תבע
* 1, ממנו *תְּבִיעָה, *תָּבַע.
1 [השרש, שאינו במקרא, שאול הוא בשמוש זה מארמ' שבתו"מ, וכן בא תבע באותה משמ' ובשמושים נוספים בסור'. בערב' הוראת הפעל תַבִעַ تبع היא הלך אחר (דבר או אדם), בכוש' תַבְעַ, היה חזק, באוגרית' תבע, הלך לו, ובאשור' תֵבוּ, קם, הלך; ואין לקבע, אם התפתחו אלה משרש אחד. ואולי נולד השרש במשמ' דרש בארמ' כהרחבה מן בעא במשמ' בקש.]