ת"ז, סמי' שְׁפַל, נק' שְׁפָלָה, שָׁפָלָה, סמי' שִׁפְלַת, מ"ר שְׁפָלִים, — נמוך, תחתון, נתון למטה, niedrig; bas; low: והנה מראה שָׁפָל מן העור (ויקר' יג כ). וּשְׁפָלָה איננה מן העור (שם שם כא). ומראיהן שָׁפָל מן הקיר (שם יד לז). ויהי לגפן סֹרחת שִׁפְלַת קומה (יחזק' יז ו). הגבהתי עץ שָׁפָל (שם שם כד). — ובהשאלה, במשמ' בזוי, שמביטים עליו כאלו מלמעלה: והייתי שָׁפָל בעיני (ש"ב ו כב). להיות ממלכה שְׁפָלָה (יחזק' יז ד). הַשָּׁפָלָה1 הגבה והגבוה השפיל (שם כא לא). נתתי אתכם נבזים וּשְׁפָלִים לכל העם (מלאכי ב ט). לשום שְׁפָלִים למרום (איוב ה יא). — ובצרוף לרוח, במשמ' ענו: demütig; humble: ואת דכא וּשְׁפַל רוח (ישע' נז טו). טוב שְׁפַל רוח2 את עניים (קרי: ענוים) (משלי טז יט). — ובתו"מ: מאוד מאוד הוי שפל רוח (ר' לויטס איש יבנה, אבות ד ד). והוי שפל רוח בפני כל אדם (ר"מ, שם שם י). וכשאין ישראל עושים רצונו של מקום מוסרם ביד אומה שפלה וכו' (ספרי דבר' שה). מה הגפן הזו נמוכה מכל האילנות ושולטת בכל אילנות כך הם ישראל נראים כאילו שפלים בעולם הזה וכו' (מד"ר ויקר' לו). — ובצרופים עם ברך, נפש, דעת, ועוד במשמ' ענוה, ענותנות: עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה מתלמידיו של אברהם אבינו (אבות ה יט). וכל מי שדעתו שפלה הקב"ה מצילו מן הפורעות שבעולם (כלה רבתי, י). תני ושפל ברך (מורידין לפני התיבה) ונוח (ל)תשחורת ורגיל בחכמה וכו' (ירוש' תעני' ב ב)3. — ושפל בנגוד אל זריז, במשמ' שפל ידים, נרפה4: יש זריז ונשכר זריז ומפסיד, שפל ונשכר שפל ומפסיד וכו' (תוספת' יבמ' ד ח). מעשה וקדמו בנות לבנים ונמצאו בנות זריזות ובנים שפלים (פסח' פט. ונדרי' לו.). — ובסהמ"א: ראה ישראל עניים שפלי גולה (רש"י, דני' ד כד). ואמר בשפלים וענוים יירשו ארץ (ר"י א"ת, חו"ה, הכניעה ה). ויהיה (האדם) תמיד נכנע ושפל (הוא, שם). הפרוש וכו' לבו רחב מאד ונפשו שפלה מאד (הוא, שם, הפרישות ד). אע"פ שהן הדיוטות ושפלים בני אברהם יצחק ויעקב הן (רמב"ם, הלכ' סנה' כה ב). מגיד הכתוב שבחו של אברהם אבינו ונפש שפלה שהיתה בו וכו' (מדה"ג בראש' טז ו, מרגליות, רסה). היאך אומרים עליכם שפלי רוח וכו' (ר"י אלנקאוה, מנוה"מ ב, 321). — °ושפלים במשמ' תחתונים: והאותות היו בשפלים וכו' והמכות שהיו על יד משה במטה היו בעליונים (ראב"ע, שמות יב). — והעולם השפל: הם (הגלגלים) מנהיגי מציאות עולם השפל כפי רצונו וכוונתו (קרשקש, פי' למו"נ ב ד). אבל הגרמים השמימיים הוא מבואר שנותנים החיות בזה העולם השפל (אבן שם טוב, פי' למו"נ ב ד). — ובהכפלה לחזוק, °שפל שפלים, שפל כל השפלים: שהשגחתו משגת בשפלי שפלים (אהרן בן אליהו הקראי, עץ חיים מג, סה). ותמהו כל השומעים שהקב"ה השפיע מטובו על שפל כל השפלים וכו' (חיד"א, מעגל טוב השלם, 62). — ואמר הפיטן: שפל הגביה בזקיפה, שתותיו כגיגית כפה (ר' יוסף טוב עלם, אור ישראל, יוצר שבת אחר שבועות). בך בטחון כושלים, בך גאית שפלים (ראב"ע, בך אומץ, איגר, 241). לאום בשפלות נתכנה ושפלה איננה (חוקר הכל, סליח' ליום ו). — ובתורת הלשון מלה שפלה, מלה שטעמה מלרע: ואם תהיה ואו העטוף במלה שפלה ר"ל מלרע תהיה בשבא כמו אנשים ונשים וטף וכו' (ר"י א"ת, ספר הרקמה לריב"ג יח, וילנסקי ב, רכב). — ושפל במשמ' נתון כלו למטה, שטוח: ופעמים יבואו לידך הקרקעות התלויות בראש ההר ונגרות או שחויות ושפלות או עגולות ועקומות (ראב"ח הנשיא, חבור המשיחה והתשבורת ב, 79). וכן אם תהיה הבקעה שפלה ונמוכה נהוג בשפלותה ונמיכותה המנהג הזה (הוא, שם). שלש מדות בעגולה ואלו הן, התלויה התלולה והשפלה וכו' השפלה איזו היא, זו הנתונה על הארץ כשדה עגולה או צורה עגולה (משנת המדות ה, 48 ואילך).