*, ש"נ, סמי' שָׁעַת, שְׁעַת, 1 — א) פרק זמן קצר, חלק זמן בלתי מגדר,; Weile, Zeit; (un peu de) temps; while, time: העובר לפני התיבה וטעה יעבור אחר תחתיו ולא יהא סרבן באותה שעה ברכ' ה ג. איזהו לקט הנושר בשעת הקצירה פאה ד י. על שלש עבירות נשים מתות בשעת לידתן וכו' שבת ב ו. בשעת פטירתו (פרידתן) מה אומרים יופי לך מזבח וכו' סוכה ד ה. באותה שעה בכה ר' ישמעאל ואמר בנות ישראל נאות הן אלא שעניות מנוולתן נדר' ט י. זה הכלל כל שלא יצאת לרשות עצמה שעה אחת אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה שם י ג. הגוזל עצים ועשאן כלים משלם כשעת הגזלה וכו' זה הכלל כל הגזלנין משלמין כשעת הגזלה ב"ק ע א. מוטב לי להקרא שוטה כל ימי ולא ליעשות שעה אחת רשע לפני המקום עקביא בן מהללאל, עדי' ה ו. יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא ויפה שעה אחת של קורת רוח בעה"ב מכל חיי העוה"ז ר' יעקב, אב' ד יז. אל תרצה את חברך בשעת כעסו ואל תנחמהו בשעה שמתו מוטל לפניו ואל תשאל לו בשעת נדרו ואל תשתדל לראותו בשעת קלקלתו ר"ש בן אלעזר, שם שם יח. בשעת המקדש אם היה (הבכור) תמים, א"ל תן לי שאקריבנו לך מותר בכור' ד א. שהיה (ר"א) אומר יש שעה לקצר ויש שעה להאריך מכי' מסכת' ד א. באותה שעה למדתי ממנו שלשה דברים ר' יוסי, ברכ' ג.. כל קרע שאינו בשעת חימום אינו קרע שמואל, מו"ק כד.. בעת ההיא, שגרמה לו שעה מד"ר במד' ל. אמר משה הרי השעה שאתבע בה צרכי שם שם כא. באו ואמרו למשה הגיעה שעה שאתה נפטר מן העולם תנחו' ואתחנן ו. כיון שישראל על העולם אין כל עין שולטת בהם ולא מזל ולא שעה גורמת פסיק' רב' כ. — ובמשמ' שהות: לרועה נאמן שנפלה גדר סמוך לחשכה עמד וגדרה משלש רוחותיה, נשתייר פרצה ולא היה לו שעה לגדרה ועמד הוא בתוך הפרצה מד"ר רות פתיח' ה. — וכל שעה ושעה, ובכל עת ובכל שעה: ומה ישראל שלא דברה שכינה עמהן אלא שעה אחת וכו' אני שכל שעה ושעה שכינה מדברת עמי וכו' שבת פז.. וטוב בעיניך לברך את עמך ישראל בכל עת ובכל שעה בשלומך תפלת שמונה עשרה, שים שלום. ומפרנס אתנו תמיד בכל יום ובכל עת ובכל שעה ברהמ"ז, נודה לך. — ובמלת קשור עם ש, גם עם הברות בכל"ם ומלות יחס אחרות, בשעה ש, עד שעה ש, בכל שעה ש, וכדו': מאימתי קורין את שמע בערבית משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן וכו' ברכ' א א. ובשכבך ובקומך, בשעה שבני אדם שוכבים ובשעה שבני אדם עומדים בית הלל, שם שם ג כל שעה שמותר לאכול (חמץ) מאכיל לבהמה לחיה ולעופות וכו' פסח' ב א. ויו"ט היה עושה לאוהביו בשעה שיצא בשלום מן הקדש יומא ז ד. לא זזה ידי מתוך ידה משעה שנכנסו עובדי כוכבים לירושלים ועד שיצאו ר' זכריה בין הקצב, כתוב' ב ט. קונם שום שאיני טועם וכו' שלא נתכוין זה אלא עד שעה שדרך בני אדם לאכול שום ר' יוסי בנו של ר' יהודה, נדר' ח ו. בשעה שאדם מצטער שכינה מה הלשון אומרת וכו' ר"מ, סנה' ו ה. מתנדב אדם אשם תלוי בככל יום ובכל שעה שירצה ר' אליעזר, כרית' ו ג. ת"ל בעבור זה, בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך על שולחנך מכי' בא יז; וכעין זה הגדה של פסח. ועוצם עיניו מראות ברע, אמר ר' חייא בר אבא זה שאין מסתכל בנשים בשעה שעומדות על הכביסה ב"ב נז:. כל האילנות בשעה שהם לוקים מכסים עיקריהם וכו' פסיק' רב' יא. — ובכנ', שעתו של אדם ושל דבר: כל זית שיש לו שם בשדה אפי' כזית הנטופה בשעתו ושכחו אינו שכחה פאה ז א. אפי' אתה עושה להם כסעודת שלמה בשעתו2 לא במקור חסרה המלה 'לא' יצאת ידי חובתך עמהן ב"מ ז א. שקדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא ר' יהושע, עדי' ח ו. שמאי אומר כל הנשים דיין שעתן וכו' כל אשה שיש לה וסת דיה שעתה נדה א א. א"ל הקב"ה למשה לך אמור להם לישראל אני הייתי עמכם בשעבוד זה ואני אהיה עמכם בשעבוד מלכיות, אמר רבש"ע דיה לצרה בשעתה ברכ' ט:. יקא שהיה מקיא בדבריו כספל הזה שהוא מתמלא בשעתו ומתפנה בשעתו כך שלמה למד תורה בשעתה ושכחה בשעתה3 מד"ר קהלת א. — ושעה, לשעה, בנגוד אל לדורות, לעולם, לשהות: כל חמתות צרורות טהורות חוץ מקשר של ערביין, ר"מ אומר צרור שעה טהורות, צרור עולם טמאות כלים כו ד. כהן שיצא לדבר עם חבירו אם הפליגו טעון טבילה, אם לשעה טעון קידוש ידים ורגלים ירוש' כלא' ט ב. והוא שנתן לו רשות לעולם, הא לשעה לא שם בכור' א א. והא תני ממלא אדם את הקיתון של מים ונותן תחת הכר וכו' כאן לשעה כאן לשהות שם שבת ד א. מה קשירה היתה במשכן וכו' ולא לשעה היתה שם שם ז ב. כמה דר' יהודה אמר תמן ניבול שעה ניבול, כן הוא אומר הכא צרת שעה צרה ר' חנינה ר' יוסי בשם ר' יוחנן, שם ע"ז א א. דורות משעה לא ילפינן מנח' יט:. שעה מדורות לא ילפינן שם נו.. אמרתי לו יפה אמרת ונתעלמה ממני הלכה לשעה ר' אליעזר, שם שם. ה' ילחם לכם לא לשעה אלא לעולם ילק"ש א רלג. — ובן שעתו: יקא שהקיא ד"ת כספל הזה שהוא מתמלא בין שעתו ומתפנה בין שעתו מד"ר במד' י. — ובצרופים לתֹאר, שעה חצופה, עת רעה וקשה: יהי רצון לפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שתצילנו משעות החצופות הקשות והרעות היוצאות המתרגשות לבוא לעולם ר' חזקיה בשם ר' אבהו, ירוש' ברכ' ה א. ועי' חָצוּף. — ושעה פנויה: עי' פָּנוּי. — ולשעה, ולשעה קלה, מיד: כחם היום וכו' אמר ר' יניי ניקב נקב מגיהנם והרתיח את כל העולם על יושביו לשעה קלה מד"ר בראש' מח. אם אין חותמו של אברהם בבשרכם לא תטעמו ממנו (מן הפסח), מיד כל הנולד במצרים נמולו לשעה קלה שם שמות יט. אמר להם וכי מנין לי מאה זהובים או חמשים לתת לכם ולא מצא לשעה, מיד הלכו להם מד"ר שה"ש א. בקש ליתן להם ולא נמצא בידו דבר לשעה הניחוהו והלכו להם שם קהל' א. — ולפי שעה: אומר היה ר"מ תחש שהיה בימי משה בריה בפני עצמה היה וכו' ולפי שעה נזדמן לו למשה ועשה ממנו משכן ונגנז ר' אלעא בשם רשב"ל, שבת כח:. כל דבר שמכניסו לקיום אפי' לפי שעה גזרו בית רבנן ע"ז עד.. — ובצרופים שגורים שבסמ', שעת הדחק, שעת עֹני וכדו', ונגודם שעת רֶוח, שעת עֹשר וכו': שעת הדחק שאני שבת מה.; מגילה יח:. כדי הוא ר' שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק רבי, שם. אם למדת תורה בשעת העושר אל תשוב לך בשעת העוני, אם למדת תורה בשעת שביעה אל תשוב לך בשעת רעבה, אם למדת תורה בשעת הריוח אל תשוב לך בשעת הדחק אדר"נ ג. — ושעת הֶתר: כל שהיה לה שעת היתר לכהנים אין מועלין בה ושלא היה לה שעת היתר מועלין בה מעילה א א. — ושעת חרום: שלש ארצות לחזקה יהודה ועבר הירדן והגליל, רב אמר בשעת חירום שנו ירוש' ב"ב ג ג. ומתני' בשעת חירום שנו וכו' דסתם יהודה וגליל כשעת חירום דמו ר' אבא בר ממל, כתוב' יז:. — ושעת הכֹשר, שעה שאדם או דבר כשרים4: סריס אדם חולץ וחולצין לאשתו מפני שהיתה לו שעת הכֹשר וכו' ר"ע, יבמ' ח ד. ומודה ר"ש בבשר וחלב וכו' הואיל והיתה לו שעת הכשר מנח' קא.. — ובצרוף כסומך, כגון הוראת שעה, הלכה זמנית וארעית: זה הלך ליבנה שלשה מעמדות ובמועד שלישי הכשירו לו הוראת שעה פרה ז ו. לזה הכשירו הוראת שעה ר' יוסי, שם שם ז. אמרו לו הוריית שעה היתה ירוש' נדה א ה. ועי' סהמ"א. — וחיי שעה: הואיל והתרתי לו את כל אלו חייבהו בשאר כל המצוות של תורה, אם חיי שעה התרת לו חיי עולם לא כ"ש שם ברכ' ג א. על חיי שעה מברך, על חיי העולם הבא לא כל שכן ברכ' מח:. מניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה שבת לג:. — ומלא שעה, שהות קצרה: גדולה מילה שלא נתלה לו למשה הצדיק עליה מלא שעה נדר' ג יא. — ושעה שאינה לא יום ולא לילה: שאלו את ר' יהושע מהו שילמד אדם את בנו יוונית אמר להם ילמדנו בשעה שאינה לא יום ולא לילה ירוש' פאה א א. — ובצרופים לפעל, דחק את השעה, נחפז להשיג חפצו, ונדחה מפני השעה, המתין לשעה נוחה יותר: כל הדוחק את השעה, שעה דוחקתו וכל הנדחה מפני השעה, שעה נדחת מפניו ר' אבין הלוי, ברכ' סד.. — ושעה מסורה לו: בשביל שהיה סיפק בידו לעשות לפיכך ויקרא לבנו יוסף, ולפי שהשעה מסורה לו מד"ר ברא' צו. — ויש שעה לאדם: שאין לך אדם שאין לו שעה בן עזאי, אב' ד ג. — ושעה משחקת לו: ג' דברים צוה אחיתופל את בניו אמר להם אל תמרדו וכו' ואל תשאו ותתנו עם מי שהשעה משחקת לו ירוש' סנה' י ב. אם ראית רשע שהשעה משחקת לו אל תתגרה בו ר' יצחק, ברכ' ז:. והוי משתדל עם אדם שהשעה משחקת לו פסח' קיב.. — ונטרפה השעה: בימי רבי הושעיה ביקשו להימנות וכו' לא הספיק לבא עד שנטרפה השעה ירוש' דמאי ה ט. ועל ר' יהודה בן בבא התקינו שיהו אומרים הוי עניו חסיד אלא שנטרפה השעה שם סוטה ט יד. — ונפל ביד השעה, נפגע ביד הזמן, ונגודו שעה נופלת בידו, וכן השעה בידו, ושעה עומדת לו, ונתן מקום לשעה, נכנע למאורעות, ונגודו עמד כנגד השעה: שכל מי שעמד כנגד השעה נופל בידה וכל מי שנותן מקום לשעה השעה נופלת בידו, נבות עמד כנגד השעה וכו', נפל ביד השעה וכו' אברהם נתן מקום לשעה וברח מפני נמרוד מלך כשדים וחזרה השעה ונפלה בידו וכו' ויוסף נתן מקום לשעה בשעה שמכרו אותו אחיו וכו' וחזרה השעה ונפלה בידו וכו' ויוסף נתן מקום לשעה בשעה שמכרו אותו אחיו וכו' וחזרה השעה ונפלה לפניו וכו' תנחו' בובר, ויצא ה. אמר הקב"ה לישראל בעולם הזה לפי שהשעה ביד עשו אתם מחניפים לו תנחו' תולדות ח. ויקרא לבנו ליוסף, למי שהשעה עומדת לו וכו' שתהיו מטמינין עצמכם ותתנו מקום לשעה וכו' ואף אבות העולם נתנו מקום לשעה והחניפו למי שהשעה בידו שם ויחי ו. — והשעה צריכה לכך: מעשה בשמעון בן שטח וכו' אמרו שמנים נשים תלה ואין דנין שנים ביום אחד אלא שהיתה השעה צריכה לכך ירוש' חגי' ב ב. מעשה באחד שיצא לדרך רכוב על סוסו בשבת והביאוהו לבית דין וסקלוהו וכו' שהיתה השעה צריכה לכך שם. — ונתקצרה השעה: התחיל (משה) לברך כל שבט ושבט בפני עצמו כיון שראה שנתקצרה השעה כללן כולן בברכה אחת תנחו' ואתחנן ו. — ב) במשמ' יחידת זמן יחסית, חלק שנים עשר מן היום או מן הלילה, ארֻכה או קצרה יותר לפי אֹרך היום והלילה במשך השנה5, שעה לפני שעון השמש:מאימתי קורין את שמע בשחרית וכו' וגומרה עד הנץ החמה, ר' יהושע אומר עד שלש שעות שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות ברכ' א ב. תפלת השחר עד חצות, ר' יהודה אומר עד ארבע שעות שם ד א. וכך היו כותבין (בכתֻבה) בירושלים שעות, היו כולן יוצאות בשעה אחת ואין שם אלא מנה חולקות כשוה כתוב' י ה. הריני נזיר ל' יום ושעה אחת, נזיר שלשים ואחד יום שאין נוזרים לשעות נזיר א ג. אחר אומר בב' שעות ואחד אומר בשלש שעות עדותן קיימת וכו' סנה' ה ג. וחם השמש ונמס, איזו היא שעה שהשמש חם וצל צונן הוי אומר בארבע שעות ר' אחא בר יעקב, ברכ' כז. מתענין לשעות והמתענה לשעות מתפלל תפלת תענית אביי, תענ' יא:. שתים עשרה שעות הוי היום שלש הראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה, שניות יושב ודן את כל העולם כלו וכו' רב יהודה בשם רב, ע"ז ג:. בשר ודם שאינו יודע לא רגעיו ולא עתיו ולא שעותיו הוא מוסיף מחול על הקודש אבל הקב"ה שיודע רגעיו ועתיו ושעותיו נכנס בו כחוט השערה מד"ר בראש' י. — ובצרופים, אבן שעות, לוח ויתד נעוצה באמצעיתו המשמש להורות את שעות היום6: ומסמר של אבן שעות ר' צדוק מטמא וחכמים מטהרין עדי' ג ח; כלים יב ה. מסמר הגרע טמא ושל אבן השעות טהור כלים יב ד.7 — ובתפלה, שעת רחמים: אבינו מלכנו תהא השעה הזאת שעת רחמים ועת רצון מלפניך תפילת אבינו מלכנו.8 — ובסהמ"א, בכל השמושים. וגם לפי שעה, אף במשמ' מיד: כל הכוכבים וכו' נבראו בתחלת ליל ד' ולא קדם זה לזה אלא שתי ידות שעה פדר"א ז. בחדש השלישי היום כפול כלילה וישנו ישראל עד שתי שעות ביום, ששעות יום בעצרת ארוכה והלילה קצרה ר' חכינאי, שם מא. ר' מיאשא אומר נולד קין ותאומתו אשתו עמו וכו' א"ל ר' שמעון והלא כתוב בתורה ואיש אשר יקח את אחותו חסד הוא, א"ל וכו' עולם חסד יבנה, בחסד נבנה עולם לפי שעה, תדע לך שלא היו נשים אחרות בעולם והותרו להן אחיותיהן לשעתן מדה"ג בראש' ד ב, מרגליות קיג; פדר"א כת"י תימן, כא. ואמר הגאון מי ששמע שמת אביו וכו' כיון שקרע בשעת חימום יצא ידי קריעה אוצה"ג, נדר', 63.. מרעמסס סכתה ק"ך מיל היו ובאו לשם לפי שעה שנא' ואשא אתכם על כנפי נשרים רש"י, שמ' יב לז. אמרו בסיני נעשה ונשמע ולשעה קלה בטלו הבטחתם ועשו את העגל הוא' דבר' לב כ. ברגע שאול יחתו, כשמגיע יום מותו היה מת לפי שעה בנחת בלא יסורין הוא, איוב כא יג. היום והלילה ארבע ועשרים שעות בכל זמן, שתים עשרה ביום ושתים עשרה בלילה והשעה מחולקת לאלף ושמנים חלקים וכו' רמב"ם, קדה"ח ו ב. אל יעשה אדם שקר לגוי וכו' ואם שעה עומדת לו יהיו נפרעין מזרעו ס' חסידים תתתלב. על כן מדברותיך כלך ולך אצל מי שהשעה משחקת להם רש"ט פלקירא, המבקש, יח. — ולפי שעה, במשמ' באפן זמני, עד לשנוי, נוהג בספרות ובדבור. — ואמר המשורר: ומה תירא ומה ירך לבבך והשעה לך אמה רצועה ר"ש הנגיד, נמוגותי, בן תהלים סח, ששון, מז. וחלף כצל גילו והונו וכל יש לו וכו' ומשו לפי שעה וחשו ימי רעה רמב"ע, בשם אל, ברודי, רמג. — ובשמושים וצרופים שאינם בתו"מ, °השעה, במשמ' בשעה הזאת עכשיו: השעה צדיק הוא או רשע רש"י, ר"ה טז:. — °ולשעתו, במשמ' מיד: בני ישראל אם ירוץ לבבכם אחר תאוה לשעתה התבוננוה פן תהיה מרה באחרונה רסע"ג, אברמסון, מנחה ליהודה 30. ואילו בלע אחד ממנו היה הצפור ההוא מת לשעתו בהגיעו באצטמכה ר"ש א"ת, מו"נ ב יז. — °ובה בשעה, בה בשעה ש, כמו באותה שעה. — ובברכה, בשעה טובה, בשעה טובה ומצלחת, נוהג בדבור ובספרות. — ובקללה, בשעה רעה: כי כשהגוי בא לעמת היהודי אז אומר על נוצרי בא בשעה רעה ר"ש אבן וירגא, שבט יהודה, שמד לב. — °ושעת הגזרה, זמן גזרות קשות: פירשו כבר הגאונים הראשונים ז"ל ההיא בשעת הגזרה ר' שרירא גאון אוצה"ג ר"ה, 28. — °ושעת פנאי: לא נתכונה לי שעת פנאי להשיבו דבר אל מכתבו ר"י הלוי, אגרת אל ר' דוד נרבוני, זמורה ג, 188. — °דרישת השעה, — °ועניני השעה, — °וצו השעה, נוהגים בספרות ובדבור. — °וצרך השעה במשמ' צֹרך זמני וחולף: תאות האיש אל האשה היא תאוה רעה וצרך השעה ר"י חריזי, תחכ' מא, 322. — °וצרך השעה במשמ' דבר שהשעה צריכה לו, נוהג בספרות ובדבור. — ובצרופים לפֹעל, °ארכה השעה: ינקם נקמת עבדיך מיד מלכות הרשעה, כי ארכה השעה9, ואין קץ לזאת הרעה מעוז צור ישועתי, פזמון לחנוכה. — °ודחה את השעה, במשמ' המתין עד שתעבור שעת המצוקה: מי שרוצה להבריח קרקע או לדחות בו את השעה שלא יהא לו קרקע באותו עת ר"י הבצלוני, ספר השטרות, 73. — °ודחק שעתו, במשמ' התפרנס בדחק: אבל עני ורש שמצער נפשו ודוחק שעתו וטורח בגופו ואינו נוטל צדקה וכו' ר"י אלנקאוה מנוה"מ א, 69. — °וקפץ את השעה, כמו דלג על השעה10 בתו"מ: שאכלה פגה, שקפץ (דוד) את השעה ליזקק ע"י עבירה רש"י, סמה' קז.. — ג) °ושעה, במשמ' חלק עשרים וארבעה ביממה, Stunde; heure; hour, אף בציון ההבדל שבין השעה במשמ' זו כנגד שעה שבתו"מ בצרופים כגון °שעה ישרה, שעה שוה, כנגד שעה זמנית, ושעה מעֻוֶתת, שעה עקולה: ואם אתה מוסיף שעות היום על שעות הלילה יהיו שניהם יחד כ"ד שעות ישרות וכל אחד ואחד מן הימים והלילות אשר אינם שוים הם נחלקים לדעת כל העולם על י"ב חלקים וקוראים לכל חלק וחלק מהם שעה עקולה ראב"ח הנשיא, צורת הארץ יו:. שעות שוות הם אשר יתחלף מספרם כפי שעור אורך היום וקצורו וישתוו זמניהם והשעות הזמניות הם אשר יתחלפו זמניהם ולא יתחלפו מספרם וכו' בונאפוס, ס' הגדרים. ויקראו שעות מעוותות מפני שכל יום נחלק לי"ב שעות ומשתנה מספרם בכל יום ראב"ע, כלי נחושת ו. מחשבוני שעות המעותות הנקראים זמניות הם לעולם י"ב שעות באור יומם וי"ב שעות בנשף לילה ר' דוד גנז, נחמד ונעים, קא.11 — °ושעה במשמ' שעת למוד לתלמיד12: ורגלי תמיד נעות ללכת לשעות אל בית הספר וכו' אגרות יל"ג א מז. — °כלי שעה, וכלי שעות, וכלי מורה (או מורי) השעות, וכלי מראה השעות: ומשלו אצלי כמו כלי השעות שמכה מעצמו מספר ההכאות כפי מספר השעות ביבאגו, דרך אמונה פה. ובאותו רגע נכון הכלי שעה יש"ר מקנדיה, אילים, מעין חתום, נג. וגדולה מזו טלטול כלי השעות שקורין אורלאגי שאילת יעבץ א מא לז:. וכלי מורי השעות רנה"ו, מכתב רחובות. — °ומורה שעות, ומראה שעות, ומשער השעות13: ועל היסוד תקנו האשכנזים מורה שעות שלהם ר' דוד גנז, נחמד ונעים, רסד. ועי' מורֶה. — °ושעה, שעות בלבד, במשמ' שעון 14, Uhr; montre; clock: האקלים הוא שטח ארץ אשר בו יצטרך תקון השעות הם האו"רלייאו לשעור חצי שעה ראב"ח הנשיא, אשפירא ג, כלי הקרוי שעה שו"ת רמ"א יח. וכן אותו כלי שקורין אותו סתם שעה מלדולה, שו"ת מים רבים, או"ח לא. טלטול השעות שמעתי כבר שנשאו ונתנו בדבר שם.
1 [המלה בצורה זו אינה מקורית בעברית א א שאולה מארמית, ושם שָׁעָה (אבל שַׁעֲתָא) ובסור' שעתא, בתנועת ā ארֻכה, וכן בערב' שַׂאעה ساعة, בכוש' סָעַת, וכן בא גם במכתב עמרנה, קנודטצון 138, 76 במבטא בבלי שֵיתִ במשמ' זו, ואמנם אפשר שבערב' וכוש' שאולה המלה מארמ' וסור', ואלו בהגיה עברית מקורית היתה צורת המלה צריכה להיות שׁוֹעָ, בשנוי הā ההשמית לō. לפי מקור זה של המלה היתה צורתה בלשון חז"ל בסמ' שָׁעַת, כדעת רבים, וכן בכמה מקומות גם במסורת יהודי בבל פורת, לשון חכמים, 93 אע"פ שבא שם גם שַעַת, בדעת רבים, וכן בכמה מקומות גם במסרת יהודי בבל פורת, לשון חכמים, 93. אע"פ שבא גם שַעַת (במבטא האשכנזים) בהתאם לנקוד שבמקרא בארמ' ואפילו שְׁעַת. ברם בשמוש הלשון היום נוהג המבטא שְׁעַת על פי הדמיון אל שְׁנַת, אך בכנ' שַׁעְתּוֹ (כמסורת אשכנז).]
2 [פי' רש"י: בעת מלכותו, דמלך והדיוט הוה, ע"כ.]
3 [עי' לקמן בנ"א ממד"ר במד'.]
4 [בימינו משמש הבטוי שעת הכֹשר במשמ' הזדמנות מתאימה וכדו'.]
5 [שמוש לשוני זה של המלה שָׁעָה לחלק שנים-עשר של היום או של הלילה הוא כשמוש המלה הרומית hora (שאין כנגדו אף ביונ'), ואולי הָשאל שמוש זה כתרגום המלה הלטינית. ואמנם חלוקת היום לחוד והלילה לחוד ל-12 יחידות זמן נהגה כך במצרים העתיקה, ולא נולדה חלוקה קדומה זו אלא בדמוי לחלוקת השנה, שנת השמש, בטבע ל-12 חדשי הירח, ברקוב. ולשם מדידת הזמן שִמש גם בישראל לפי המסֻפר בישע' לח ח וכו' שעון שמש, אלא שנקראו השעות לפי זה מעלות, והמספר של 10 מעלות שהלך הצל אחורנית כנזכר שם מורה כנראה על חלוקת היום למספר גדול מזה של מעלות, כלו' ל-12 שעות ביום לחוד, שיש בו צל ושמש. ואלו בבבל הקדומה, שאליה מיחס הירודוטו II 109 את המצאת שעון השמש, נהגה חלוקת היממה כלה ל-12 יחידות זמן, לשעות כפולות, ראו שנקַביריתֻ.]
6 [ללא הצדקה ראו אח"כ אכן שעות שבתו"מ גם ככנוי לשעון מים כדברי רב האי גאון עי' אוצה"ג, פרושים לברכ' ב ד המובאים ע"י רשב"א בחידושיו בפרוש המאמר שבגמרא (ברכ' ג:): כנור היה תלוי למעלה ממטתו של דוד וכיון שהגיע חצות לילה באה רוח צפונית ונושבת בו ומנגן מאליו, וז"ל: שהיה סימנא בכנור לידע חצות לילה כגון פנאגן (כך נכון, כוסיות במ"ר, כי כן משמשים שני ספלים בכלי זה ואין מקום לתקן פנגאן) שהוא אבן שעות, ע"כ. ואין המלים כגון פנאגן אלא טעות, וכעין הדברים האלה, אבל בלי תוספת זו, נאמר גם במדה"ג שמות יב כט: אבל הקב"ה אמר ויהי בחצי הלילה שהוא יושב על אבן שעות ומכוון את השעה חוט השערה, ע"כ. ואין הכונה אלא לאבן שעות ממש שבשמים שצורתו צורת שעון שמש שהקב"ה מכַון בו את השעה אף בלילה כשאין שמש לעיני בני אדם.]
7 [על הכתוב בבראש' מה ט: רדה אלי אל תעמד, נאמר במד"ר בראש' צג: שלא תעמיד את השעה. ואולם יש שנויי נוסחאות (עי' במהד' אלבק), כגון שלא תעמוד בפני (נ"א כנגד) השעה, וכנראה כך עקר.]
8 [עי' בתפלת רבי עקיבא, תענית כה:, ובדברי Der jüdische Gottesdienst ete. ,I. Elbogen עמ' 147 והל'.]
9 [נ"א ארכה לנו הישועה ואין הנוסחה נראית ועי' אוצר השירה והפיוט לדוידזון לפיוט זה.]
10 [עי' קפץ, פע'.]
11 [בחיי הלשון נוהגים היום כמה צרופים שגורים כגון: מה השעה, כמה השעה, השעה אחת, שתים וכו', השעה אחת וחצי, ורבע וכד', הוא בא בשעה שלוש וכד' (ולא בשעה השלישית וכד' שפרושו בשעה שבין שתים לשלוש), ועוד; ו ש מערערים על שמושים אלו. ולמעשה יש כאן בטויים שבאו בתרג' לבטוים מקבילים בלשונות אחרות, והמלה שעה באה בהם לא רק במשמ' של מדת זמן בלבד אלא גם במשמ' שעון (עי' בסמוך); וכן אומרים, למשל, בגרמנית בצרופים כאלה Uhr (שעון) ולא Stunde (שעה) אלא שאין Uhr במקורה אלא אותה מלה hora, heur וכו', המצינת את השעה ולא השעון, ובאותה משמ' גם הערב' שַׂאעַה ساعة ושמשה העבר' שעה בספרות בקצור מן כלי שעה וכד' עד שיֻחדה המלה המחֻדשת שעון למֻשג נוסף הזה. ועל כן אין לדחות שמושים אלו שאין תמורה להם בלשוננו.]
12 [בתרג' של המלה המקבילה בלשונות לועזיות, כגון גרמנית, רוסית, אך שם בפרט בלמוד פרטי שלא בבית ספר. וכן נוהג בדבור לאמר: פלוני חי על הוראות שעה, כלו' על מתן שעורי בית לתלמידים.]
13 [עי' בדברי י. ז. כהנא, לשוננו יג, 48.]
14 [עי' בהערות שלפני זו.]