*, תָּהָא1, פ"ע, — השתאה, השתומם, עמד נבוך,  staunen, ratlos sein; étre étonné, oerplexe; to be onished, peplexed: אמר ר' שמעון מעשה באחד שהביא גריפות של זית וכו' לפני ר' עקיבא ואמר על זו הייתי יושב וטימאה לו ראה תלמידיו תוהין אמר להן מה לכם תוהין כעורה מזה טימא ר' יהושע (תוספת' כלים ב"ב ב ב). אמר להן (ר' יוחנן) יפה עשיתם ששכרתם תהו בה נהרדעי ומי אמר ר' יוחנן הכי וכו' (ערוב' סו.). בא (הצייד) לצוד את השניה הלכה וישבה לה על איקונין של מלך עמד לו הצייד תוהא בה א"ל אם אזרוק עליך אבן אני מתחייב בנפשי (מד"ר שמות כז). — *ובמשמ' נבוך על מה שנעשה, התחרט2: תני ר"ש בן יוחי הרי שהיה האדם צדיק גמור כל ימיו ובאחרונה מרד איבד זה כל מה שעשה כל ימיו. מה טעם ובשוב צדיק מצדקתו ועשה עול, רש"ב לקיש אמר ובתוהא על הראשונות (ירוש' פאה א א). סבר שמעון הצדיק בני אדם מתוך הקפידה הם נודרין, מכיון שנודרין מתוך הקפדה סופו לתהות, מכיון שהוא תוהא, נעשו קרבנותיו כשוחט חולין בעזרה (שם נדר' א א). משל וכו' לאדם שהיה לו פרדס אמר לו חברו מכור לי את הפרדס הזה מכרו לו במנה ולא היה יודע בעל הפרדס מה בתוכו וכו' א"ל יש בו זיתים בק' מנה גפנים בק' מנה וכו' התחיל המוכר תוהא (מד"ר שמות כ). תוהא אנא על הרע' אשר דברתי לעשות לעמי (שם שם מג). אותה שעה לא היה יכול להשיבו אמר הקב"ה יפה אמרת מיד וינחם ה' אמר לו האלהים אף הראשונות תהיתי עליהן (שם שם מד). מעשה באשה א' שנזדקק לה אדם אחד וכו' אחר כך תוהא בו ובקש למות וכו' (שם במד' ט). — ובצרופים, *ישב ותהה, ישב כאלו ופער פה ללא עבודה: חכמים דומים לשולחני עשיר כשמביאים לראות רואה כשאין מביאים יושב ותוהה, נבו' דומה לשולחני תגר כשאין מביאים לו לראות מביא משלו ורואה (ספרי דבר' יג)3. —  *ועמד ותהה: והקב"ה עומד ותוהה ואומר של מי אצור (צורת העֻבר) של צורת הבעל או של צורת הנואף (מד"ר במד' ט). כיון שאמרו למשה נשלחה אנשים לפנינו התחיל משה עומד ותוהא (שם טז). — *ותהה ובהה, עי' *בָּהָא, — ובסהמ"א: ומניין שנשבע הקב"ה שלא יביא מבול לעולם וכו' וכביכול רואה את הרשעים שמכעיסים אותו והוא תוהה שנשבע ואומר מה עשיתי שנשבעתי וכו' (אגדת בראש' א ביהמ"ד ילינק ד, 1). א"ל (אברהם לממרא) אוהבי אמר לי למול אמר לו ממרא ועדיין אתה עומד ותוהא (שם יט, שם 30). דאין שיעמום אלא ביושב ותוהה ובטל לגמרי (רש"י, כתוב' סא:). כל מי שניחם על המצות שעשה ותהה על הזכיות ואמר בלבו ומה הועלתי בעשייתן וכו' (רמב"ם, תשובה ג ג). ולא הוצרכתי לברר כל העיקרין הללו אלא כדי להסיר השיבוש וכו' שתהו בו רבים (ר"י בן ברזלי מברצלונה, הלכות ס"ת, יג). למה זה נתהה במחשבתינו ונחשב כי ימוט אחד מהם וכו' (יסוד עולם לר"י הישראלי ב, יז, לה:). על כן בסוף ימיו אורו עיניו ותהה מהרבה דברים שכתב וכו' (מעבר יבק, ש"ר לג). — ואמרו פיטנים ומשוררים: שוקקה נפשי תוהי, שואלים בחסדך משתהי (מנחם בר מכיר אחור וקדם, זולת לשבת של הפסקה ראשונה). לזאת שובו תוהים לפני האלהים (יחיאל בן יקותיאל מהענוים, במר נפשי, שירמן, מבחר השירה באיט', קיט).

— הִפע', °הִתְהָא, — הכה בתמהון: הקב"ה מתהא הצדיקים ואחר כך מגלה להם (רש"י, בראש' כב ב). מאי תהו דבר המתהא בני אדם (הבהיר א).