ג. שָׁעַל
° 1, פ"ע, הוציא קול שִׁעוּל, גנח, husten; tousser; to cough: שכשהבהמה שועלת פולטתה ולא תאמר שמא תצא ממקום ומנקבת במקום אחר (והזהיר, שמיני מ).
— הִתפ', °הִשְׁתַּעֵל2, — כמו קל, נוהג בספרות ובדבור.
1 [עי' שִׁעוּל, הערה.]
2 [אין התפ' זה במקורות ואין כנגדו אף בסור' ובערב'. ובדבור יצרו מזה אף הִשְׁתַּעֲלוּת.]