°, ש"נ, — כמו תֹּולָדָה, טבע: יש חכמים גדולים וכו' ולא התעסקו בחכמת התולדת וכו' ובהתאמץ הנשמה יתאמץ כח השומר הגוף שיקבל האדם מן השמים והוא הנקרא תולדת וכו' (ראב"ע, שמות כג כה). יש דמות כוכבים דורכים ברקיע שלא היו בתולדת ולא נודעו (הוא, במד' כד יז). יפיל (השור) טפת הזרע ולא יפליטנה לחוץ ויעבר בה הפרה כפי התולדת (רד"ק, שרשים, געל). כי יצר לב האדם רע מנעוריו, מלמד עליהם זכות שיצירתם בתולדת רעה בימי הנעורים ולא בימי הזקנה (רמב"ן, בראש' ח כא). כי לבן לא היה יודע בתולדת הזו (שם ל לז).