1, ש"ז, הפס' שָׂר, כנ' שַׂרְכֶם, מ"ר שָׂרִים, סמי' שָׂרֵי, כנ' שָׂרַי2  שָׂרַיִךְ, שָׂרָיו, שָׂרֶיהָ, שָׂרֵינוּ, שָׂרֵיכֶם, שָׂרֵיהֶם, — א) נסיך, אדם מורם ממֻנה על אחרים בשרות מלכותי וכד' Fürst, Oberster; prince, chéf; prince, chief: באר חפרוה שָׂרִים כרוה נדיבי העם (במד' כא יח). ויתקבצו אליו (אל דוד) כל איש מצוק וכו' ויהי עליהם לְשָׂר (ש"א כב ב). מן השלשה הכי נכבד ויהי להם לְשָׂר (ש"ב כג יט). שָׂרַיִךְ סוררים וחברי גנבים (ישע' א כג). ונתתי נערים שָׂרֵיהֶם ותעלולים ימשלו בם (שם ג ד). יי' במשפט יבוא עם זקני עמו וְשָׂרָיו (שם שם יד). כי יאמר הלא שָׂרַי יחדו מלכים (שם י ח). מי יעץ זאת על צֹר המעטירה אשר סֹחריה שָׂרִים כנעניה נכבדי ארץ (שם כג ח). הן לצדק ימלך מלך וּלְשָׂרִים

למשפט ישרו (שם לב א). חרב על כשדים נאם יי' ואל ישבי בבל ואל שָׂרֶיהָ ואל חכמיה (ירמ' נ לה). והשכרתי שָׂרֶיהָ וחכמיה פחותיה וסגניה וגבֹריה (שם נא נז). מלכי ארץ וכל לאמים שָׂרִים וכל שפטי ארץ (תהל' קמח יא). לא נאוה לכסיל תענוג אף כי לעבד משל בְּשָׂרִים3 (משלי יט י). ראיתי עבדים על סוסים וְשָׂרִים הלכים כעבדים על הארץ (קהלת י ז). להראות העמים וְהַשָּׂרִים את יפיה כי טובת מראה היא (אסת' א יא). לבני קהת אוריאל הַשָּׂר ואחיו מאה ועשרים (דהי"א יז ה). ויקם יהורם וכו' ויהרג את כל אחיו בחרב וגם מִשָּׂרֵי ישראל (דהי"ב כא ד). וישלח יי' מלאך ויכחד כל גבור חיל ונגיד וְשָׂר במחנה מלך אשור (שם לב כא). — ובצרופים, שר וגדול: ויאמר המלך אל עבדיו הל תדעו כי שַׂר וגדול נפל היום הזה בישראל (ש"ב ג לח). — ושר ושופט: ויאמר מי שמך לאיש שַׂר ושפט עלינו (שמות ב יד). — ומלך וְשָׂרִים4: ושמתי כסאי בעילם והאבדתי משם מלך וְשָׂרִים (ירמ' מט לח). — וראש ושר: ויאמר דויד כל מכה יבוסי בראשונה יהיה לראש וּלְשָׂר (דהי"א יא ו). — ובכנויי פקידות, שר האופים, שר הטבחים וכד': ויהי יי' את יוסף וכו' ויתן חנו בעיני שַׂר בית הסהר (בראש' לט כא). ויקצף פרעה על שני סריסיו על שַׂר המשקים ועל שַׂר האופים, ויתן אֹתם במשמר בית שַׂר הטבחים אל בית הסֹהר (שם מ ב-ג). — ובמשמ' צבאית, שר אלף, שר חמשים וכד': ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל וכו' ושמת עליהם שָׂרֵי אלפים שָׂרֵי מאות שָׂרֵי חמשים וְשָׂרֵי עשרֹת (שמות יח כא). ויקצף משה על פקדי החיל שָׂרֵי האלפים וְשָׂרֵי המאות הבאים מצבא המלחמה (במד' לא יד). ואת עשרת חריצי החלב האלה תביא לְשַׂר האלף (ש"א יז יח). וישלח אליו שַׂר חמשים וחמשיו (מ"ב א ט). שַׂר חמשים5 ונשוא פנים ויועץ וכו' (ישע' ג ג). ויתנדבו שרי

האבות ושרי שבטי ישראל וְשָׂרֵי האלפים והמאות ולשרי מלאכת המלך (דהי"א כט ו). ועי' שר צבא. — ושר הבירה: ואצוה את חנני אחי ואת חנניה שַׂר הבירה על ירושלם (נחמ' ז ב). — ושר גדוד: ושני אנשים שָׂרֵי גדודים היו בן שאול וכו' (ש"ב ד ב). ויקבץ עליו אנשים ויהי שַׂר גדוד בהרֹג דוד אֹתם (מ"א יא כד). — ושר חַיִל: ויאמר המלך אל יואב שַׂר החיל אשר אתו וכו' (ש"ב כד ב). ויחזק דבר המלך אל יואב ועל שָׂרֵי החיל (שם שם ד). וישמע בן הדד אל המלך את וישלח את שָׂרֵי הַחֲיָלִים אשר לו על ערי ישראל (מ"א יה כ). וישם שָׂרֵי חיל בכל הערים הבצֻרות ביהודה (דהי"ב לג יד). — ושר כהנים, שר לוים: ואבדילה מִשָּׂרֵי הכהנים שנים עשר (עזרא ח כד). ויאמר דויד לְשָׂרֵי הלוים וכו' (דהי"א יה יו). וכנניהו שַׂר הלוים במשא (שם שם כב). — ושר המדינה: ויאמר אחאב במי ויאמר כה אמר יי' בנערי שָׂרֵי המדינות וכו' ויפקד את נערי שָׂרֵי המדינות וכו' (מ"א כ יד-יה). חיל פרס ומדי הפרתמים וְשָׂרֵי המדינות (אסת' א ג). — ושר המלחמה: ויתן שָׂרֵי מלחמות על העם (דהי"ב לב ו). — ושר המלך: ונתון הלבוש והסוס על יד איש מִשָּׂרֵי המלך הפרתמים (אסת' ו ט). ועלי הטה חסד לפני המלך ויועציו ולכל שָׂרֵי המלך הגבֹרים (עזר' ז כח). — ושר מנוחה6: הדבר אשר צוה ירמיהו הנביא את שריה בן נריה בן מחסיה בלכתו וכו' ושריה שַׂר מנוחה (ירמ' נא נט). — ושר מסים: וישימו עליו שָׂרֵי מסים למען ענֹתו בסבלֹתם (שמות א יא). — ושר מקנה: ואם ידעת בם אנשי חיל ושמתם שָׂרֵי מקנה על אשר לי (בראש' מז ו). — ושר סריסים: וישם להם שַׂר הסריסים שמות וכו' וישם דניאל על לבו אשר לא יתגאל וכו' ויבקש משַּׂר הסריסים אשר לא יתגאל (דני' א ז-ח). — ושר העיר: וישמע זבל שַׂר העיר את דברי געל בן עבד (שופט' ט ל). ויאמר מלך ישראל קח את מיכיהו והשיבהו אל אמֹן שַׂר 

העיר (מ"א כב כו). וישכם יחזקיהו המלך ויאסֹף את שָׂרֵי העיר (דהי"ב כט כ). — ושר פלך: ועל ידם החזיק רפיה בן חור שַׂר חצי פלך ירושלם (נחמ' ג ט). מלכיה בן רכב שַׂר פלך בית הכרם (שם שם יד). — ושר צבא: ויאמר אבימלך ופיכֹל שַׂר צבאו אל אברהם לאמר וכו' (בראש' כא כב). והיה ככלֹת השטרים לדבר אל העם ופקדו שָׂרֵי צבאות בראש העם (דבר' כ ט). וכראות שאול את דוד וכו' אמר אל אבנר שַׂר  הצבא וכו' (ש"א יז נה). ולעמשא תֹמרו וכו' כה יעשה לי אלהים וכה יוסיף אם לא שַׂר צבא תהיה לפני (ש"ב יט יד). את אבנר בן נר שַׂר  צבא ישראל ואת עמשא בן יתר שַׂר  צבא יהודה (מ"א ב לב). ואת הסֹפר שַׂר הצבא המצבא את עם הארץ (מ"ב כה יט). — ןבחרסי לכיש: ולעבדך הגד לאמר ירד שר הצבא לבא מצרימה (ג, יג-יו). — ושר רכב: ומבני ישראל לא נתן שלמה עבד כי הם אנשי המלחמה ועבדיו ושריו ושלִשיו וְשָׂרֵי רכבו ופרשיו (מ"א ט כב). ויקשר עליו עבדו זמרי שַׂר  מחצית הרכב (שם יו ט).  ויך את אדום הסובב אליו ואת שָׂרֵי הרכב (דהי"ב כא ט). — ושַׂר שלום: ויקרא שמו פלא יועץ אל גבור אבי עד שַׂר  שלום (ישע' ט ה). — ולשכת השרים: ואבא אֹתם בית יי' אל לשכת בני חנן וכו' אשר אצל לשכת הַשָּׂרִים אשר ממעל ללשכת מעשיהו וכו' (ירמ' לה ד). —  ב) ובהשאלה, במשמ' שר המלאכים המשרתים לפני האלהים, וגם בצרופים מעין אלו הבאים במשמ' שר משרי המלכים שבאדמה, Oberster der Engel; prince d`anges; prince of angels: ויאמר לא כי אני שַׂר צבא יי' עתה באתי וכו' ויאמר שַׂר  צבא יי' אל יהושע של נעלך מעל רגלך וכו' (יהו' ה יד-יה). מה לידידי בביתי עשותה המזמתה הרבים וּבְשַׂר קדש7 יעברו מעליך (ירמ' יא יה). ועד שַׂר הצבא הגדיל (דני' ח יא). ועל שַׂר שָׂרִים יעמד ובאפס יד ישבר (שם שם כה). וְשַׂר מלכות פרס עֹמד לנגדי עשרים ואחד יום והנה מיכאל אחד הַשָּׂרִים הראשנים בא לעזרני (שם י יג). ויאמר וכו' ועתה

אשוב להלחם עם שַׂר פרס ואני יוצא והנה שַׂר  יון בא וכו' ואין אחד מתחזק עמי על אלה כי אם מיכאל שַׂרְכֶם (שם שם כ-כא). — ובהשבעה מארסלאן טאש: וכל בן אלם ורב ו[ש]ר כל קדשן (טור סיני, הלשון והספר א, בפרק על השבעה עברית נגד שדי לילה). — ובפרט בצרוף מלך ושרים, במשמ' האל שהָמלך בטכס המֹלך ושהעמדו אלים אחרים כשרים על ידו8: כי ימים רבים ישבו בני ישראל אין מלך ואין שַׂר ואין זבח ואין מצבה ואין אפוד ותרפים (הושע ג ד). ברעתם ישמחו מלך ובכחשיהם שָׂרִים וכו' יום מלכנו החלו שָׂרִים חמת מיין משך ידו את לֹצצים (שם ז ג-ה). גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם ויחלו מעט ממשא מלך שָׂרִים (שם ח י). — ואמר ב"ס שלשה שנאתי וארבעה לא אהבתי שר הנרגל9 בבית המשתאות וכו' (מובא בשמו, נדה טז:). — ובתו"מ10: אין לך כל שר ונגיד שלא בא על רחב הזונה (זבח' קטז:). — ובפרט במשמ' מלאך: כיון שראו ישראל שרה של מלכות נופל(ת) התחילו נותנים שבח (מכיל' בשלח שירה ב). מעשה בפנחס בן גובתא דאריה שהיה מגלגל בחביות ובא אליו שרו של פעור בלילה (ספרי בלק קלא). שאם יבואו אומות העולם להזדווג לישראל אמר להם הקב"ה שרכם לא היה יכול לעמוד בו ואתם מבקשים להזדווג לבניו (מד"ר בראש' עז). תלו עיניהם לשמים וראו שרן של מצרים פורח באויר (שם שמות כא). — ובצרופים, *שר הארץ11: הקב"ה נטל שר הארץ וכפתו והפילו לפניהם וכו' וכי לפניהם היתה אלא שהפיל שרה ואומר להם עלה רש וכו' (מד"ר במד' כג). — *ושר האש, *ושר הברד: אמר לו גבריאל (ליורקמי) אין גבורתו של הקב"ה בכך שאתה שר ברד והכל יודעין שהמים מכבין את האש אלא אני שר של אשר ארד ואקרר מבפנים (פסח' קיח.). 

— *ושר של גיהנם: כל המספר לשון הרע אומר הקב"ה לשר של גיהנם אני עליו מלמעלה ואתה עליו מלמטה נדוננו (ערכ' טו:). — *ושר חמה, *ושר צנה: אם פוגע בי שר חמה או שר צנה לא נמצא עולם חסר בריה אחת וכו' (סנהד' קח:). — *ושר החֹשך: שבשעה שברא הקב"ה את עולמו אמר לו לשר החושך סור מלפני מפני שאני מבקש את העולם לבראות באורה, ושרו של חושך דומה לשור. באותה שעה אמר הקב"ה שר חושך סור מלפני וכו' (פסיק' ר' כ, מא"ש, צה.). — *ושר של ים: אמר לו הקב"ה לשר של ים פלוט אותן (את המצריים) ליבשה (פסח' קיח:). בשעה שבקש הקב"ה לבראות את העולם אמר לו לשר של ים פתח פיך ובלע כל מימות שבעולם וכו' (ב"ב עד:). באותה שעה נתמלא עליהם חימה שר של ים ובקש לשוטפן עד שגער בו הקב"ה ויבשו (מד"ר שמות כד). — *ושר של מעלה, *ושר של מטה: מיכאל וגבריאל שהן שרים של מעלה (מד"ר בראש' עח). לאסור מלכיהם בזקים אלו שרים של מעלה, ונכבדיהם בכבלי ברזל אלו שרים של מטה (שם שה"ש, ברח דודי). — *ושר העולם: פסוק זה (נער הייתי וגם זקנתי) שר העולם אמרו (יבמ' טז:, חולין ס.)12. אמר שר העולם לפניו רבש"ע וכו' (סנה' צד.)13. *ושר הפנים: מיד הלך לו (משה) אצל שר הפנים א"ל בקש עלי רחמים שלא אמות (תנח' ואתחנן ו). ועי' *סוּרִיאֵל, עמ' 4000. — *ושר הרוחות (גרסת רש"י במק': מלאך הממונה על הרוחות, סנה' צד.). — *ושרי שמן ושרי ביצים המשמשים בנחוש: שרי שמן ושרי ביצים מותרין לשאול בהן (סנה' קא.)14.

ובסהמ"א: השר המתחיל בראש חדש חמה הוא השר המשלים בסוף חדש חמה (פרקי דר' אליעזר ו). קרא הב"ה לרפאל המלאך שר הרפואות (מנוה"מ לר"י אלנקאוה ג, 126). כבר הודיענו השר הראשון בדקדוק והוא ר' יהודה חיוג' ז"ל וכו' (בשם הר"ן, שו"ת מהר"ם אלשקר צ"ג, אוצר הגאונים ו, 1). — ובתפלת יהי רצון שאחר התקיעות הראשונות: יהי רצון מלפניך שתקיעת תשר"ת שאנחנו תוקעים תהא מרוקמת על יד הממונה טרטיא"ל כשם שקבלת על יד אליהו ז"ל וישוע' שר הפנים ושר מט"ט ותמלא עלינו ברחמים (מחזור לר"ה). — ואמר המשורר:  האת הדפתנו ואין כח בך או יד יקותיאל עלי ערפנו, השר אשר לולי שטפך בענן ידיו וכו' (רשב"ג, ביאליק־רבניצקי א, 44). לך אמרו בחר לנו אנשים היה רועה עדת אל ושרה (עמנו', מחב' ח, ירדן, 141).מה נעמה שבת בפת ובשר, שר פרפראות אב ורב וטפסר (שירי תימן, אידלזון־טורטשינר, 15). — °ושרי צלֹחית, עי' צְלֹחִית, 549115.  — וכיום בפרט חבר בממשלה, minister.