שַׂעַר

1, ש"ז, בהפס' שָׂעַר, כמו סַעַר, — א) רוח חזקה מנשב בכח גדול, Sturmwind; tempête, ouragan; tempest:  הנה חזק ואמץ לאדני כזרם ברד שַׂעַר קטב כזרם מים כבירים שטפים הניח לארץ ביד (ישע' כח ב)2. —  ב) במשמ' רוח האוחזת ומזעזעת את האדם3, Schauder; frémissement; shudder:  כל ישבי האיים שממו עליך ומלכיהם שערו שַׂעַר רעמו פנים (יחזק' כז לה). והשמותי עליך עמים רבים ומלכיהם ישערו עליך שַׂעַר (שם לב י).  על יומו נשמו אחרנים וקדמנים אחזו שָׂעַר (איוב יח כ). —  ואמר המשורר:  כי נבהלה נפשי גם נשערה שער (רשב"ג, ביאליק-רבניצקי ב, 3).



1 [באשור' שָרֻ באותה משמ', ועי' סַעַר.] 

2 [כאמור בערך שָׁעַר בהערה וביתר פרוט בספר העורך על משלי שלמה עמ' 115, הכונה לקריאה שַׂעַר גם במשלי כג ז, בנאמר על לחם הכזבים העף מפי אוכלו לשמים, וצ"ל בקרוב:  כי כמו שער כנף שַׂכִין  (עי' שַׂכִּין, הערות) היא, כלו' כמו המראת כנפי עופות הוא, כך יעוף האֹכל מפיך.  ועי' א. שָׂעַר, הערות.] 

3 [גם במשמ' זו בא שַׂעַר על יד רעם, וכן בא במשמ' זו רוח על יד שַׂעֲרַת, ועי' בהערה לערך זה.]