ש"נ, סמי' שַׂעֲרַת, כנ' שַׂעֲרתוֹ מ"ר סמי' שַׂעֲרוֹת, — שם היחידה מן שֵׂעָר, חוט שֵׂעָר, וגם באותה משמ' כמו שֵׂעָר, Haar; cheveu; hair: קֹלע באבן אל הַשַּׂעֲרֳה ולא יחטא (שופט' כ יו). — ובצרופים ונפל משערתו ארצה: ויאמר העם אל שאול היונתן ימות וכו' חי יי' אם יפל מִשַּׂעֲרַת1 ראשו ארצה (ש"א יד מה). חי יי' אם יפל מִשַּׂעֲרַת1 בנך ארצה ((ש"ב יד יא)במקור נדפס 'יד יב'. ויאמר שלמה אם יהיה לבן חיל לא יפל מִשַּׂעֲרָתוֹ2 ארצה ואם רעה תמצא בו ומת (מ"א א נב). — ושערות הראש כסמל להרבה: כי אפפו עלי רעות עד אין מספר וכו' עצמו מִשַּׂעֲרוֹת ראשי ולבי עזבני (תהל' מ יג). רבו מִשַּׂעֲרוֹת ראשי שנאי חנם (שם ט ה).3 — ובתו"מ: עור שיש שליו כזית בשר, הנוגע בציב היוצא ממנו ובשערה שכנגדו טמא (חול' ט ד). שתי שערות עיקרן משחיר וראשן מלבין טהור (נגע' ד ד). נולדה בהרת כחצי גריס ובה שערה אחת הרי זו להסגיר וכו' בהרת כחצי גריס ובה שתי שערות, נולדה בהרת כחצי גריס ובה שערה אחת הרי זו להסגיר (שם שם י). מקום עדשה ארבע שערות (שם ו א). כיצד מגלחין הנתק מגלח חוצה לו ומניח שתי שערות סמוך לו (שם י ה). היו בה שתי שערות שחורות או לבנות בתוך גומא אחת פסולה (פרה ב ה). בשעה שהיתה רוח הקודש שורה עליו (על שמשון) היו שערותיו מקישות כזוג וקולו הולך מצרעה לאשתאול (ירוש' סוטה א יג). מעשה באשה אחת שהיתה משרת כמין שערות אדומות (שם נדה ג ב, נ:). אמר ר' אליעזר בר' צדוק אראה בנחמה אם לא ראיתיה שקשרו שערותיה בזנבי סוסיהם של ערביים (מד"ר איכה א יג). — *ושערות הראש: יבוא עלי אם ראו קורות ביתי שערות ראשי ואימרת חלוקי מימיי (ירוש' מגילה א יב, עב.). — וכשערות הראש, במשמ' הרבה מאד: ייתי עלי אם לא כל מעשה ומעשה שהייתי מוציא אם לא שמעתי אותו מר' להלכה כשערות ראשי (ירוש' נדה ב ו, נ.). — *וכשערה, במשמ' מעט מאד: מביא סלון של חרס וכו' ומושכו ומשיקו אפילו כשערה דיו (מקו' ו ח). — *וכחוט השערה: ואם נשתיר מהעטרה אפילו כחוט השערה כשר (יבמ' ח ב). וסביביו נשערה מאד, מלמד שהקב"ה מדקדק עם סביביו (אפילו) כחוט השערה (ב"ק נ., יבמ' קכא:). שיעור גליון מלמטה טפח מלמעלה ג' אצבעות וכו' ובין אות לאות כמלא חוט השערה (מנח' ל.).— ובתמונה, *הררים התלויין בשערה: הלכות שבת חגיגות והמעילות הרי הם כהררים התלויין בשערה שהן מקרא מועט והלכות מרובות (חגי' א ח). — *ועמדו שערותיו, ירא, נבהל: ואיזהו שיאור כל שהכסיפו פניו כאדם שעמדו שערותיו (פסח' ג ה). לא שערות אבותיכם, שלא עמדה שערת אבותיכם בפניהם (ספר' דבר' שיח). כיון שאמר לו כך עמדו שערותיו ונבהל ונחפז (מד"ר במד' בלק כ). כיון שא"ל כך עמדו לו שערותיו ונבהל ונפחד (תנחו' במד' בלק כד). — *והביאו הנער או הנערה שתי שערות4, כסימן להתבגרותם: מאימתי נעשה בן סורר ומורה משיביא שתי שערות ועד שיקיף זקן התחתון וכו' (סנהד' ח א). בת עשרים שנה שלא הביאה שתי שערות תביא ראיה שהיא בת עשרים וכו' בן עשרים שנה שלא הביא שתי שערות יביא ראיה שהוא בן עשרים שנה וכו' (נדה ה ט). תינוקת שהביאה שתי שערות חייבת בכל מצוות האמורות בתורה וכו' וכן תינוק שהביא שתי שערות חייב בכל מצוות האמורות בתורה (שם ו יא). — ובסהמ"א: וחשי מבינתא דראשי ועד טופרא דכרעי, הרגשתי בצינתו משערת ראשי עד צפרני רגלי (רש"י, שבת קמ.).  וצריך שישאר מן המאדים כדי שינטל בזוג, שכל שערה שאינה ניטלת בזוג הרי היא כאילו אינה (רמב"ם, הלכות פרה אדומה א ד). עצם החולי הוא אריגת השערות שיתערבו זה בזה ויתדבקו בחבל ממש (מעשה טוביה, בית חדש א ח, צז:). — ואמר המשורר: תכבד בגב שוא שערה קלה ובגב אמת המים ונשאה (ר"ש הנגיד, דין בדרך האמת, בן משלי, אברמסון, 96). ויורוני בנות ימים כאלו אני שערה והם קלעי אבנים (רשב"ג, עטה הוד, ביאליק-רבניצקי א, 95). למען הוא בעת יקלע לאיש לא יחטיא אל שערתו (ר"י חריזי, ענק רח). — ומ"ר גם °שְׂעָרִים: לתמורות ארֻבות לחליפות שערים הן תמידות ורבות יחטיאו שערים (ר"י הלוי, יש ארכה, זמורה ז, 267).