, מלכֻת, ש"נ, בכנ' מַלְכוּתִי, מַלְכוּתוֹ, מַלְכֻתוֹ, מַלְכוּתָהּ, מַלְכוּתָם, מ"ר מַלְכֻיּוֹת, — א) שררת המלך, המלכּה, כמו מְלוּכָה: וירם מאגג מלכו ותנשא מַלְכֻתוֹ (במד' כד ז).  כי כל הימים אשר בן ישי חי על האדמה לא תכון אתה וּמַלְכוּתֶךָ (ש"א כ לא).  ושלמה ישב על כסא דוד אביו ותכן מַלְכֻתוֹ מאד (מ"א ב יב).  בראשית מַלְכוּת צדקיה מלך יהודה (ירמ' מט לד.  נשא אויל מרדך מלך בבל בשנת מַלְכֻתוֹ את ראש יהויכין מלך יהודה (שם נב לא).  כל ימי כורש מלך פרס ועד מַלְכוּת דריוש מלך פרס (עזר' ד ה).  ראשי הגברים אשר לדויד המתחזקים עמו בְמַלְכוּתוֹ (דהי"א יא י).  באו על דויד חברונה להסב מַלְכוּת שאול אליו (שם יב כד).  והקימותי את זרעך אחריך אשר יהיה מבניך והכינותי את מַלְכוּתוֹ (שם יז יא).  ויבחר בשלמה בני לשבת על כסא מַלְכוּת יי' (שם כח ה).  ויגדל יי' את שלמה למעלה לעיני כל ישראל ויתן עליו הוד מַלְכוּת אשר לא היה על כל מלך לפניו על ישראל (שם כט כה).  ויהי כהכין מַלְכוּת רחבעם וכחזקתו עזב את תורת יי' (דהי"ב יב א).  שבט מישר שבט מַלְכוּתֶךָ (תהל' מה ז).  כי מבית הסורים יצא למלך כי גם בְּמַלְכוּתוֹ נולד רש (קהל' ד יד).  ויכתב בדתי פרס ומדי ולא יעבור אשר לא תבוא ושתי לפני המלך אחשורוש וּמַלְכוּתָהּ יתן המלך לרעותה הטובה ממנה (אסת' א יט). — בֵּית הַמַּלְכוּת: גם ושתי המלכה עשתה משתה נשים בית הַמַּלְכוּת אשר למלך אחשורוש (אסת' א ט).  ותלקח אסתר אל המלך אחשורוש אל בית מַלְכוּתוֹ (שם ב יו).— דְּבַר מַלְכוּת, מצוה, גזרה של המלך: אם על המלך טוב יצא דבר מַלְכוּת מלפניו ויכתב בדתי פרס ומדי ולא יעבור (אסת' א יט).— הֶדֶר מַלְכוּת: ועמד על כנו מעביר נוגש הדר מַלְכוּת (דני' יא כ). — הוֹד מַלְכוּת: ועמד על כנו נבזה ולא נתנו עליו הוד מַלְכוּת (שם כא). — כֶּתֶר מַלְכוּת, לְבוּשׁ מַלְכוּת: יביאו לבוש מַלְכוּת אשר לבש בו המלך וכו' ואשר נתן כתר מַלְכוּת בראשו (אסת' ו ח). — ובמשמ' זמן הַמְּלוּכָה, Herrschaft; règne; reign: ותשקט מַלְכוּת יהושפט וינח לו אלהיו מסביב (דהי"ב כ ל).  ובאחרית מַלְכוּתָם כהתם הפשעים יעמד מלך עז פנים (דני' ח כג). — ומועצת הנהגת המדינה: שבעת שרי פרס ומדי ראי פני המלך הישבים ראשנה בַּמַּלְכוּת (אסת' א יד). — ב) כמו מַמְלָכָה: כי בכל חכמי הגוים ובכל מַלְכוּתָם מאין כמוך (ירמ' י ז).  ויעבר קול בכל מַלְכוּתוֹ וגם במכתב לאמר (עזר' א א).  והם בְּמַלְכוּתָם (נחמ' ט לה).  והעמדתיהו בביתי וּבְמַלְכוּתִי עד העולם (דהי"א יז יד).  ונשמע פתגם המלך אשר יעשה בכל מַלְכוּתוֹ כי רבה היא (אסת' א כ).  ויבקש המן להשמיד את כל היהודים אשר בכל מַלְכוּת אחשורוש (שם ג ו).  ישנו עם אחד מפזר ומפרד בין העמים בכל מדינות מַלְכוּתֶךָ (שם ח).  ומה בקשתך עד חצי הַמַּלְכוּת וינתן לך (שם ה ג).  וימצאם עשר ידות על כל החרטמים האשפים אשר בכל מַלְכוּתוֹ (דני' א כ).  וכעמדו תשבר מַלְכוּתוֹ ותחץ לארבע רוחות השמים (שם יא ד).  ארבע מַלְכֻיוֹת1  מגוי יעמדנה (שם ח כב). — ג) בֵּית הַמַּלְכוּת, משפחת המלכוּת: ויחזקו את מַלְכוּת יהודה ויאמצו את רחבעם בן שלמה (דהי"ב יא יז). — ובהשאלה, להאלהות: כבוד מַלְכוּתְךָ יאמרו וגבורתך ידברו להודיע לבני האדם גבורתיו וכבוד הדר מַלְכוּתוֹ מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כל עלמים וממשלתך בכל דור ודר (תהל' קמה יא-יג). — ומצוי מאד בתו"מ: הוי מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו (ר"ח סגן הכהנים, אבות ג ב).  הגפן תתן פריה והיין ביוקר והמלכות תהפך למינות ואין תוכחת (ר"א, סוט' ט טו).  להודיע שבחו של אברהם אבינו עד היכן היו מלכיות ושלטונים רוצים להדבק בו (רשב"י, מד"ר בראש' פב).  שש שנים מלכו (היונים) בעילם ואח"כ פשטה מלכותן בכל העולם כולו (ר' יוסי, ע"ז י.). מגיד הכתוב שכשיצאו ישראל ממצרים בטלה מלכותם של מצריים (מכי' בשלח ב א).  והנה מצרים נוסע אחריהם נוסעים אין כתיב כאן אלא נוסע מגיד שנעשו כולן תורמיות תורמיות כאיש אחד מכאן למדין מלכיות להיות מנהיגות תורמיות תורמיות (שם ב ב).  רמז רמז לה (בועז לרות) עתידה מלכות בית דוד לצאת ממך (ר' אלעזר, שבת קיג:).  כתב לשום מלכות שאינה הוגנת לשום מלכות מדי לשום מלכות יון (גיט' ח ה). אמר לו (הקב"ה לדוד) כבר הגיע מלכות שלמה בנך ואין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלא נימא (רב, שבת ל.).  עדות הוא לבית דוד שכל הראוי למלכות הולמתו וכל שאינו ראוי למלכות אין הולמתו (הוא, ע"ז מד.).  מפני מה לא נמשכה מלכות בית שאול מפני שלא היה בו שום דופי (שמואל, יומ' כב:).  מצוה לראות גדולי מלכות לכשתבוא מלכות בית דוד יהא יודע להפריש בין מלכות למלכות (ר' יוחנן, ירוש' ברכ' ג א).  מפני מה זכה עמרי למלכות מפני שהוסיף כרך אחד בא"י (הוא, סנה' קב:).  שלשה דברים צוה אחיתופל את בניו אל תהיו במחלוקת ואל תמרדו במלכות בית דוד וכו' (ב"ב קמז.).  (אוריה החתי) מורד במלכות הוה (שבת נו.).  אמרפל שמו ולמה נקרא שמו נמרוד שהמריד את כל העולם עליו במלכותו (ערוב' נג.).  שגזרה המלכות גזירה שלא יעסקו בתורה ושלא ימולו את בניהם (ר"ה יט.).  כשם שבקטנותו הקטין (דוד) עצמו אצל מי שגדול ממנו בתורה כך במלכותו הקטין עצמו אצל מי שגדול ממנו בחכמה (מגי' יא.).  דוד ושלמה שנמשחו בקרן נמשכה מלכותן שאול ויהוא שנמשחו בפך לא נמשכה מלכותן (שם יד.).  (התך) שכל דברי מלכות נחתכין על פיו (ב"ב ד.).  אם ראיתה מלכיות מתגרות אלו באלו צפה לרגלו של משיח (ר"א בר אבינא, מד"ר בראש' מב).  ממה שאתה מחדשינו בבוקרן של מלכיות אנו יודעים שאמונתך רבה לגאלנו (ר' אלכסנדרי, שם עח).  אשרי משכיל אל דל וכו' זה שמבריח עצמו מן המלכות (שם ויקר' לד).  ושלמה היה מושל בכל המלכיות (שם לו).  מכאן אמרו חכמים כל מלכות שאין לה יועצים אין מלכותה מלכות (פדר"א ג). — ובסהמ"א: צור הראהו אותיות, ארבע מלכיות ועשר גליות, ובניו בין שני אריות (ר"י הלוי, מי כמוך, סליח' ליוה"כ).  ואמר מלך אחד לאחד מחכמיו מה טובה המלכות לו עמדה תמיד (ר"י זבארה, ספ' שעשוע' ז ז). — * מַלְכוּת הרשעה, בפרט רומא: ק"פ שנה עד שלא חרב הבית פשטה מלכות הרשעה על ישראל (ר' ישמעאל בר"י, שבת טו.).  פעם אחת גזרה מלכות הרשעה שלא יעסקו ישראל בתורה בא פפוס בן יהודה מצאו לר"ע שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה אמר לו עקיבא אי אתה מתיירא מפני מלכות הרשעה (ברכ' סא:).  בראשונה לא היו (אוסרים סוסים במרכבה) אלא שתים וכו' עמדה מלכות הרשעה ועשה אותן ד' (ירוש' כלא' ח ב). — *מַלְכוּת שמים, שלטון האלהים: למה קדמה פרשת שמע לוהיה אם שמוע כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחלה ואח"כ מקבל עליו עול מצות (ר"י בן קרחה, ברכ' ב ב).  לכשישב הקב"ה על כסא מלכותו ותהיה ממלכתו באותה שעה מלחמה ליי' בעמלק (ר' יהושע, מכי' בשלח, עמלק ב). — והברכה: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד (תפי' י"ח, שמע). — *שִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת, עי' שִׁעְבּוּד. — ד) *נוסח תפלה לר"ה שמדֻבר שם על מלכות אלהים: אמרו לפניו מלכיות שתמליכוהו על כל מעשיו (ר"ע, תוספת' ר"ה א יב).  אם אינו תוקע למלכיות למה הוא מזכיר (הוא, משנה שם ד ה). סדר ברכות אומר אבות וגבורות וקדושת השם וכולל מלכיות עמהן ואינו תוקע (ר"י בן נורי, שם). — °ובמשמ' המגן של המלכות, צורת הנשר וכדומה: כדרך המלכים המנצחין ותופשין העיירות ולוקחין הרומחין והמלכות תלוי עליהן ועולין על ראש המגדל ומוליך ומביא לכל רוח (אבן ירחי, המנהיג, לולב לט). — ה) °בלשון המקובלים, אחת הספירות: ואלו הן (עשר הספירות) הראשון נקרא כתר וכו' הי' מלכות (בריית' מסכ' אצילות).  כתר חכמה בינה חסד ת"ת גבורה נצח יסוד הוד מלכות (רמח"ל, חוקר ומקובל ו).