1, ש"ז, רק מ"ר שְׁקַעֲרוּרֹת, — מקום מועמק מעין קערה קטנה, Tässchen; petite tasse; little cup: וראה (הכהן) את הנגע והנה הנגע בקירת הבית שְׁקַעֲרוּרֹת ירקרקת או אדמדמת ומראיהן שפל מן הקיר (ויקר' יד לז). ובסהמ"א, ואמר הפיטן: גודעה (בבל) ונפלה ושקעה ושפלה כמו שקערורות (ינאי, ארבע מלכיות, קרוב' ויקרא, זולאי, קלה). זיו שקערורות אם נשקע בקירות אבניהם נחקרות (הוא, אובכו ונבוכו, שם, קמה).
1 [בעקר צורת שפעל מן קער, אולי אף בדמוי אל שקע, וכן התרגומים הקדומים ϰοιλάδες, valliculae, קלפי (הסורי), פחתן (ת"א), ות"י: משקען, כתאר ולא כש"ע, וכן בספרא, פרשת מצורע ו: שוקעות במראיהם, וכן רש"י; ובמד"ר ויקרא יז: שקערורות, שקיע ביתא באילין לווטייא (כלו' שקע-ארורות, שקוע בקללות). ואלה שראו כאן תאר, קבעו כמ"י שקערור, כגון ריב"ג בס' הרקמה ד, רד"ק במכלול קפה, וז"ל: שקערור לנקבה שקערורה ולרבות שקערורות ונכפלה בו האות הרביעית.
ואלו אהרון הקראי בס' גן עדן פ"ד קיח: כותב: ואולם מלת שקערורות טעמו שחורות ע"כ, ושוב (שם פ"ז קכ:): שקערורות ירקרקות או אדמדמות טעמו קוים ושורות ואין לו דומה.]