* 1, ש"ז, מחלת רוח, שגעון, Geisteskrankheit; maladie mentale; mental disease: שהבטלה מביאה לידי שעמום2 (רשב"ג, כתוב' ה ה). — ובסהמ"א: ויהיה מהם השעמום הדומה למות, והשעמום מינים רבים וכו' למה שיהיה מן השעמום בעצם המוח ויכבידהו, ויקרה מזה לאדם עד ו או ז שעות שלא ישכיל ולא יאכל ולא ישתה (ר"י חריזי, תרגום ספר אסור הקבורה של גליאנוס, כ"י ברלין). — ° ובמשמ' מצב רוח של חסר ענין בכל דבר, Langeweile; ennui; boredom, נוהג בספרות ובדבור.