[8)] ש"ז, מלא כף היד, ששמשה אף מדה Handvoll; poignée; handful: כה יעשון לי אלהים וכה יוספו אם ישפק עפר שמרון לִשְׁעָלִים1 לכל העם אשר ברגלי (מ"א כ י). מי מדד בְּשָעֳלוֹ מים(10) ושמים כזרת תכן וכל בשלש עפר הארץ וכו' (ישע' מ יב).— ובתו"מ: גבור אם מהלך בדרך ויצמא למים אינו שותה פחות מעשרה שעלים וכו' ואני כל מימי בראשית צמצמתי לתוך שעלי שנאמר מי מדד בשעלו מים (ר"ל בשם ר' ינאי, פסיק' רב', מא"ש, קלד:). אחזו לנו שועלים שועלים וכו' שועלים קדמאה מלא ותניינא חסר שעלים כתוב על שם שעלו(11) של ים (ר' ברכיה, מד"ר בשלח כב).— ובסהמ"א, גם במשמ' כף הרגל: ומפני זה היה המרבע נצב הזווית שועל וזרת במדידת הארץ (ראב"ח, המשיחה והתשבורת, 22). ואני מתחיל לדבר ממדידת המאבע שוה צלעותיו וזויותיו אשר אמרתי עליו שהוא השועל והאיפה אשר אליו תחזור כל מדידה וכל שעור וכו' (הוא, שם, 23).— ואמר הפיטן: פקדת צאנך על ידי נאמן, לחלצה מצען ולהעבירה כמי שֹׁעַל (יוסי בן יוסי, אתה כוננת, עבודת יוה"כ). מי ימוד מי שעליך, מי יחשוף תהום הדם רגלךֶך (ר"א קליר, מי ימלל, מוסף יו"כ מחז' איטל' ב, קכח.). גדת בכן למשוי ממי שעל(12), דעת מפקד יפי פעמי רגל (הוא, קרוב' שבת שקלים). למענהו כל עשה ופעל, אדיר אשר מדד עיים בשוֹעל (ר' שלמה בן אבון, שירו לאל, קונטרס הפיוט' ג). ועוד הוסיף מעל לאל מודד שעל(12), בטל עוד מהעל, קרבן תמיד מועל (שלמה הבבלי, אין צור, זולת שבת א חנכה). ימים הקוה כלם, יבשה להראות השכילם, כון בשעלו מדת משקלם (יוסף טוב עלם, ארנן חסדך, קרוב' לשבת ב' אחר הפסח). זכור לי ברית אבות בפרשי לך כף ושעל(13), ממית ומחיה מוריד שאול ויעל (שמואל בן יהודה בן נתנאל? וארץ שפל קומי, סליח' לי' טבת, תכלאל א, קצח.). לך שוכן על אפרוש שעל (13), ואשפיל ראשי כדל נגעל (ישראל נגארה, לך שוכן על, עולת תמיד נו). הן כל אלה יפעל, מדד מים בשעל(13) (אגגי קס, סדר פורים, עבודת ישראל 449).— ואמר המשורר: להתגבר עלי חיל צר בחיל צור אשר יקח חילים בשעלים (ר"ש הנגיד, הלי תעש, הברמן א, 20). כי כל אמריך מכֻתבים על ידי ונמדדים כמי שעל (הוא, רעי התאונן, שם ב, 19). ואל נא תשאלו גשמי נדבות לעב, כי שעלי יצחק מריקיו,  אשר לו שם ביום החום שעליו למול סלע, עדי יפתח נקיקיו (רשב"ג, כאין נשאו, ביאליק-רבניצקי א, 84). בטרם מדדת בשעל(13), ממדי תחת ומעל, הנחת וַתעל, ארוכה וְתעל, לשבי מעל (ר"י חריזי, תחכ' יד, 151). ועי' שַׁעַל



הערת השוליים מספר 8 חסרה, או לא מוספרה נכון! [גם בארמ' ובסור' בא שועלא במשמ' כף היד בלבד. ואפשר שאותו שם הוא הבא בערב' בצורת שֻׁע'ל شغل ובמשמ' מלאכה, בעקר מלאכת היד, ומכאן הפעל אשתע'ל اشتغل עשה מלאכה, עבד.  בעבר' נגזר מאותו שרש גם משעול הכרמים (עי' שם, שהובן כלשון נתיב צר, אבל אפשר שעקר כוונת המלה היא: מקום צר בכרמים בכלל, כמלוא הכף בלבד, וצ"ע.]

1 [גם כאן אין הכונה אלא למלוי כף היד בלבד, כי כן אין שׁפק, ספק בעקר אלא מלא היד (ועי' בדברי העורך בפרושו משנת תשי"ד לאיוב כ כב), וכן בתרג' הקדומים וכן למשל אברבנאל: מלא אגרופו, ואך בטעות (כנראה ע"פ האנשים אשר ברגלי) הובן שֹׁעַל כאן בלשון כף רגל והָעברה הוראה זו אף על שַׁעַל.]

הערת השוליים מספר 10 חסרה, או לא מוספרה נכון!מגלת ישע' א: מיא מדד בשועלו מי ים.]

הערת השוליים מספר 11 חסרה, או לא מוספרה נכון! [במק' זה במד"ר שה"ש טו.: שעלים כתוב אותם הם השועלים שירדו לשעלו של ים ע"כ, כלו' שירדו לים שמדד אותו האל כשעלו, ואין גם כאן משמ' אחרת למלה.]

הערת השוליים מספר 12 חסרה, או לא מוספרה נכון! [בספרים הנקוד שׁעַל, אבל הנכון, כבמקרא ובארמ' שֹׁעַל.]

הערת השוליים מספר 13 חסרה, או לא מוספרה נכון! [עי' בהערה אחרונה שבעמ' הקודם.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים