שִׁקְמָה1, ש"ע, במקרא רק מ"ר שִׁקְמִים, ובכנ' שִׁקְמוֹתָם, — עץ ממשפחת התותיים, שפריו המשמש מאכל לעניים דומה לפגי התאנה, המצוי בשפלה2, ficus sycomorus; Maulbeerfeige(nbaum) sicomore; sycamor ויתן המלך את הכסף בירושלים כאבנים ואת הארזים נתן כַּשִּׁקמִים אשר בשפלה לרב (מ"א י כז; דהי"ב א יה, שם ט כז). לבנים נפלו וגזית נבנה שִׁקְמִים גדעו וארזים נחליף (ישע' ט ט ). ויען עמוס ויאמר אל אמציה לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי כי בוקר אנכי ובולס3 שִׁקְמִים (עמוס ז יד). יהרג בברד גפנם וְשִׁקְמוֹתָם בחנמל (תהל' עח מז). — ובתו"מ: מכפר חנניה ולמעלן כל שאינו מגדל שקמין גליל העליון ומכפר חנניה ולמטן כל שהוא מגדל שקמין גליל התחתון (ביע' ט ב. מרחיקין את האילן מן העיר כ"ה אמה בחרוב ובשקמה חמשים אמה (ב"ב ב ז). אילן שהוא נוטה לשדה חבירו קוצץ וכו' ובחרוב ובשקמה כנגד המשקולת (שם שם יג). המשכיר בית לחבירו ונפל חייב להעמיד לו בית היה מקרה בארזים לא יקרנו בשקמים, בשיקמים לא יקרנו בארזים (תוספת' ב"מ ח לב). — *ובתולת השקמה: אין קוצצין בתולת שקמה בשביעית מפני שהיא עבודה (שביעי' ד ה). המוכר את השדה מכר את האבנים וכו' ואת החרוב שאינו מורכב ואת בתולת השקמה (ב"ב ד ח). ועי' בתולה. — *וסדן השקמה: אין נוטעין ירקות בתוך סדן של שקמה (כלא' א ח). מעשה שהלך ר' יהושע אצל ר' ישמעאל לכפר עזיז וכו' והראהו גפן שהוא מודלה על מקצת הקורה וסדן של שקמה ובו קורות הרבה (שם ו ד).ועי' סדן. *וקורת השקמה: הקוצץ קורות שקמה לא יחפהו בעפר (שביע' ד ה). המקבל שדה מחבירו לשנים מועטות וכו' ואין לו בקורת שקמה קבלה הימנו לשבע שנים וכו' ויש לו בקורת שקמה ( ב"מ ט ט). — וזמורת השקמה: המוכר את הכרם מכר את הקנים ואת הדוקרנים ואת זמורות שקמה שבתוכו וכו' (תוספת' ב"ב ג ו). — ובנות שקמה4: הקלים שבדמאי השיתין והרימין והעוזרדין ובנות שוח ובנות שקמה וכו' כל בנות שקמה פטורות חוץ מן המוסטפות (דמאי א א). — וגרופית, או גרוף, של שקמה5, בשמוש משאל, משמ' פחות ערך: שאול גרופית של שקמה היה (ירוש' ע"ז ב א, מד"ר בראש' כה, ועי' ביחוד שם רות א). גבר רש ועושק דלים זה יפתח שהיה רש בתורה כגרופו של שקמה6 וכו' (תנחו' בחקתי ה)7.
1 [שם הצמח בא בצורת הזכר שִׁקמא, שֶׁקמא, שַׁקמא, שיקמא בארמ' ובסור', בערב' (אולי כשאול מאמר') שׂקום, שׂוקום כדו', וביונ' מֻאחרת, כמלה שאולה משמית (עי' Fremdw. 23 ,Lewy) בא συϰάμινος באותו שמוש. אבל אין להתעלם מן הדמיון של שם השקמים בעבר' ובארמ' אל השם היוני המקורי συϰόμοϱος, תאנת תות, שהחלק הראשון בו σῦϰο(ν), שם התאנה, הואיל וברב הלשונות נקרא עץ השקמה ע"פ דמיון פריו לתאנה. והואיל ואין המלה באשור' ובאוגרית' אלא בשמית מערבית בלבד, אפשר שבא שם זה של השקמה לעבר' מחו"ל ולא נגזר משרש שקם שאין לו עדות אחרת בלשון. על השקמה בספרות ישראל עי' לֵו 277;IV ,622, I Flora וזגורודסקי, מלון כל בו לחקלאות, 918. ומכאן שם מקום שקמונה.
אמנם R.C. Thompson, Dictionary of Ass. Botany עמ' 322 רוצה למצוא את שם השקמה בשם העץ מֻסֻכַנֻּ באשור' (שהוא המסֻכן, ובתעתיק של הוולג' amsuchan בישע' מ כ, ועי' בהערה לערך ג. סָכַן), ואין זה מסתבר שיקרא הנביא לעץ השקמה בשם המסכן.
2 [על פחיתות ערכה של השקמה בהשואה לארז, ראה במובאות מן מקרא, ועי' לקמן בתו"מ גרופית של שקמה וכו' ובהערות שם.]
3 [עי' על בטוי זה בספרו של העורך הלשון והספר א, 416 מהד' שניה, 443.]
4 [פי' הרמב"ם: ובנות שקמה נקרא גֻמֵיז והוא ג"כ תאנים המדברים.]
5 [ז"א אגרוף או אגרופית, קשר בצורת אגרוף קטן. ועי' גם במאמרו של א. הראובני, לשוננו ו עמ' 25 והל' ובהערות העורך שם.]
6 [בתנחו' בובר שם ז: גרופית של שקמה היה.
7 [בקטע מעבודה המובא ע"י Elbogen, Stud. עמ 133 כתוב: דלת אבנט יגנב ויעקם לכל צד כופר לגונבי הון ולשקמני צעד, ע"כ, ואין זה אלא שבוש במק' ולעקמני צעד, כדברי הירוש' יומא ז ה): אבנט היה מכפר על הגנבים ואית דבעי מימר על העיקמנים במד"ר ויקר' י: העיקמנים שבלב.]