קל לא נמצא, ועי' °תָּדוּר.

— הִפע', °הִתְדִּיר, — עשה בתדירות, עשה שיהיה דבר תדיר, תמיד: ותתדיר אגרותיך אלי בשלומך וטוביך ושאלותיך בין מן המקרא בין מן המשנה בין מן התלמוד למען אשיבך (תשובת גאון פומבדיתא משנת א' רס"ד לשטרות, JQR XVIII 403). ויתדיר שררותו (של רב האיי) ויוסיף שלטונו (תשו' מהגני' JQR, VII, NS, עמ' 478). המחלים פני אלהינו תמיד עליכם להתמיד ולהתדיר עליכם ברכותיו (ד"ה של יהודי מצרים וא"י, יעקב מן, ב, 98). משתטחים תמיד נגד אולמו להתדיר גם להתמיד את שלומך (שם שם, 136). ומאלוה המעוז אשאל להתדיר גם להסדיר בלי להעדיר שלום יפעתו וביתו וכל מוצאו ומובאו (שם שם, 195). ראוי לו להתדיר כתביו בלב טוב וחזק ואמיץ (שם שם, 217). — ואמר הפיטן: לינת צדק בה מתדירים (שבתי, אנעים, יוצ' א' פסח, מחז' איט' א, קד:).

— הָפע', °הֻתְדַּר, בינ' °מֻתְדָּר, — עשוי בתדירות, נתון בתדירות, שיש בו משהו תדיר, ואמר הפיטן: אקחה פרי עץ הדר וכו' מקום שהוא מתדר1 (ר"א קליר, אקחה, קרוב' א סכות). — °וברכה מתדרת: ישאו כל הזקנים הברים המאושרים ברכות מותדרים ושלומות מהודרים מיוצר יצורים (אגרות ר' שמואל בן עלי ובני דורו, תרביץ א ג, 65).