שְׂעִירוּת

°, ש"נ, — תכונת האדם או של בעל החיים השעיר, בעל השערות, Behaartheit; pilosité; hairiness: ואומר שעשו היה לו מזג מכריע על רוע המדות בעבור כי האודם והשעירות מורים על מזג חם ויבש מאד נוטה על שריפת הליחות (ר"ה מורונא, הוספ' לתגמולי הנפש, מו:). הקושי והרוך  וכו' והשעירות והחלקות (פרקי גלינוס, כ"י פריז).  החלקות והשעירות והרכות והקושי (ספר בחכמת המוסיקי, כ"י פריז). סבת הפך החלקות היא השעירות (חרוזי אבו סינא בתרגום שלמה רופא). ומשתוים (הצמחים) בעובי ודקות בקושי ורכות בקלות וכבדות בשעירות וחלקות (רשב"ץ דוראן, מגן אבות חלק יעקב ד). לפי שהלך (עשו) לגנב את ברכת אביו בשעירות ידיו (ר"י אברבנאל, שבח פסח על ההגדה, ברוך שומר). כי החלקלקות יחייב דחיית הקול פתאום ויהיה בחוש יותר חזק, והשעירות יחייב המשך דבר אחר דבר ויחלש רשומו בחוש (אמונה רמה לראב"ד, א ו, 28).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים