שׂגא


1 [גם בארמ' שבמקרא ובכתבות שְׂגָא, שַׂגִּיא, שגי, ובארמ' שבתו"מ ובסור' סגא. ואמנם עקר משמ' השרש במקרא היא כלשון גֹדל, ובארמ' שאחר המקרא לשון רבוי, בנגוד להבדל הוראת השרש רבב בין עבר' לארמ'. השואות לשרשים אחרים ביתר השפות השמיות אינן משכנעות.]

חיפוש במילון: