סָגָה

°, פ"ע, - כמו שגא, שגה, היה גדול, היה רב: ברבות השנים אנו נמעטים ובסגות הזמנים אנו נצערים (יהי רצון, סליח' ער"ה). ושלומם יסגה1 (ספ' המוס' מחב' כה, כ"י תימני). בעון בצעם סגו2 רהב (רסע"ג, עבודה, קובץ מעשי ידי גאונים ב, 15).- בינ' פעו', סְגוּיָה מ"ר סְגוּיִם, סְגוּיִים, — גדול, מרובה במספר: פסח עתיד לפדיון סגויים ויצא ה' ונלחם בגויים (מחז' ויטרי תנא). זקנים ונינים לרוב סגוים אכלום והשיתום משל בגוים (איכה אשפתו, קנות לת"ב). כרם חמד צמח שילוש סריגים כארזים סגויים3 בשושנים סוגים כלי שרת לטעון יובחרו (Elbogen, Stud. 174). מלכו דגוים נטלו סגוים4 מלך הגוים עת אתא למלוך (אנסיכה מלכי, מוסף א ר"ה). אשר פאר כלל ארצות כנען בהדרתו עצומה הסגויה (ד"ה יהודי מצרים וא"י, ב', מן 12).



1 [עי' דני' ג לא;  שם ו כו.]

2 ובפרוש שם: סגו רהב הרבו להזיד

3   [עי' תהל' צב יב: כארז בלבנון ישגה.]

4 תאר לישראל, וזקש פרש: ישראל אשר נמשלו לדגת הים ברבוי וכפי ברכת האב וידגו לרב (בראש' מח יו) המה ימלכו, וא"ה אשר עליהם נאמר משגיא לגוים ויאבדם (איוב יב כג) המה ינטלו יעברו ממלוך.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים