לא אחלל בריתי ומוצא שפתי לא אֲשַׁנֶּה (תהל' פט לה). — ושִׁנָּה את פלוני לטוב, הפלה אותו לטוב מאחרים, נהג בו בחסד יותר מבאחרים: ותיטב הנערה בעיניו ותשא חסד לפניו ויבהל את תמרוקיה ואת מנותיה לתת לה וכו' וַיְשַׁנֶּהָ ואת נערותיה לטוב בית הנשים (אסת' ב ט). — שִׁנָּה את טעמו, עשה כאלו את שכלו שלא כשכל אדם בריא, השתגע: וַיְשַׁנּוֹ10 את טעמו בעיניהם ויתהֹלל בידם ויתו על דלתות השער ויורד רירו אל זקנו ויאמר אכיש אל עבדיו הנה תראו איש משׁתגע (ש"א כא יד-יה). לדוד בְּשַׁנּוֹתוֹ את טעמו לפני אבימלך ויגרשהו וילך (תהל' לד א). — ובתו"מ: אין עושין תמרים דבש ולא תפוחים יין ולא סתוניות חומץ, ושאר כל הפירות אין משנין אותם מברייתן בתרומה ובמעשר שני (תרומ' יא ג). עד שיחזיר את פניו או עד שישנה מקום ישיבתו (מעשר' ב ב). מה אם הפסח שהוא מותר לשמו, כששינה את שמו11 חייב, זבחים שהן אסורין לשמן, כששינה את שמן אינו דין שיהא חייב (ר' אליעזר, פסח' ו ה). לא אם אמרת בפסח ששנהו לדבר האסור תאמר בזבחים ששנן לדבר המותר (ר' יהושע, שם שם). בראשונה היה משנה שמו ושמה שם עירו ושם עירה (גיט' ג ב). מה אם חטאת שאין מועלין בה לשמה, וכששינה את שמה מועלין בה, עולה שמועלין בה לשמה כששינה את שמה אינו דין שימעלו בה (ר' אליעזר, זבח' ז ד). מטה שניטלו שתי ארוכות שלה ועשה לה חדשות ולא שינה את הנקבים, נשתברו חדשות טמאה, וישנות טהורה (כלים יט ו). שינה בה את הנקבין או שפירצן זה לתוך זה טמאה (שם כג ג). כל ששינהו לשמו טמא, לשם אחר טהור (שם כה ה). הדיח בו (במקוה) סלי זיתים וסלי ענבים ושנו את מראיו כשר, ר' יוסי אומר מי הצבע פוסלין אותו בשלשה לוגין ואינן פוסלין אותו בשינוי מראה (מקו' ז ג). ותולעת שני, ששינתו תולעת ולא ששינתו דבר אחר (ספרי במד' קכד). משנין שטרות מעיברית ליוונית ומיוונית לעיברית ועושין לו קיום (תוספת' ב"ב יא ח). מכיון שנהגו בהן אבותיכם באיסור אל תשנו מנהג אבותיכם נוחי נפש (ר' חנינה, ירוש' פסח' ד א). מה טעמא אמרין מציאת בנו ובתו הגדולים ועבדו ושפחתו העברים הרי אילו שלהן, שאינו יכול לשנותן למלאכה אחרת, התיבון, הרי אשתו אינו יכול לשנותה למלאכה אחרת ואת אמר מציאתה שלו (שם כתוב' ו א). הרואה פיל קוף וקפוף אומר ברוך משנה הבריות (ת"ר, ברכ' נח:). לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים, שבשביל משקל שני סלעים מילת שנתן יעקב ליוסף יותר משאר בניו נתקנאו בו אחיו (רב, שבת י:). אפילו בשעת הסכנה לא ישנה אדם את עצמו מן הרבנות שלו (ר' אליעזר בן יעקב, סנה' צב:). ששינה עליהם הקב"ה סדר בראשית, שהיתה חמה יוצאת ממערב ושוקעת במזרח (שם קח:). מה אם אתה שאתה בשר ודם אתה משנה עצמך בכל מה שתרצה וכו' (מד"ר בראש' ד). זהו אחד מן הדברים ששינו (מתרגמי התורה) לתלמי המלך (שם שם מח). צריך אדם שלא לשנות בן מבניו (שם שם פד). שלא שינו את שמם ולא שינו את לשונם (שם במד' יג). — *שִׁנָּה, שִׁנָּה דבר וכדו', במשמ' נהג שלא כאחרים או שלא כמנהגו הקבוע או נהג דין שונה בדבר: ההולך ממקום וכו' למקום וכו' ניתנין עליו חומרי מקום שיצא משם וחומרי מקום שהלך לשם, ואל ישנה אדם מפני המחלוקת (פסח' ד א). משביעין אנו עליך וכו' שלא תשנה דבר מכל מה שאמרנו לך (יומ' א ה). כל המשנה ידו על התחתונה וכל החוזר בו ידו על התחתונה (ב"מ ו ב). כל המשנה מחובה לחובה ומפטור לפטור ומפטור לחובה פטור, מחובה לפטור חייב (שבוע' ח ו). הבכור והמעשר והפסח קדשים קלים וכו' שינה באכילתן, הבכור נאכל לכהנים והמעשר לכל אדם וכו' הפסח אינו נאכל אלא בלילה וכו' (זבח' ה ח). כל ששינה בה מאחר שמיצה את דמה כשרה (שם ו ו). ובכולם הכהנים רשאין לשנות באכילתן לאכלן תלויין שלוקין ומבושלין (שם י ז). רבי יהודה אומר אם רצה להחמיר על עצמו לשרוף את הנקברים רשאי, אמרו לו אינו מותר לשנות (תמורה ז ו). חטאת העוף נעשית למטה וחטאת בהמה למעלה, עולת העוף נעשית למעלה ועולת בהמה למטה, אם שינה בזה ובזה פסול (קינ' א א). היתה למודה להיות רואה יום חמשה עשר ושינתה להיות רואה ליום עשרים זה וזה אסורין, שינתה פעמים ליום עשרים זה וזה אסורין, שינתה שלש פעמים ליום עשרים הותר יום חמשה עשר וקבעה לה יום עשרים (נדה ט י). גזר ר' טרפון מעשר עני וגזר ר' אלעזר בן עזריה מעשר שני וכו' אמר לו ר' אלעזר בן עזריה וכו' אני לא שניתי מסדר השנים, טרפון אחי שינה ועליו ראיה ללמד (ידים ד ג). מה שעשית עשוי, אבל לא תשנה לעשות כן (תוספת' תרומ' ב יג). שנים שהיו מהלכין ברשות הרבים אחד רץ ואחד מהלך וכו' והזיקו זה את זה שניהם פטורין, שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך, איסי הבבלי אומר הרץ חייב מפני ששינה (שם ב"ק ב יא). שנת לשמונה עשר, טהרות שלשתן ואינו טמא אלא שמנה עשר בלבד, היתה למודת להיות רואה יום עשרים ושינת ליום שלשים זה וזה אסורין (שם נדה ט ד). כל המשנה על המטבע שטבעו חכמים לא יצא ידי חובתו (ר' יוסי, ירוש' ברכ' ו ב). אין משנין במעות פורים (שם מגי' א ו). כל המעות עד שלא יינתנו לגיזברין את רשאי לשנותן, משניתנו לגזברין אין את רשאי לשנותן (שם שם). וצריך שיהא כותב על הגויל במקום השיער ועל הקלף במקום נחושתו, אם שינה פעל (שם שם א יא). שינת ואכלה משלם נזק שלם, מהו שינת ואכלה וכו', היתה קופתו מופשלת לאחוריו בר"ה ופשטה פרה את פיה ואכלה ממנה משלם נזק שלם (שם ב"ק ב ד).  ומתוך ששינו מעשיהן שינה הקב"ה עליהם מעשה בראשית (ר"ה יא:). אם אי אפשר לשנות מותר (לעשות ביו"ט כמו בחֹל) (ביצ' ל.). מותר לו לאדם לשנות בדבר השלום (יבמ' סה:). גדול השלום שאף הקב"ה שינה בו (דבי ר' ישמעאל, שם שם). — *שִׁנָּה במשמ' אמר על הדבר שהוא שונה ממה שהוא באמת: איזו היא שבועת שוא, נשבע לשנות את הידוע לאדם, אמר על העמוד של אבן שהוא של זהב (שבוע' ג ח). — ובסהמ"א: ששזפתני השמש, היא ששינת דמותי מן ליבון לשינוי (תשו' דונש על רסע"ג 35, עמ' 12). שאם ישמע דברי המשנים אפשר שתשתנה דעתו (ר"י א"ת, חו"ה, היחוד 36). לא החליפוהו הזמנים ולא שנוהו השנים (ראב"ע, חי בן מקיץ, איגר, 139). והוא אמר ויהי הסדור הטבעי לפי שהוא טוב והוא שנהו בעת מן העתים להיותו אז יותר טוב השינוי מההתמדה (ר"י אברבנאל, מפעלות אלהים י ח).

— הִתפ', הִשְׁתַּנִּית, — הִשְׁתַּנָּה האדם, עשה עצמו שונה ממה שהיה, שנה את צורתו: קומי נא וְהִשְׁתַּנִּית ולא ידעו כי אתי אשת ירבעם (מא יד ב). — *ובמשמ' היה שונה ואַחֵר, נעשה שונה, ואמר בן סירא: חדש, כשמו הוא מתחדש מה נורא בהשתנותו (ב"ס גני' מג ח). — ובתו"מ: מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות, שבכל הלילות אנו אוכלין חמץ ומצה, הלילה הזו כלו מצה (פסח' י ד). כל השערים שהיו שם נשתנו להיות של זהב (מדות ב ג). מה נשתנה12 כנף העוז מכל הכנפים (ר' יוחנן בן נורי, כלים יז יד). נשתנו מראיהן (של הנגעים) בין להקל בין להחמיר (נגע' ז ב). נשתנה ופשה. נשתנה ולא פשה, כאילו לא נשתנה (שם יא ז). המים שנשתנו ושינויין מחמת עצמן כשרין (פרה ח יא). נפל לתוכה שקצים ורמשים ונתבקעו או שנשתנו מראיהן פסולין (שם ט ב). נפל לתוכן דיו קומוס וקנקנתום ונשתנו מראיהן פסולין (ידים א ג). מה נשתניתי אני מכל תלמידי הנביאים (מכי' בא מסכ' דפסחא, פתיח'). מה נשתנה הדבר הזה מכל הדברות שבתורה (שם פרשה י). מה נשתנה היום הזה מכל הימים (שם מסכ' ד ד). מה יוצאה מרשות אב שנשתנה ממה שהיית, אף יוצאה מרשות אדון שנשתנה ממה שהיית, ואימת נשתנה ממה שהיית, בשעה שהיית נערה ובגרה (שם מסכ' דנזיקין ג). כנגד ג' פעמים שהיום משתנה על הבריות (ר"ש בר נחמני, ירוש' ברכ' ד א). מה מים שלא נשתנו מברייתן, אף כל דבר שלא נשתנה מברייתו (שם שבת א). ירק כיון ששלקו ישתנה (שם פסח' ב ה). כלום אמרו שישתה לא כדי שישתנה ולא ישתכר (שם שקל' ג ב). כל גזילה שהיא קיימת בעיניה ולא נישתנית מברייתה אומר לו הרי שלך לפניך (ר' יעקב, שם ב"ק ט א). כיון שנצטרך אדם לבריות פניו משתנות ככרום (ברכ' ו:). כמה גרוע אדם זה שנשתנו לו סדרי בראשית (אביי, שבת נג:) לא אחיכם אנחנו וכו' מה נשתנינו מכל אומה ולשון שאתם גוזרין עלינו גזירות קשות (ר"ה יט:). ציפהו זהב מבפנים פסול, מבחוץ אם נשתנה קולו מכמות שהיה פסול ואם לאו כשר (שם כז:). צמחו וחזרו ונשתנו מתריעין עליהם מיד (תענ' יט.). הכא בשומא העשויה להשתנות לאחר מיתה (יבמ' קכ.). ואף על פי שלא ניתנה תורה על ידו נשתנה13 על ידו הכתב, שנ' וכתב הנשתון כתוב ארמית ומתורגם ארמית (ר' יוסי, סנה' כא:-כב.). בשלשה דברים אדם משתנה מחבירו, בקול ובמראה ובדעת (ר' מאיר, שם לח.). הואיל ונשתנה דינו ונשתנית מיתתו (ר' חנינא, שם עא:). מה חטאו אלו שנשתנית מדת הדין (מד"ר במד' ח). שנשתנו למעשה וזכו לרוח הקדש (שם רות, ולנעמי מודע). נשתנו פניו של צדקיהו וזעף לנגד ירמיהו (פסיק' רב', ויהי בעת שסרחה, קל.). — ובסהמ"א: ערוגה שכבר בא עירבוב וביטל את השורה ונשתנית למראית העין ואין לנטוע ד' מד' רוחותיה (תשו' הגאו' הרכבי תכה, 220). שכל דברים שמתחייבים ונעשים בעולם בהשתנות עקרם מן הבריאה והיצירה הנבראת מששת ימי בראשית וכו' (נסים ב"ר נח הקראי , לקו"ק, נספח'). לפי שכל מה שאדם מפליג בים דעתו משתנית עליו (שו"ת הרי"ף שיג). עם אחד, שיש להם דת אחת, כי בהשתנות הדתות תתחדש הקנאה והשנאה (ראב"ע, בראש' יא ו). ואילו היה לעולם יותר מבורא אחד היתה צורת החכמה מתחלפת בחלקי העולם ומשתנית בכלליו ובחלקיו (ר"י א"ת, חו"ה, היחוד ז). ומפני שהבורא יתברך חפץ במעשהו ואיננו מוכרח ולא צריך ולא מוטבע עשה הדברים משתנים זה מזה כפי שמחייבת חכמתו (שם, הבחינה א). חלתה אשה ונשתנית יפיה וזיו פניה בטלה אהבתו לה (ר"י בן יהוד, ספר מוסר ה יח). נשתנית התנועה להקל תנועת ההא, לפיכך היא בפתח מקום סגול (רד"ק, מכלול, ליק, ל.). מצד עצמה וכו' בודאי אינה משתנית בשום שנוי כלל (ר' הלל מוירונה, תגמ' הנפש א, ציון ג). ושהיא (הנפש) בלתי משתנית בשום אחד ממיני השינויים (הוא, כתב אל מאישטרו גאיו, חמדה גנוזה, כא:). ויאמר לו השופט מה לך כי השתנית (ר"י זבארה, שעשועים ה, 50). ובפרשת תדשא הארץ תמצא סודות האילנות והצמחים בין יבשים ובין לחים, חמים וקרים, אשר סבת שמונים להשתנות חמרים (מנחת קנאות, קופמן, 10). אם כן הנפש כשתניע אם היא משתנית מאיכות אל איכות בכל תנועותיה אשר תניע, אם כן לא תעמוד בענין אחד שתניע, וצריך שתהיה משתנית ולא משתנית ברגע אחד (שער השמים יא). נשתנית שם הגניבה ביד הגנב כגון שגנב טלה ונעשה איל (טוחו"מ שנג). ואת הצפור החיה בדם וגו', כדי שתהא צבועה והולכת על פני השדה ובאים בני מינה המכירים אותה ורואין שנשתנית ומתקבצים עליה והורגין אותה כדי שלא ימצאנה מצורע אחר (חזקוני ויקר' יד ו). שהתורה הזאת אינה משתנית לעולם (נוה שלום א ג). השם הכללי לשתי מיני תנועות האלה הוא תנועה משתנית (לינדא, ראשית למודים ב ג). — ואמר הפיטן: וכמעט כלתה נפשי ונשתנו רעיוני (רי"צ גיאת, יום צרו, שעה"ש 18). הלא מקדם אל חי אתה מאשר בך לא נשתנית, ועד עולם לא תשתנה ומאלהותך לא תתגנה (שיא היחוד ליום ג).

— פֻע', *שֻנָּה14, בפרט בינ' מְשֻׁנֶּה, — שנעשה שונה מאחרים, ממה שנוהג בטבע וכדו': וראה הרצפה שהוא משונה מחברותיה (שקל' ו ב). מה כושי משונה בעורו כך צפורה משונה בנויה יותר מכל הנשים (ספרי במד' צט). עורב יצא משונה מן הבריות (ירוש' תענ' א ו). משונה רעה זו מכל רעות שבתורה, שכל רעות שבתורה כתיב בהו ויעש וכאן כתיב לעשות (רבי, שבת נו.). וצדקה תציל ממות, ולא ממיתה משונה אלא ממיתה עצמה (שמואל, שם קנו:). מה כושי משונה בעורו אף שאול משונה במעשיו (מו"ק טז:). וימותו האנשים מוציאי דבת הארץ רעה במגפה וכו' שמתו מיתה משונה (ריש לקיש, סוט' לה.). משונה קרן בחצר הניזק, נזק שלם משלם (ר' טרפון, ב"ק יד:). מצא שם מלאך המות בדרך וראה אותו משונה וכו' אמר לו ומפני מה אתה משונה (מד"ר דבר' ט). כל מעשיהן של ישראל משונין מאומות העולם (שם שה"ש, חכו ממתקים). והרגום בכל מיני מיתות משונות (שם איכ', פתיח'). ואמר בן סירא: ביטה נורא בעד איש לשון ומשא על פיהו ישונא (ב"ס גני' ט כד, סגל, נח). — ובתפלה: שתצילני היום ובכל יום וכו' משנאת הבריות מעלילה ממיתה משונה וכו' (יהי רצון, ברכות השחר). — ובסהמ"א: שהיה יושב ורואה בגאוה מופלאה ושררה משונה בגאוה של רוממה (היכלות יח, ביהמ"ד ילינק ג, 97). לקטו לחם משנה, מהו משנה, א"ת כפול, והלא כבר נאמר שני העומר לאחד אלא משונה במראו ובריחו ובטעמו (והזהיר, שמות ט). וכיוצא כלים מכלים שונים ומשונים (חיד"א מעגל טוב, 33). ובאמצע איזה חדרים יש שלחן גדול ועליו כמה מיני ענינים שונים ומשונים (שם, 156). — ואמר המשורר: וכמוהו יהי תומך באח לא תשנה לו לעולם אחותו (ר"ש הנגיד, הנרפא הזמן, בן תהלים, הברמן ב, 26). שנו פני שמש (רמב"ע, הבה יליד שרק, ברודי, פז). הודם לעד לא ישנה (ר"י הלוי, יפרח חתן, זמורה ב, 67). כי כל רעה אליו לא תאנה וזמן חרפו לא ישנה (הוא, הוד והדר, שם, 71). ובגד הוד ידידות לא ישנה (הוא, זמן העז, שם ג, 176). כבר שנתה תמונתי (הוא, מה לעם, שם ד, 54). שנה טעמו, נגלה מומו (מחברות עמנואל, הברמן, 355).