°, פ"י, כמו שִׂגְשֵׂג, — א) עשה שיצמח ויגדל: והוא גזעו לא החליף לא סגסג עליו לא המיר פריו אזן שמעה אשרתהו (רש"י, תשוב', קבוצ' קונטרסים, א:). סגסג בעדן מגידי נצנים סורקי ענב הידד לשונים (קונט' הפיוטים הנלוה למחז' ויטרי, הוצ' מק"נ 4). — ב) ערבב הסיגים בכסף1: כי הנה ככסף ביד הצורף ברצותו מסגסג וברצותו מצרף (כי הנה כחומר, ערבית ליוה"כ). טיפים אם רר בשרו וירזה משמן בשרו כי מולידיו סגסגו בשרו לכן מנוער רוטפש בשרו (מחז' יניי, הוצ' דודזון 17).