תְּדִירוּת

°, ש"נ, — תכונת הדבר התדיר והרגיל, וכד' Häufigkeit; fréquence; frequency: תלה לך טעם הקדמתה בתדירות כדי שתלמוד לשאר תדירין שיקדימו (רש"י, זבח' פט., ד"ה אשר לעולת). שאין תדירותו חובה אלא שהוא מצוי תמיד יותר מחבירו (הוא, שם צא., ד"ה מלוי)1. ובהיות האור סר תדירות החשך מעל פני התהום (ר"ש א"ת, יקווי המים, 126). כמאורו של אש בשאר הלילות שאין מברכין עליו מפני תדירותו (רמב"ן, חדושי ברכות, ראש פרק אלו דברים). והוא תדירות היישוב ועבודת הנפש והוא קיום האמונה בבורא (ר"י לטיף, אגרת התשובה, 57). שאפילו הגדול שבתענוגים והשעשוע נקוץ בו מצד הרגילות והתדירות (ר"י מסיר ליאון, נופת צופים ב יג, 91). לא יכנס בבית בעה"ב לישב אצלו בתדירות אם יש מלון בעיר (פלא יועץ א, כ). היה נכנס ובא שם בתדירות פעם אוכל פעם ישן שם (שמש צדקה ב, נד:).



1 [בפרוש דברי התלמוד, הדנים שם בברור משמעותו של תדיר, אף כנגד מצוי, וע' שם.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים