תְּדִירִי

°, ת"ז, — כמו תָּדִיר, נצחי, קַיָּם: וקראתי שם הספר הזה ס' התדיר על היותו מיוסד על מצות תדיריות (ס' התדיר, הקד', מובא באוצר הספרים לבן יעקב, עמ' 615). שהגלגלים כדוריים והם שוים בתנועה תדיריה בלי שנוי (ר"א הקראי, גן עדן, קדה"ח א, ג.). בהנאה העצומה תדירית וכו' ואנחנו רוצים קיום תדירי (הוא, עץ חיים קיא). כי כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא וכו' והוא העולם התדירי, אבל בזה העולם אשר הוא עיבר וכו' (ר"מ אלדבי, שבילי אמונה ט). שכדור הארץ יסובב סיבוב תדירי והגלגלים שוקטים ונחים (ר"ד גאנז, נחמד ונעים א א). אלה הדברים שאדם דש בעקביו והם תדיריות1 וההרגל בהם נעשה טבע (מורה באצבע, שיא). ועל ידי מחשבות טהורות תדיריות יתלהב לבו באופן שיראה שאי אפשר אלא לשמוח (פלא יועץ, פסח, רכו). צרת המוסקוף2 התדירית, וכל ספינה שרואים מרחוק אני מצטער עד שאדע שאינה ממוסקוף (חיד"א, מעגל טוב, 54).



1 [ואולי צ"ל תדירות כש"נ.]

2 [מוסקבה.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים