פ"ע, שָׁפַלְתְּ, שְׁפַל, יִשְׁפַּל, תִּשְׁפַּל, יִשְׁפָּלוּ, תִּשְׁפַּלְנָה, — היה נמוך, נתון למטה, niedrig sein, werden; être bas; to be become low: ורמי הקומה גדעים והגבהים יִשְׁפָּלוּ (ישע' י לג). ובשפלה תִּשְׁפַּל העיר (שם לב יט). וְשָׁפַלְתְּ מארץ תדברי (שם כט ד). וכל הר וגבעה יִשְׁפָּלוּ (שם מ ד). — ושפל הקול, נעשה נמוך: וסגרו דלתים בשוק בִּשְׁפַל קול הטחנה ויקום לקול הצפור וכו' (קהל' יב ד). — ובהשאלה, במשמ' ירד ערכו וגאונו: וישח אדם וַיִּשְׁפַּל איש (ישע' ב ט). עיני גבהות אדם שָׁפֵל1 (שם שם יא). ועל כל נשא וְשָׁפֵל (שם שם יב). וְשָׁפֵל רום אנשים (שם שם יז). ועיני גבהים תִּשְׁפַּלְנָה (שם ה יה). — ובסהמ"א: נטבעו הכתלים התחתונים בארץ עד ששפלה תקרת העליה (רש"י, ב"ב ו:). — ואמר הפיטן: גודעה ונפלה, ושקעה ושפלה, כמו שקערורות (ינאי, אם יכהה, קרוב' ויקר', זולאי, קלה). רום רענן מטה שפל (ר' שלמה הבבלי, תוחלת ישראל, סליח' יום ב עשי"ת). שח גבהות ישראל ורום יהודה שפל (אליה בר שמעיה, ה' אלהי ישראל, סליח' יום ד עשי"ת). וארץ שפל רוּמי וגדל שכרי (וארץ שפל, סליח' לי' טבת, תכלאל א, קצח.). — ואמר המשורר: וישפל בשלשה בחרון אף ורפיון לב בצרה ואמֹר לא (ר"ש הנגיד, בן משלי, אברמסון, רעז). — ובינ' פעו', °שָׁפוּל, כמו שָׁפָל: וגם השפיל בני קדר נכיות ושם נפשם שפולה2 גם דוויה (ד"ה יהודי מצרים וא"י ב, מן 12).

— הִפע', הִשְׁפִּיל, הִשְׁפַּלְתִּי, הִשְׁפִּילוּ, מַשְׁפִּיל, מַשְׁפִּילִי, הַשְׁפִּיל, הַשְׁפִּילְךָ, הַשְׁפִּילֵהוּ, הַשְׁפִּילוּ, אַשְׁפִּיל, תַּשְׁפִּיל, תַּשְׁפִּילִי, יַשְׁפִּיל, יַשְׁפִּילָהּ, יַשְׁפִּילֶנָּה, תַּשְׁפִּילֶנּוּ — עשה שישפַל, erniedrigen; abaisser; to lower, humiliate: יי' מוריש ומעשיר מַשְׁפִּיל אף מרומם (ש"א ב ז). וגאות עריצים אַשְׁפִּיל (ישע' יג יא). והִשְׁפִּיל גאותו (שם כה יא). כי אני יי' הִשְׁפַּלְתִּי עץ גבה (יחזק' יז כד). כי אלהים שפט זה יַשְׁפִּיל וזה ירים (תהל' עה ח). כי טוב אמר לך עלה הנה מֵהַשְׁפִּילְךָ לפני נדיב (משלי כה ז). גאות אדם תַּשְׁפִּילֶנּוּ (שם כט כג). וראה כל גאה וְהַשְׁפִּילֵהוּ (איוב מ יא). — והשפיל לארץ, או עד ארץ: ומבצר משגב חומֹתיך השח הִשְׁפִּיל הגיע לארץ עד עפר (ישע' כה יב). קריה נשגבה יַשְׁפִּילֶנָּה יַשְׁפִּילָהּ עד ארץ (שם כו ה). — ובצרוף לפעל אחר: אמֹר למלך ולגבורה הַשְׁפִּילוּ שבו (ירמ' יג יח). הַמַּשְׁפִּילִי לראות בשמים ובארץ (תהל' קיג ו). — וכמו קל: וַתַּשְׁפִּילִי עד שאול (ישע' נז ט). כי הַשְׁפִּילוּ ותאמר גוה3 (איוב כב כט). — ואמר בן סירא: אל תבז לאנוש במר רוח, זכר כי יש מרים ומשפיל (ב"ס גני' ז יא). מאד מאד השפל גאוה כי תקות אנוש רמה (שם שם יז). — ובתו"מ: משפיל הגבוה ומגביה השפל (תוספת' סוטה ד ב). שאם רצה להשפיל ישפיל, להגביה יגביה (ירוש' ב"ב ד ב). ואם מגיס לבו הקב"ה משפילו (עירוב' נד.). ואם הגביה עצמו הקב"ה משפילו (נדר' נה.). משפיל לזה ומרים לזה (מד"ר בראש' סח). ואם היה מקום גבוה היה משפילו ועושה אותם מישור וכו' (שם במד' א). — והשפיל עצמו: ללמדך שכל המשפיל עצמו הקב"ה מגביהו וכו' (עירוב' יג:). אמר לו הקב"ה (לדוד) הואיל והשפלת עצמך תהא כמוני (מו"ק יו:). אמר לו הקב"ה אתה השפלת עצמך וקראת לעשו אדוני ח' פעמים וכו' (מד"ר בראש' עה). — והשפיל דעתו: ואם עם הארץ הוא ישפיל דעתו (ערכ' טו:). — ובסהמ"א: ולאחר זמן השפיל המלך אותו פחה (שו"ת הרי"ף קלא). ישפיל עצמו מגאותו כתולעת וכאזוב (רש"י, ויקר' יד ד). שחי והשפילי יותר משפלות ארץ את הכנעתך (הוא, ירמ' י יז). שפיל לסיפיה דקרא, השפל עיניך לשפלו של מקרא, לסופו (הוא, עירוב' קא.). — °והשפיל הקריאה, קרא בלי הטעמה: ובאות אשר לצד הטעם אתה משפיל התנועה הראשונה אע"פ שהיא גדולה (רד"ק, מכלול, ליק, קלח). ותשפיל האות שבצדה אם היא בתנועה קטנה (הוא, שם). והתיצבו בכובעים (ירמ' מו ד) וכו' לפי שהטעם רחוק מהחולם תעמוד האות החלומה כמשפט (במתג) אבל כשהטעם באות שבצדה תשפילנה (הוא, שם). — ואמרו פיטנים ומשוררים: אם יקיפם ראש ותלאה, וישפילו ראש מהלאה (ינאי, אם יכהה, קרוב' ויקר', זולאי, קלג). בטעמו הפילם, ולשאול השפילם (דונש, דעה לבי, שער השיר, 4). גאון לבבכם השפילו וישרו ואל תעפילו (יצחק אבן גיאת, מה יתרון, שם, 22). בהשתחויתו, לכל רֹאה אותו, מלא כל קומתו, ומשפיל חמוקים (ראב"ע, נדוד הסיר, כהנא א, 26).

—  הָפע', *הָשׁפַּל, — שהשפילו אותו, ואמר ב"ס: רבים נשאים נקלו מאד והשפלו יחד (ב"ס גני' יא ו). — ובתו"מ: שפלים הוגבהו והגבוהים הושפלו (סוטה מז:). בלשון זה הושפלו בלשון זה הוגבהו וכו' (מד"ר ויקר' ח). ויתרומם הגוי הקטן וגבוהים הושפלו ויהי שלום ואמת בכל הארץ (שם אסתר, ויגד לו). — ובסהמ"א: וכשקרא פרעה בפתחו של משה וכו' אמר לו אני פרעה המושפל (מדרש ויושע, ביהמ"ד ילינק א, 48). ויש להחזיק טובה למלכינו אשר לא יושפלו בעניני נערות  (ר' שלמה אבן וירגא שבט יהודה שמד יז). — ואמרו פיטנים ומשוררים: כבודנו בה שפל כמראה שפל כמו בן תושפל (ינאי, שם יכהה, קרוב' ויקר', זולאי, קלה). ועיר ההֻללה ביפי נגבלה לאחריו משפלה (תלמידי מנחם, לגבור בתעודה, שער השיר, 5). רומם קריה עד עפר משפלת (רגמ"ה, איה כל, סליח' יום ד). איך מכל אֻמות, השפלתי עד תהומות (ר' אמתי בירבי שפטיה, איך מכל, סליחות, מגלת אחימעץ, קלאר, קיג). והם שחים ומשפלים עד מאד (בנימן בר זרח, איה קנאתך, סליח' יום ב'). ועיר האלהים משפלת עד שאול תחתיה (אזכרה אלהים ואהמיה, סליח' לשני תנינא).

— הִתפ', *הִשְׁתַּפֵּל, — השפיל והרפה ידיו, התרשל, התרפה, nachlässig sein; être indolent; to be careless:  ובשפלות ידים (קהלת י יח), ע"י שנשתפלו ישראל מלחנות במחלוקת ידלף הבית (מד"ר ויקר' יט). ע"י שנשתפלו מלעשות תשובה בימי ירמיה ידלף הבית (שם). ע"י שהאדם הזה משתפל לקנח גופו כראוי יעלה גופו חטטין (שם). ע"י שהאשה הזו משתפלת מלבדוק עצמה בעונתה ידלף הבית (שם). — °ובסהמ"א, במשמ' ירד, נטה כלפי מטה: ולכך שוקעת במערב שכשהולכת ומשתפלת והולכת וכלה אורה יודעין שמגיע חשיכה (רש"י, סנה' צא:). — °וכמו השפיל עצמו וכו': הסתלסל מבלי התגדל והשתפל מבלי התגבל (מנחם מאירי, משיב נפש, שער הסלסול). ואמר החכם מי שהשתפל בנפשו הגביהה ומי שהתגאה בה השפילה (הוא, משלי יד ג).

— נִפע', °נִשְׁפַּל, — נעשה שפל: כי נחלשה ונשפלה מלכות בית דוד (רש"י, ישע' יד כט). ובשפלה שנשפלו ישראל עד עכשיו תשפל עיר מטרופולין של פרס (הוא, שם לב יט). נשפלה גדולתו (הוא, דהי"ב י יח). הומק סורו, נשפל גאותו (הוא, סנה' צב:). מכא ליה ארעא, נשפלת כעין גומא (הוא, שם צה.). וכמה שרים גבה לבם ונשפלו (ר"י אלנקאוה, מנוה"מ ג, 185). — ואמר הפיטן: אלהי בקראי סעפי נשפלו (רשב"ג, וארץ אשפיל, ביאליק-רבניצקי ב, 183). — ואמר המשורר: והִשָׁפל לטוב לב קוממיות (ר"ש הנגיד, בן משלי, אברמסון, 264).