תּוּג

° 1, קל לא נמצא במקורות.

— פִע', °תִּיֵּג2, — רשם תגים על האותיות: ויתייג כל האותיות הצריכות תג (עמנואל חי ריקי, משנת חסידים, תקון תפלין ב).

—  פֻע', °תֻּיַּג, °מְתֻיָּג, נרשם עליו תג: וצריך להזהר בתגין של אותיות וכו' ואלו הן האותיות המתויגות שבארבע פרשיות אלו רמב"ם, תפלין ב ח.  ושיהא מתוייג כראוי וכו' ולא יחסר אפילו קוצו של יו"ד הלבוש, אורח חיים, תפילין לב ד.



1 [פעל שנגזר מן תָּג, עי' שם, ועי' גם °תָּגַג. ]

2 [כמו קִיֵּם מן קוּם וכד', ונוהג היום מזה גם ש"ע תִּיּוּג.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים