ג. שָׁעַל

° 1, פ"ע, הוציא קול שִׁעוּל, גנח, husten; tousser; to cough: שכשהבהמה שועלת פולטתה ולא תאמר שמא תצא ממקום ומנקבת במקום אחר (והזהיר, שמיני מ).

— הִתפ', °הִשְׁתַּעֵל2, — כמו קל, נוהג בספרות ובדבור.



1 [עי' שִׁעוּל, הערה.]

2 [אין התפ' זה במקורות ואין כנגדו אף בסור' ובערב'. ובדבור יצרו מזה אף הִשְׁתַּעֲלוּת.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים