תּוֹכִי

°, תוכיי, ת"ז, — שייך לתוך הענין, לעצם  הדבר, innerlich; intérieure; intrinsic : המתחבר וכו' מתחלק לתוכיי ונסמך. התוכיי הוא מה שמתחבר בתוך הנושא ולא יוכל להיות בלתו (רמח"ל, ס' ההגיון ט).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים