* 1, ש"ז, — מאכל מבֻשל או צלוי או שלוק, Gericht; mets; dish: כירה שהסיקוה בקש ובגבבא נותנין עליה תבשיל, בגפת ובעצים וכו' בית שמאי אומרין חמין אבל לא תבשיל, ובית הלל אומרין חמין ותבשיל שבת ג א. נותנין תבשיל לתוך הבור בשביל שיהא שמור שם כב ד. הביאו לפניו מצה וחזרת וחרוסת ושני תבשילין פסח' י ג. ערב תשעה באב לא יאכל אדם שני תבשילין תענ' א ז. קונם תבשיל שאיני טועם אסור במעשה קדרה רך ומותר בעבה נדר' ו א. הנודר מן התבשיל2 אסור בצלי בשלוק ובמבושל תוספת' שם ג א. הנותן לשכינתו פת לאפות לו, תבשיל לעשות לו אינו חושש וכו' ירוש' דמאי ג ו. אין תבשילו תבשיל ברור שם תרומ' י ב. במקום שאין תבשילי3 ישראל מצויין, בדין היה שיהו תבשילי גוים מותרין שם שבת א ה; שם ע"ז ב ט. כל האוכל שהוא נאכל כמות שהוא אין בו משום תבשילי גוים שם שבת א ה. זריזות הן הנשים בפת4 יותר מן התבשיל מה בין פת ומה בין תבשיל, תבשיל דרכו לאכול רותח פת אין דרכו לוכל רותחת שם שם א י. תבשיל של תרדין יפה ללב וטוב לעינים רב חסדא, ברכ' לט.. מפני מה תבשיל של שבת ריחו נודף שבת קיט.. אותו היום נפטר אברהם אבינו ועשה יעקב אבינו תבשיל של עדשים לנחם את יצחק אביו ב"ב טז:. רבי עשה סעודה לאנטונינוס בשבת, הביא לפניו תבשילים צונן, אכל מהם וערב לו מד"ר בראש' יא. הוא (עשו) אדום ותבשילו אדום שם שם סג. משל למלך שהיה לפניו שולחן ערוך ומיני תבשילין שם שמות ל. מה חול אדם נוטל ממנו מלוא קמצו ונותן לעיסה או לתוך התבשיל אין בריה יכולה לטעמו שהוא מקהה את שיניו שם במד' ב. מי שאכל את התבשיל הוא יודע טעמו שם דבר' ב. על שאכלו מתבשיל הגוים שם שה"ש, זאת קומתך. — *ועֵרוּב תבשילין, מזון מוכן מערב יום טוב כדי לערב את התבשילים המוכנים ליום טוב עם אלה שיוכנו מיום טוב לשבת הבאה אחריו: כל האוכל שהוא נאכל חי כמות שהוא וכו' ויוצאין בו משום עירובי תבשילין ירוש' שבת א ה. ועי' *עֵרוּב. — *והקדיח אדם את תבשילו, שרף אותו בשעת בשול, ובהשאלה במשמ' עשה מעשים רעים, חטא, עי' א. קָדַח. — ובסהמ"א: המבשל כמה תבשילין ביום טוב לצורך יום טוב ולא אכל מכולם בתוך הסעודה וכו' שבלי הלקט, יו"ט סי' רמה. תבשיל הלבן נקרא כן כשאין בו ירקות ר"מ אלדבי, שבילי אמונה ה. והתבשילים שאדם נותנן בתנור מערב שבת לאכול בשבת מצטמק ויפה לו הוא האגור שנג. — °ובֵית תבשיל, מקום שמבשלים בו: ויהי היום רצה ראובן ועשה הבית הנז' בית התבשיל, והשכנים שבחצר מערערי' עליו שו"ת תורת חסד לפרחייא סי' קצד.
1 [ע"פ הארמ' תבשילא. וב. גיגר בתוספת הערוך עמ' תח מעיר, שמארמ' נשאלה המלה לפרסית חדשה בצורת תפשילא, ולערבית: טפשיל.]
2 [במשנה נדר' ג א: הנודר מן המבושל מותר בצלי ובשלוק.]
3 [ובירוש' שבגניזה ע"ז שם, גינצבורג, 877 תפשילי, ועי' בהערות שלפני זו.]
4 [קרבן העדה: לאפותו מבעוד יום.]