תָּדוּר

°, ת"ז ותה"פ, — כמו תָּדִיר1: וכיון שהיה רגיל לומר כלשון הזה תדור וניזדמן להן לבדוק אחריו ומצאוהו שהוא בא משבטו שלזבולון (אוצה"ג ג, פסח' לוין, 3). וזה שהוא תולה את הדבר בשעה לפי מנהגן שלבני אדם ודרכן תדור בדבריהן שהן תולין את המזונות במזל (שם ה, תענית, 32). משום דרגילין בתענית תדור (שם ו, יומא, 10). שהרי אנו רואין תדור כתובות קרובות זו יש בה מעט וזו יש בה הרבה (שם ח, כתובות, 51). וכל דבר שיש בו שתי מדות אחת מצויה תמיד ואחת נעשית בעתים רחוקות ואין מצויה תדור הלכו חכמים אחר המדה המצויה תמיד (תשו' הגאו', אסף, 4). סימטא, מקום השוק שאינו תדור אלא יום אחד בחדש או יום אחד בשבת או שעה אחת ביום (שם, 138). והיינו מקוים לכתבי אחינו המעולה להיות תדורים לא נעדרים (ד"ה של יהודי מצרים וא"י ב, יעקב מן, 106). ואם נעדרו במכתבים עדיהו, השאלו תדורות בעדיהו (שם שם, 195).



1 [עי' *תָּדִיר הערות.]

חיפוש במילון: