*, פ"י, — דרש, בִקש בתקף, fordern; demander; to demand: כל זמן שהיא תובעת כתובתה היורשין משביעין אותה ואם אינה תובעת כתובתה אין היורשין משביעין אותה (כתוב' ט ח). מי שהלך למדינת הים ואשתו תובעת מזונות וכו' (שם יג א). בשעה שהעבד משמש את רבו כל צרכו, הוא תובע פרסו ממנו (ירוש' תענ' א א). פועלים שבאו לתבוע שכרן מבעל הבית וכו' (ב"ק לג.). אברהם תבע זקנה  וכו' אמר לו הקב"ה חייך דבר טוב תבעת (ר' יהודה בר סימון, מד"ר בראש' סה.). — *ותבע צרכיו, בקש בתפלה שיתן האל צרכיו: אסור לו לאדם לתבוע צרכיו עד שיבדיל (ירוש' ברכ' ה ב). כיון שירשו בנות צלפחד אביהן אמר משה הרי השעה שאתבע בה צרכי1 (מד"ר במד' כא). — *ותבע את שלו: אני מכרתי את שלי צא ותבע את שלך (תוספת' שבוע' ג כג). וכשבא א' מהם לתבוע את שלו היה מוציא ונותן לו (ספרי דבר' שנז). — *ותבע את הדם מיד שופכו, דרש הדם לנקם: אם הייתי חותך ראשך בסייף מי היה תובע את דמך מידי (ברכ' לב:). — *ותבע עלבון, במשמ' דומה לזו: שתבע עלבונה של אמו (ספרי דבר' שמז). מה האתון שאין לה זכו' ולא ברית אבות נצטויתי לתבוע עלבונה מידך וכו' (מד"ר במד' כ). — *ותבע את פ', במשמ' תבע ממנו ממון: אימתי, בזמן שתבעו, לא תבעו אינו עובר עליו (ב"מ ט יב). אם יש עדים שתבעו (השכיר) בתוך זמנו אפילו לאחר זמנו נשבע ונוטל (תוספת' ב"מ י ו). דרך בני אדם להלוות לחביריהן שלא בעדים ולתובען בעדים (ירוש' שבוע' ו ב). — *ותבע את פ' לעשית צדקה וכד': ישראל יש מהן עושין צדקה מאליהן ויש שאם אתה תובען הן נותנים ויש שאתה תובען ואין עושים (מד"ר שה"ש, אל גנת אגוז). — *ותבע אשה לנשואין, לתשמיש וכד': נותנין לבתולה שנים עשר חדש משתבעה הבעל לפרנס את עצמה (כתוב' ה ב). ואני אמתך מלמד שתבע' לתשמיש (ירוש' סנה' ב ג). מעשה בא' שתבע אשה לדבר עבירה (ברכ' כב.). כל אשה שתובעת בעלה לדבר מצוה הויין לה בנים שאפילו בדורו של משה לא היו כמותן (ר' יוחנן, ערוב' קד:). שהאשה תובעת בלב והאיש תובע בפה (שם). תבעוה להנשא ונתפייסה (יומא יח:, כתוב' נד.). כוס אחד יפה לאשה שנים ניוול הוא שלשה תובעת בפה ארבעה אפילו חמור תובעת בשוק ואינה מקפדת (כתוב' סה.). לבה, שהיא (האשה) תובעת בלבה, אסורים ידיה, אלמלא שאסורים ידיה שאינה תובעת בפה לא היתה מנחת לאדם שלא תהא תובעתו (מד"ר במד' ט). משל למלך שראה אשה אחת יתומה ביקש ליטול אותה לו לאשה שלח לתובעה אמרה איני כדאי להנשא למלך  (שם שם כא). — *ותבע באשה וכד': ומפני מה האיש תובע באשה ואין האשה תובעת באיש (שם בראש' יז). — *ולגבי בהמה: פרדה שתבעה זכר אין מרביעין אותה לא מן הסוס ולא מן החמור אלא מן הפרד (תוספת' כלא' א ח). — ובינ' *תּוֹבֵעַ, מי שקורא את חברו לדין: שלח ביד עבדו או שאמר לו הנתבע וכו' הרי אלו פטורים עד שישמעו מפי התובע (שבוע' ד יב). (סדר הדין כך הוא) התובע תובע והנתבע משיב והדיין מכריע (ירוש' סנה' ג ט, מד"ר דבר' ה). — *ויש תובע(ים) לאבדה: מה שאלה מיוחדת שיש בה סימנים ויש לה תובעים אף כל דבר שיש בו סימנים ויש לו תובעים חייב להכריז (ב"מ ב ה). — °ותוֹבֵעַ, °תובע כללי, במשמ' פקיד משפטי המביא מטעם המדינה את אשמת הנאשם לפני בית הדין , Ankläger, Staatsanwalt; procureur (publique); (public) prosecutor, נוהג בדבור ובספרות.

— ובינ' פָעו', נק' *תְּבוּעָה, שנתבעה להנשא: המארס את הבתולה וכו' נותנין לה שנים עשר חדש משעת תביעה אבל לא משעת אירוסין ובגרה הרי היא כתבועה (כתוב' נז:). — ובסהמ"א: אמרה (הארץ) לפניו רבש"ע תן שבועות ימינך שאין אתה תובע אותם מידי (פדר"א מב). וששאלתם וכו' ותבעתם לבאר כמה פסוקים קורא כהן וכמה קורא לוי וכו' (אוצר הגאונים, לוין ה, מגלה, 57). וכאילו תובע עיניו להתעוור (ערוך, ערך חרש). והייתי אומר2 שיתבעני הקב"ה מיתתך (רש"י, בראש' מו ל). תובע את המלוה את יתר דמיו (הוא, ב"מ לד:). ואל יתבעני תובע להביא כל מלה שתהיה תחת כל ענין (ר"י א"ת, השרשים לריב"ג, אמר המחבר). והבוטח בה' הוא תובע מסיבות הטרף מה שיש בו יותר מנוחה לגופו (הוא, חו"ה הבטחון פתיח'). ואל תנוח דעתך על מה שנתברר אצלך בתחלת למודך, אבל תבע עליו את נפשך כמי שיתחיל בו (שם חשבון הנפש ג). צדק מאמר חכמינו שמצות הדעת יפים תובע לחיובם ומצות התורה חיובם תובע ליפים (ר"א הקראי, גן עדן, מילה ז, קסד.). — ואמר הפיטן: שכרך בשבועה אשר שמעתה הרבה מאד בתניים אשר תבעתה (פיוטי יניי, זולאי, כח). פיקדיך קדשו צום לקבוע דעתם קצרה צרכם לתבוע (סדר רב עמרם ב, רט).

— נִפע', *נִתְבַּע, — שתבעו ממנו דבר: ולפיכך נתבעו אומות העולם כדי שלא ליתן פתחון פה להם כלפי שכינה לומר אלו נתבענו כבר קיבלנו עלינו הרי שנתבעו ולא קבלו עליהם (מכיל' יתרו ה). — *ונתבע לשלם חוב: בשעה שהלוה נתבע ואין לו לשלם מי נתפש לא הערב (מד"ר שה"ש , משכני). — *ולתת בהתנדבות: אין את יכול לעמוד על אופי' של אומה זו נתבעין לעגל ונותנין נתבעין למשכן ונותנין (ר' אבא בא אחא, ירוש' שקל' א א). — *ולתשמיש: שתבעה למטה ואינה נתבעת לו (כלה רבתי א). — ובינ' *נִתְבָּע, בנגוד לתוֹבֵעַ: שלח ביד עבדו או שאמר להם הנתבע משביע אני עליכם שאם אתם יודעין לו עדות שתבואו ותעידוהו הרי אלו פטורים עד שישמעו מפי התובע (שבוע' ד יב). (סדר הדין כך הוא) התובע תובע והנתבע משיב והדיין מכריע (ירוש' סנה' ג ט, מד"ר דבר' ה). — ובסהמ"א: או שימות ויהיה הוא הממית את עצמו והוא נתבע על זה כאילו המית זולתו מבני אדם וכו' (ר"י א"ת, חו"ה הבטחון ד). שאין האדם נתבע אלא כפי יכלתו והשגתו בשכלו והבנתו וכחו וממונו (שם, היחוד י). — ואמר המשורר: ומי נתבע ותובעו יש להכיר דבר עדים פסק דינך להזכיר (ר' האי גאון, שערי דיני ממונות, קבוצת קונטרסים, כה).