שַׁעֲמוּמִית
° 1, ש"נ, — דכאון-רוח, מחלת השעמום, מרה שחורה, ואמר הפיטן: ה' שרירות לב ישר פשוט עקמומית, ה' לא ירגז עוד בהרהור שעמומית (ר' שלמה הבבלי, אמרנו נגזרנו, סליח' לצום גדליה, מחזור איטל' ב, ס.).
1 [ע"פ הארמ' שבבבלי (נדרים פא.) שעמומיתא, באותה משמע'.]