1, ש"ז, שָׁקֶל, מ"ר שְׁקָלִים, סמ' שִׁקְלֵי, — יחידת משקל מסֻימת2, Sekel; siele; shekel: ונחשת התנופה שבעים ככר ואלפים ואבע מאות שָׁקֶל (שמ' לח כט). ויהי כל זהב התרומה אשר הרימו ליי' ששה עשר אלף שבע מאות וחמשים שָׁקֶל (במ' לא נב). ואראה בשלל אדרת שנער אחת טובה ומאתים שְׁקָלִים כסף ולשון זהב אחד חמשים שְׁקָלִים משקלו (יהוש' ז כא). ומשקל השריון חמשת אלפים שְׁקָלִים נחשת וכו' ולהבת חניתו שש מאות שְׁקָלִים ברזל (ש"א יז ה-ז). ומאכלך אשר תאכלנו במשקול עשרים שֶׁקֶל ליום (יחזק' ד י). וְהַשֶּׁקֶל עשרים גרה, עשרים שְׁקָלִים, חמשה ועשרים שְׁקָלִים, עשרה וחמשה שֶׁקֶל3, המנה יהיה לכם (שם מה יב). להקטין איפה ולהגדיל שֶׁקֶל ולעות מאזני מרמה (עמוס ח ה). — ושקל הקדש: וקדה חמש מאות שקל בְּשֶׁקֶל הקדש (שמ' ל כד). ויהי זהב התנופה תשע ועשרים ככר ושבע מאות ושלשים שקל בְּשֶׁקֶל הקדש וכו' (שם לח כד). וכל ערכך יהיה בְּשֶׁקֶל הקדש עשרים גרה יהיה השקל (ויקר' כז כה). ולקחת חמשת חמשת שקלים לגלגלת בְּשֶׁקֶל הקדש תקח עשרים גרה השקל (במד' ג מז). (וקרבנו) קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בְּשֶׁקֶל הקדש (שם ז יג, שם יט, שם כה). כסף חמשת שקלים בְּשֶׁקֶל הקדש עשרים גרה הוא (שם יח יו). — ושקל באבן המלך4: ושקל את שער ראשו מאתים שְׁקָלִים באבן המלך (ש"ב יד כו). — ובצרוף, שקל כסף, כסף שקלים וכד': ארץ ארבע מאות שֶׁקֶל כסף ביני ובינך מה הוא וכו' ארבע מאות שֶׁקֶל כסף עבר לסחר (בראש' כג יה-יו). כסף שלשים שְׁקָלִים יתן לאדניו (שמות כא לב). והיה ערכך חמשים שֶׁקֶל כסף בשקל הקדש (ויקר' כז ג). ואקנה את השדה וכו' ואשקלה לו את הכסף שבעה שְׁקָלִים ועשרה הכסף (ירמ' לב ט). — ושקל הזהב: ויתן דוד לארנן במקום שִׁקְלֵי זהב משקל שש מאות (דהי"א כא כה). — וחלקי השקל, מחצית השקל, רבע השקל וכד': זה יתנו כל העבר על הפקדים מחצית הַשֶּׁקֶל בשקל הקדש וכו' העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית הַשֶּׁקֶל (שמ' ל יג-יה). בקע לגלגלת מחצית הַשֶּׁקֶל בשקל הקדש וכו' (שם לח כו). הנה נמצא בידי רבע שֶׁקֶל כסף ונתתי לאיש האלהים וכו' (ש"א ט ח). והעמדנו עלינו מצוֹת לתת עלינו שלישית הַשֶּׁקֶל בשנה וכו' (נחמ' י לג). — ובכתבת על משקל בדמות צב הבית הראשון: פלג [רבעת] שקל (ריפנברג, ידיעות החברה לחקירת א"י טו, 70). — ובשקלי הכסף וחלקיהם מימי המרד הראשון נגד הרומאים לפני חרבן הבית: שקל ישראל, חצי השקל, רבע הש[קל] (נרקיס, מטבעות ארץ ישראל א, 118 וכו'). — ובתו"מ, שקל כמטבע חצי הסלע: הפורט סלע ממעות מעשר שני ב"ש אומרים כל הסלע מעות (של נחשת) ובה"א שקל כסף ושקל מעות וכו' (מ"ש ב ח-ט). היה מוכר חפץ ואמר קונם שאיני פוחת לך מן הסלע והלה אומר קונם שאיני מוסיף לך על השקל שניהן רוצין בשלשה דינרין (נדר' ג א). האומר תנו שקל מנכסיי לבניי בשבת והם ראויין ליטול סלע נותנין להם סלע, אל תתנו להם אלא שקל אין נותנין להם אלא שקל וכו' (תוספתא כתוב' ו ט). — ושקל הקדש, שקל צוֹרי: חמש סלעים של בן במנה צורי, שלשים של עבד וחמשים של אונס ומפתה וכו' כולם בשקל הקדש במנה צורי (בכור' ח ז). כל האשמות שבתורה באין בני שתים ובאין בכסף שקלים חוץ מאשם נזיר ואשם מצורע שהן באין בני שנתן ואינן באין בכסף שקלים (זבח' י ה). בשדה אחוזה וכו' נותן בזרע חומר שעורים חמשים שקל כסף (ערכ' ג ב). דא"ר חנינה כל שקלים שכתוב בתורה סלעי' ובנביאים ליטרא ובכתובים קינטירין א"ר יהודה בן פזי חוץ משקלי עפרון דהויין קינטירין (ירוש' קידוש' א ג, וכעין זה מד"ר שמות לא, ועי' בכורות נ.). — ושקל התרומה לבית המקדש: באחד באדר משמיעין על השקלים וכו' (שקל' א א). הנותן סלע נוטל שקל חייב בשתי קולבנות (שם שם ו). אמר רבי שמעון מה בין שקלים לחטאת, לשקלים יש להן קצבה ולחטאת אין לה קצבה, רבי יהודה אומר אף לשקלים אין להם קצבה שכשעלו ישראל מן הגולה היו שוקלים דרכונות, חזרו לשקול סלעים, חזרו לשקול טבעים וכו' (שם ב ד). של בית רבן גמליאל היה נכנס ושקלו בין אצבעותיו וזורקו לפני התורם וכו' (שם ג ג). באחד באדר משמעין כו' ולמה באח' באדר כדי שיביאו ישראל את שקליהן בעונתן (ירוש' שקלים א א)5. — *ופרשת שקלים6: ר"ח אדר שחל להיות בשבת קורין בפרשת שקלים7 (מגי' ג ד). — *ומסכת שקלים, שם מסכת בתלמוד העוסקת בהלכות שקל התרומה. — ובסהמ"א, גם °במשמ' משקל: ויביא שלשה שקלים מיין ישן ולבונה זכה ומעט דבש נקי ודרור וכו' (רזיאל, אמשטרדם, ג.). כי לולי השגת חוש ראותנו לא היה מתקיים בנפשותינו שישקל שקל הצדק במאזנים שאחד מחלקיהם יותר ארוך מן השני, ומן התימה שישקלו בו שקלים רבים נחלקים בחסר וביתר באבן אחת (ר"י א"ת, חו"ה, עבודת האלהים ח). עד שתתברר מן המאמין אמתת אהבתו לאלהים בסתרו ובגלויו ובמצפון ענינו ונראהו על השוה והנכון על שקל אחד וערך אחד (הוא, שם, אהבת ה' ב). כי מספר אנשים אם חלקו כסף על דרך משל או דבר אחר במאזנים בשקל אחד ולקח כל אחד מהם משקל אבן השקל שלו תמצאם יתרצו באמת ובאמונה (אמו"ר לראב"ד ב ד ו). — °ובמשמ' משקל בשיר: וילמד חכמת הערביים אז ידע בראיות גמורות למה נבחרו אלו השקלים ולא אחרים (ראב"ע, צחות, ז:). ושהנחשב אצל החכמים הנזכרים חבור מצד שקלי התנועות איננו אליו כי אם מחלוקת (ר"מ בן חביב, דרכי נעם, יח:). ואמנם לא מצאנו בכל שיריהם (של כה"ק) שקל או חרוז אפס כי יש בכל שיטה ושיטה הפסק (ר' עמנואל פראנשיס, מתק שפתים, 29). אבל שירים אחרים (שלא ברוח בקדש) היו עושים בשקל ובחרוז (הוא, שם, 32). גדר השיר שנדבר בו מאמרו ערב ראוי למכונו בשקל וחרוז (הוא, שם, 40). — ושקל הקדש, שם לחבור על משקלי השירה בלשון הקדש (שקל הקדש, בסוף לשון למודים לדוד אבן יחיא). — °ובמשמ' משקל בדקדוק: וככה ורחוק מפנינים מכרה בשקל למקנה ומשפטו מכרתה וכו' (ר"י קמחי, ספר זכרון, 13). כי יעירנו ענינו יעור אותו בשקל יצודנו למדחפת (הוא, שם, 58). צָרוֹף, שם תאר בשקל גדול (רד"ק, ירמ' ו כט). והשם ממנו אֹרב בשקל גֹרן והקבוץ ארבות בשקל גרנות, ובסמוך אָרָבות בשקל גרנות דגן (הוא, ספר השרשים, ערך ארב). ודוגמת זה עוד וכו' מה שגזרתי מראש שהוא ראשית שם על שקל מלכות (רש"ט פלקירא, ראשית חכמה, 26). — ואמרו פיטנים ומשוררים: עצת זה לזה שמע במעמד, עתוד שקלים מראש חדש ללמד (ר"א קליר, אז מאז זמות, קרוב' שבת שקלים). בשקלך איש בכף דעתך והוא נכבד ברֹב גדלו, כבודו החסר ממנו והנשאר יהי שִקלו8 (ר"ש הנגיד, בן משלי, אברמסון 70). דודי זכור לי שקלי עפרון אשר שקל אב במכפל חברון, חקר שקלי יבוס משכיתי חרון, זכרה לי עוד לדור אחרון (אשכל אווי, מוס' שבת שקלים). חשבון ושקל מעשי קלקלתי, בלתי חשב אל יום אשר יאיצו לבא לחשבון אשר פעלתי (ר"ע פרנשיס, מתק שפתים, 83).