1 [אמנם אין מלה זו באה אלא בשם מקום, אבל בתוך הצרוף עמק השדים, השדים שם כללי הוא, בה"א הידיעה, ואף אם נניח שלא עמדה מסרת הנקוד על כונתו האמיתית של השם, גם זו וגם כונת הנקוד צריכות ברור. אשר לכתיב האותיות,נִתן הוא גם לקריאה אחרת, כגון עמק הַשֵׁדִים ( כפי שהֻצע לגרס, ועי' לקמן), וכן מביא מ.מ. כשר, בתורה שלמה למקום, ממדרש אור האפלה (כ"י) דרוש כזה: עמק שיש בו שֵׁדִים (אם זו הקריאה הנכונה). ועל מבטאים אחרים מורות גם דרשות כגון זו שבמד"ר בראש' מב מהד' תיאודור, 410) (המובא בחלופי גרסה במ"א): שדים שהיה מגדל סדנין שעשוי שדים שדים, שמניק את בניו כשָׁדַיִם וכו' ע"כ. השבעים לא תרגמו את המלה אלא כתבו לפי הענין ἡ ϰοιλὰς ἡ ἁλυϰή כלומר העמק המלוח (עי' בסמוך), וכן מזכיר הירונימוס: in vallem salinarum, אבל בנוסח הוולג': vallis silvestris, ת"י: מישר, פרדסיא, הסורי: עומקא דסדומיא (עמק הסדמיים), בדִמוּי שדים אל סדֹם. ובשרידי תיאודוטיון ועקילס במק' השדים: τῶν πϱονεώνων (של יער עצים) או τῶν αϰτῶν  (אולי במשמעות של תבואה, שדות תבואה), ואלו הרונימוס עצמו (שדבריו מובאים גם אצל פילד, בספרו על שרידי ההכספלה) מעיר: Sciendum autem pro... in allem salinarum in Hebraeo haberi in valle SEDDIM, quod Ag. interpretator τῶν πεϱιπεδίνων, Theod. τῶν ἀλσῶν, amoena nemora significantes , ובעבר': אולם יש לדעת ... כי במקר' .in v. s (בעמק המלוח) בא בנוסח העברי (בעמק) השדים, אשר עקילס מבאר אותו .τ. π,   ותיאודוטין .τ. α, (מלים) המצינות יערי חמד ע"כ, וזה בקרוב אל פרדסיא שבת"י. אמנם פרושים שונים אלו, הרחוקים זה מזה, ושאין יסוד של ממש להם במקור העברי, אולי אף נשתבשו בלשון המתרגמים. כי כן ביונ' קרובות המלים ἁλυκή (מלוחה), ἄλσος (יער) בצלצולן (השוה גם ברומ' sal מלח, salus מלוח), ומצד אחר דומה מלת ἁλυκή בצלצולה אל חקליא (שדות) שבת"א. ואין בכל אלה כדי לבאר את המלה הַשִּׂדִּים שהנקוד בחר בה.
ואמנם נראה, שהתכון הנקוד עמק הַשִּׂדִּים למ"ר מן סַד, כאלו הכונה לבני אדם (המלכים המנֻצחים) אשר שם כדרלעמר את רגלם בסִדִּים, כלשון איוב יג כז ושוב שם לג יא (ותשם בסד רגלי, ישם בסד רגלי), ואולי לכך מתכונת הדרשה הראשונה על השדים המובאת לעיל ממד"ר בראש':  שדים שהיה מגדל סדנין (ועי' סַדָּן, כאלו גדלו בעמק זה עצים ששמשו סִדִּים לבני אדם כבולים, ובמובן זה אפשר להבין בהמשך שם:  שעשוי שדים שדים (כלו' סִדִּים).  וכנראה אין לקשר את הצרוף עמק השדים בלשון הכתוב אם יְשַׂדֵּד עמקים שבאיוב לט י.  באותו כוון אפשר להניח, כי גם המקרא עצמו, החוזר ומזכיר את השם עמק השדים ג' פעמים, התכון למדרש השם הזה בספור על מלחמת ארבעת המלכים בחמשה, אלא שאין לדעת, כיצד בטאו את השם בתנועותיו.  על כל פנים אין בהצעת הקריאה עמק השֵׁדים כל באור לספור, שקשייו מרֻבים (כן לא נתברר עד כה מה הן בארֹת חֵמר הנזכרות בו).
ואולי יש מקום להשוות אל עמק השדים את הצרוף גפן סדם ושדמת עמרה דבר' לב לב, אשר לפיו אפשר למצא כאן רמז לכרמים ושדמות יין שהיו מקדם בסביבת הערים האלה, ויהי השם כדגמת נחל שורק, וצ"ע.]