קל לא נמצא במקרא.

— פֻע', יְשׂרָגוּ, — היות קשורים ושרוכים יחד זה בזה, verbunden, verflochten sein; être liés, entre lacés; to be joined up, interlaced: יחפץ זנבו כמו ארז גידי פחדו יְשׂרָגוּ (איוב מ יז). — ובסהמ"א: קדמה עלי לבי וגופי בחילתה פשתה ופשטה בעצמי ושורגה1 (ר"ש הנגיד, אשכים ולבי, הברמן א, 131). מקול המון ישמעאל נפלה שלהבת, בארזים שרגה2 בולשת ומגכת (ברית כרותה, סליחות למוסף יו"כ).

— הִתפ', יִשְׂתָּרְגוּ, — עלה שריגים שריגים sich ranken; pousser des sarments; to send out shoots: נשקד עֹל פשעי בידו יִשְׂתָּרְגוּ עלו על צוארי (איכה א יד)3. — ובסהמ"א: וגדולו מן הארץ, ר"ל שיהיו לשרשיו שריגים משתרגים תחת הארץ (רמב"ם, פאה א ד). והיה זה תכלית החכמה בדת וכו' רוב הדעות והשתרגם וספקות נופלות בלשון המחובר בספר (ר"ש א"ת, מו"נ א עא). ויש לה (למרה) שני דרכים הא' מהם מתחבר בעומק הכבד והאחר ישתרג במעים העליונים (שער השמים, מיֻחס לאבי הרלב"ג, לח א ט). ומניע המיתרים העצלים ומניע העצלים הגידים המשתרגים בהם (אמו"ר לראב"ד א ה). ענין המצה ורמזה עם המתיחס אליו ומשתרג ממנו (ר"י מוסקאטו, נפוצות יהודה דרוש ד ד י). מי שעשה מצוה שממנה ימשכו ישתרגו ויעלו זכיות רבות (שם כב). וכמה מחשבות השתרגו ונסבכו ונאחזו במוחי (חיד"א, מעגל טוב ב, 167). ויפעלו פעולות בדמות אותם האנשים אשר השתרגו בהספור הנקרא באותו היום (שמשון בלאך הלוי, שבילי עולם, לז:). — ואמרו משוררים ופיטנים: ופלגי מים באמרתי התפלגו וענפי לבנון בחכמתו השתרגו (ר"י הלוי, אלהים אל מי, זמורה ח, 307). אזי בבגדי אמרי דר במעוני, בהשתרג עווני הכביד עולי מוני (אזי בבגדי, סלי' י"ז בתמוז, ספרד'). גוי נכלו כילַיִם נשתרגו בכפל כפלים (מנחם בר מכיר, אין מושיע, זולת לשבת ב' חנכה). ואם עונותי נשתרגו ועמדו כערמה תקבלני אלהי ביד ימינך (מנחם בן בנימין מריקנטי, מלך חי, מבחר השירה העברית באיט', שירמן, קעז). באתי בלי מעצור כבער ואויל לסבך תשוקותי ונשתרגתי (יעקב פראנשיס, עובר שאל, שם, רפ"ה).

— הִפע', °הִשְׂרִיג, — כמו התפ': על צוארינו השריג וחלל שכם (ר"א הקליר, איכה אשפתו, קינ' ת"ב).

— הָפע', °הָשְׂרַג, הושרג, — כמו התפ': הושקדו הושרגו עלו עלית תכף מכה (אליהו בר שמעיה, יי' אלהי ישראל, סליח' ליום ד' לעשי"ת).