° 1, ש"נ, —  בעֵרה, דלֵקה, שרֵפה, Brand; incendie; combustion: ויתאבכו גאות עשן, יהיו נבוכים ומסוגרים בחוזק עשן התבערה (רש"י, ישע' ט יז). שלא יעלה ויכבה את תבערתו (הוא, יחזק' לא טו). כשתכבה תבערתך יעלה העשן ויכסה השמים (הוא, שם לב ז).  ואש נשקה ביעקב, כמו ובערו והשיקו, שהוא ל' היסק ותבערה (הוא, תהל' עח כא).  סיר נחושת הכפוי על תבערת עצים (הוא, קהלת ז ו). וישקע הורקנוס את להב המלחמה ויכבה את תבערתה ויחדל להלחם בעיר (יוסיפון כז). —  מ"ר °תבערים: והרוגים ושרופים באש יוקד תבערים (יצחק ברבי משה, שאו לבבכם, אופן לשבת שלפני ר"ה).