° 1, ש"ז, — התפרצויות אויר ולחה מן הראה בהשמעת קול חכוך חזק בגרון,  Husten; toux; cough: אף הוא גונח דם מן הצנה, פיו מוציא קול כעין שעול ומשליך דם (ערוך השלם, ערך גנח). כדי להבדיל אותו מקול השעול והעטוש והדומה להם מהקולות שאינם בהסכמה (רש"ט פלקירא, ראשית חכמה, 24). מחידוד הקדחת וקושי נשימתו ויובש שעולו בתחלתו (הוא, המבקש, לז). ויקרה פעמים השיעול והוא מין ממיני חולי הריאה, וגדר השיעול הוא תנועה משותפת מן הנפש הטבע עוברת על הדרך הטבעי לכלי הנשימה להסיר ההיזק מהם (ר"מ אלדבי שבילי אמונה ד, 80). והשיעול המתהוה בסבת רוע החולי יהיה עמו רקיקה ואמנם השיעול היבש אשר לא ירוק האדם עמו יהיה לאחת משלש סבות וכו' (שם). וכאשר נרצה לרפאות למי שקרה לו שיעול, הנה ראוי לנו שנתחיל תחלה לעיין מאיזה סבה קרה השיעול וכאב החזה וכו' (שם). ראיתי בספרי רפואות שקורין לגנוח שאדם מוציא מפיו מן הריאה שעול (אליהו בחור, תשבי, ערך שעול). הקרופ יחל בנחרת הקול ובהתגלות שיעול קשה הדומה לנבחת הכלב והנודע בשם שיעול קרופי (י. טובים, ספר הדפתיריה, 25). — °שִׁעוּל ההִתבגרות, שִׁעוּל הֶחזֵרי, שעול חוטֵב, שעול חֹרף, שעול חרפי, שעול יבש, שעול כַלבי, שעול לח, שעול לחצי, שעול מִפרצתי, שעול עם מפרצת, שעול שלא ממחלת הריאות, שעול שמגרוי העצב המשלש, שעול שמהפרעת הקבה, שעול שממחלת האזן, שעולו של בַּלן (עי' מזיא- טשרניחובסקי, ספר המונחים לרפואה ולמדעי הטבע).