1, פ"ע, שׂבֵר, — הסתכל, התבונן, ausschauen, betrachten; regarder, chercher; to look out, regard: ואצאה בשער הגיא לילה ואל פני עין התנין ואל שער האשפת ואהי שׂבֵר בחומֹת ירושלם אשר הם פרוצים ושעריה אכלו באש (נחמ' ב יג, ועי' גם שם שם יה). — ובסהמ"א: ויט הרופא יד ימינו אליה (אל החולה), וימשש את כל כליה וכו' והמבקש היה שובר את כל מעשיו ואש הקנאה בו בוערה (רש"ט פלקירא, המבקש, לב). — ואמר הפיטן: צעקתי אליך מחדרי לבבי שׂבֹר מלולי, ופצני והצילני כי כי חשבו לדחות מעגלי (אברהם בן יואב מהענוים, אבוא היום, מבחר השירה העברית באיטליה, שירמן, קד). ועי' סבר.

— פִע', שִׂבֵּר, שִׂבַּרְתִּי, שִׂבְּרוּ, יְשַׂבְּרוּ, יְשַׂבֵּרוּ, יְשַׂבֵּרוּן, תְּשַׂבֵּרְנָה, — צִפָּה, קִוָּה, ausblicken, hoffen; regarder, espérer; to look out, hope: כי לא שאול תודך מות יהללך לא יְשַׂבֵּרוּ יורדי בור אל אמתך (ישע' לח יח). כלם אליך יְשַׂבֵּרוּן לתת אכלם בעתו (תהל' קד כז). שִׂבַּרְתִּי לישועתך יי' ומצוותיך עשיתי (שם קיט קסו).עיני כל אליך יְשַׂבְּרוּ ואתה נותן להם את אכלם  בעתו (שם קמה יה). הלהן תְּשַׂבֵּרְנָה עד אשר יגדלו, הלהן תעגנה לבלתי היות לאיש (רות א יג). ביום אשר שִׂבְּרוּ אֹיבי היהודים לשלוט בהם ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשנאיהם (אסתר ט א). ועי' סָבַר2, ואמר הפיטן: והסף והשלם קץ הקיצון, ויעלו לרנן משברי עלצון, סביב מקריבים במזבח החיצון (רשב"ג, אמרתי יום, ביאליק-רבניצקי ב, 227). למי אשבר ומה אדבר והכל ידי עשתה (ראב"ע, אהה ירד, איגר, 169).