*, ש"ז,— מעשה המשעבד והמשתעבד Knechtung; subjugation;enslavement: והוציאנו מעבדות לחרות וכו' ומשעבוד לגאולה (פסח' י ה). כל השירות כולן קרואות בלשון נקבה, כשם שהנקבה יולדת כך התשועות שעברו היה אחריהם שעבוד, אבל התשועה העתידה להיות אין אחריה שעבוד לכך קרואה בלשון זכר (מכי' בשלח מסכ' דשירתא א, לד:). שכשם שהאבן קשה מן הלבינה כך שיעבודה של בבל היה קשה משעבודה של מצרים (ר' מיישא ירוש' סוכה ד ג). השאיליני פרתך לאחר עשר ימים, א"ל סבה מן כבר מתה, משיעבוד האחרונים מתה (שם ב"מ ח ג). אני הייתי בשעבוד זה ואני אהיה עמכם בשעבוד מלכיות (ברכ' ט:). גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך ומי מעכב שאור שבעיסה ושעבוד מלכיות (ר' אלכסנדרי, שם יז.). אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד (שמואל, שם לד:). כך היה צערן ושיעבודן של ישראל גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם (מד"ר שמות ב). אמר הקב"ה למשה אמור להם בשעבוד זה אהיה עמם ובשעבוד הן הולכין ואהיה עמם (שם שם ג). בני דור המדבר מרדו בהקב"ה וכו' ונשבע שיפרע (ע)מהם בשעבוד מלכיות (שם במד' ה). ולא יטמאו מחניהם הרי זה אמור כנגד שעבוד יון (שם שם ז). כינס קרח עדתו ואמר להם הרביתם עלינו משוי יותר משעבוד מצרים (ר' לוי, שם שם יח). הראו לכם עושרכם וידעו שלא הפסדתם בשעבוד (שם שם יט). ראה בפורענות שעתיד לבא על ישראל מכל שונאיו שכולם היו באים במלחמות ובשעבוד (שם שם כ). הגשם חלף הלך לו זה השעבוד (שם שה"ש ב, התאנה חנטה). אמר הקב"ה עדיין לא בא זיון של בני, משעבוד טיט ולבנים יצאו ואין יכולין לקבל תורה מיד (רבי יצחק, שם קהל' א, את הכל). והרי שיעבודם של מלכיות קשה (פסיק' רב' לג, אנכי אנכי, קנא:). אמר הקב"ה לישראל אימתי קולכם ערב לפני בשעה שאתם דחוקים בשעבוד (מדרש שה"ש גרינהוט, כה:).— ובמשמ' דבר המשעבד לפלוני: הקדש חמץ ושחרור מפקיעין מידי שיעבוד (רבא, יבמ' מו.). המזיק שעבודו של חבירו פטור (רב הונא בריה דרב יהושע, ב"ק לג:). משום דהוה ליה שטר שעבוד קרקעות ואין נשבעין על כפירת שעבוד קרקעות (ב"מ ד:). — ובסהמ"א: כי משך עלינו השעבוד וארך עלינו עול המלכיות (רסע"ג, הבקשה השניה, סדור רסע"ג, עז). לפיכך אע"פ שעבר על ציווי חבי' וכו' לא בטל ממנו השעבוד שעליו בפני עצמו בשותפות ולא יצא הממון מכלל השותפות (תשו' הגא' הרכבי תכו, 221).— ומ"ר *שעבודים: כך היה שעבוד מצרים קשה לפני המקום מכל השעבודים שבעולם (ר' יוסי, מד"ר שמות ב).— ובסהמ"א: ויחזק השם את לבו לתת מקום במקור נדפס 'למקום תת' להענישו על השעבודים הגדולים ורעים שעשה את ישראל (מנוה"מ נר ג פרק ג כלל ד חלק ד). ותפלת יעקב שהיא תפלת ערבית כנגד גלות החל הזה הארוך, רמז לקורותיו שנתנסה בכמה נסיונות וכו' כשעברו עלינו בגלות זה כמה צרות וכמה שעבודין וכמה טלטולין (ר"י אלנקאוה, מנוה"מ ב, 36). ראיתי כמה צרות וכמה טלטולין וכמה שעבודין וכמה וכמה חולאים וכמה מכות וכמה עניות ועמדתי בכולן, ועול אשה רעה לא יכולתי לסבול (הוא, שם ד, 413). — ואמר הפיטן: אתי מלבנון כלה ועוד שכינה בשעבודים, רצוף בבאו מאִבודים (שלמה הבבלי, אור ישע, יוצר א' פסח). איה כל נפלאותיך הגדולות והנוראות, אשר ספרו לנו אבותינו ה' צבאות, ברדת ישראל מצרימה לשעבוד ותלאות (רגמ"ה, איה כל, סליח' יום ד)