ש"נ, — בצרוף שפלות ידים, הורדת הידים ברפיון ובעצלות, Nachlässigkeit; indolence; carelessness: וּבְשִׁפְלוּת ידים ידלף הבית (קהל' י יח). — ובתו"מ, *במשמ' מבצו של השָׁפָל: שגורמין שפלות לשונאו של הקב"ה (סוטה מח.). שגורמין שפלות של ישראל (שם). — *ובמשמ' כניעה, עניוות יתרה: שהיה נוהג בשפלות לפני המקום (מד"ר במד' ד). — ובסהמ"א: אבל הכניעה היא שפלות הנפש ושחותה (ר"י א"ת, חו"ה, הכניעה א). וכן ראש התשובה השפלות והשחות והכניעה (הוא, שם ח). והענוה ממוצעת בין הגאוה ושפלות הרוח (ר"ש א"ת, ח' פרקים ד). ובחסד תנשא המעלה ובשפלות תעמוד הטובה ובסבל תחיה ההצלחה וכו' (ר"י בן זבארה, ס' שעשועים דודזון, 77). שפלות הוא הערכת הנפש בפחות מערכה (ס' הגדרים). שלח ידך ממרום ה' אלהים כי אין תולעת שבטבור הארץ שפל כשפלותנו (ר"ש אבן וירגא, שבט יהודה, תחנה בסוף הספר). ואני מכיר חסרוני ושפלותי בעיון ובכל חכמה (חיד"א, מעגל טוב השלם, 63). — °ובמשמ' נמיכות: מעי, לשון שפלות ועומק (רש"י, ישע' יז א). ולא יהא עליון נפסד בשפלות קרקעיתו של תחתון (הוא, ב"ב ו:). וכן אם תהיה הבקעה שפלה ונמוכה נהוג בשפלותה ונמיכתה המנהג הזה (ראב"ח הנשיא, חבור המשיחה והתשבורת ב, 79). בו (בס' פדר"א) מדת הארץ וכל אחד מהגלגלים וטבעי הכוכבים והמזלות וכו' ועלייתם וירידתם ונשיאותם ושפלותם ומשך תנועתם (ר"י א"ת, כוזרי ד כט). — ואמר הפיטן: ומתוך שיפלות הגבהה (ינאי, אומנם על, קרוב' ויקר', זולאי, קמא). שפלות ושאילת שלום תשאלו כמלאכי השלום (הוא, אדום אשר, קרוב' במד', שם, רח). ובשפלותי עודדני ה' ממית ומחיה (ראב"ע, אורחותיך, איגר, 238). חזה את שפלותי ורחם על עדתי (ברוך בר שמואל, אני הוא השואל, סליח', מוס' יו"כ). אבינו מלך גמול חסדך להולך שחוח, ראה שפלותו ותחליף כח (משה בר חסדאי, אבינו מלך, סליח' מנחה יו"כ). — ואמר המשורר: ואמרו עוד למי שפלות ועֹני (ר"ש הנגיד, בן משלי, אברמסון, 128). היה רש או אחי שפלות (הוא, שם, 150). שפלות תעלה לאיש (הוא, שם, 323). מאס כל שיר ושפלותו והתרחב בעליוניו (רשב"ג, קחה השיר, ביאליק-רבניצקי א, 115). ומנהו יהיו יגון וחדוה, ועֹז מצח ושפלות וענוה (ר"י בן זבארה, בתי הנפש, בסוף ס' שעשועים, דודזון, 166). שפלות חיים וכאב מות כל אחד משנה שברון, אם אי אפשר לאיש מזה או זה יש במות יתרון (רש"ט פלקירא, ס' המעלות ב, 51). טהרה ופרישות וחריצות ידים, תֹר-אדם המעלה עם שפלות רוח (יל"ג, קוצו של יוד ב, ספר ד, 9). — °ובחשבון, שפלות המעלה, המספר הנמוך ביותר בשורת מספרים: והוא שתחלק שפלות המעלה על ג' וכו' הנה כאשר תחלק שפלות המעלה שהוא ו' על ג' יעלה ב' (רלב"ג, מעשה חושב, 92). — °ובמשמ' דרגה שפלה ובזויה במדות, Niedertracht; bassesse; baseness, נוהג בספרות ובדבור.