שֵׁפֶל

ש"ז, כנ' שְִפְלֵנוּ — מקום שָׁפָל, מצבו של הַשָׁפָל: שֶׁבְּשִׁפְלֵנוּ זכר לנו (תהל' קלו כג). נתן הסכל במרומים רבים ועשירים בַּשֵּפֶל ישבו (קהל' י ו). — ובתו"מ: בשפל גגים גגו (של העני) ובמרום הרים כרמו וכו' (בן סירא, כתוב' קי: ועוד)1.— ובסהמ"א: ויש מי שאומר כי השפלות היא שתתחיל בשלום מי שתפגע בו ותשב בשפל המושבות (תקון מדות הנפש לרשב"ג, כט). כשהגיע מרכז הירח לנקודת רום גלגל הקפה או לשפלו (ר"י הישראלי, יסוד עולם ג ט, מו:). — ואמר הפיטן: ראה ענים מורה מאד בלחץ ובשפל ישבו (ר' אליעזר בר' שלמה, בין כסה לעשור, סליח' ב עשי"ת). לתל עולם עירי ולשפל רמותי (אליה בר שמעיה, אריה ביער, סליח' יום ד). — ואמר המשורר: בחר מיתה משונה על קלון שפל ובוז דלות (ר"ש הנגיד, בן משלי, אברמסון, 150). — °ושפל, במשמ' ירידת מי הים, בנגוד לגאות, נוהג בספרות ובדבור. — °ושפל כלכלי, ימי שפל וכדו' נוהגים בספרות ובדבור. — ובמליצה: שפל המדרגה2 מצב ירוד ביותר, נוהג בספרות ובדבור.



1 [ מאמר זה מובא גם, בתוספת מיד מאחרת ועם פרוש בפרסית, בגליון (ב"ס גני' מ ל), בנוסח: כל ימי עני רעים בן סירא אומ[ר] אף בלילא, בשפל גגים גגו ובמרום הרים כרמו, ממטר גגים לגגו מעפר כרמו לכרמים. ועי' בדברי מ.צ. סגל, ב"ס השלם, עמ' 39 ושוב שם עמ' רעג) על מאמר זה.]

2 [כדגמת בסתר המדרגה (שה"ש ב יד).]

חיפוש במילון: