ש"ז, — נתיב צר בין גדרי הכרמים: ויעמד מלאך יי' בְּמִשְׁעוֹל הכרמים גדר מזה וגדר מזה (במד' כב כד). — ואמר הפיטן: מטותי שחותי מכובד העול, וכהצר לי הוספתי למעול, ומנוסי סגר דלתותי לנעול, והמבוא נסתם ולא פלש משעול (סדור תימנ' ליוה"כ, אפסו בעוני). — °ובהשאלה, מִשְׁעוֹלִים טובים, כמו בדרכים טובים, במוסריות: מתאמץ ללכת במשעולים מעולים במסלות סגולות ותמיד דורך נתיבות טובות (ר"ש אוליוירו, אגר' אילת אהבים ז:). — ובמשמ' רצועת ארץ בין שני ימים: ויש בתוך הנהר אי גדול ומהלך סביבות האי מהלך שנה תמימה והנהר מסבב האי ואין דרך לעבור אלינו כי אם במשעול אחד (יוסיפון, דף יב).