ש"נ, במקרא רק מ"ר, סמ' תּוֹלְדוֹת, כנ' תֹּלְדֹתָיו, תֹּלְדֹתָם, תֹּלְדוֹתָם, תּוֹלְדֹתָם, — כל מה שנולד במשך הזמן מאדם או מדבר,  Nachkommenschait; descendance; issue, progeny:  זה ספר תּוֹלְדֹת אדם ביום ברא אלהים אדם וכו' ויחי אדם שלשים ומאת שנה ויולד בדמותו כצלמו וכו' (בראש' ה א-ג). אלה משפחת בני נח לתוֹלְדֹתָם בגויהם ומאלה נפרדו הגוים בארץ אחר המבול (שם י לב). אלה תּוֹלְדֹת שם שם בן מאת שנה ויולד את ארפכשד וכו' (שם יא י). אלה תֹּלְדוֹת יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה1 וכו' (שם לז ב). ששה משמתם על האבן האחת ואת שמות הששה הנותרים על האבן השניה בְּתּוֹלְדֹתָם (שמות כח י). ויהיו בני ראובן בכר ישראל תּוֹלְדֹתָם למשפחתם לבית אבתם במספר שמות לגלגלתם וכו' (במד' א כ). ואלה תּוֹלְדוֹת פרץ פרץ הוליד את חצרון וכו' (רות ד יח). ואחיו למשפחתיו בהתיחש לְתֹלְדוֹתָם הראש יעיאל וזכריה (דהי"א ה ז). לחברוני יריה הראש לחברוני לְתֹלְדֹתָיו לאבות (שם כו לא). — ובהרחבה לתולדות הטבע כלו: אלה תוֹלְדוֹת השמים והארץ בהבראם ביום עשות יי' אלהים ארץ ושמים (בראש' ב ד). — ובתו"מ: א"ר יוחנן הוא שלו' הוא צדקיהו והא כתי' השלישי צדקיהו והרביעי שלום, שלישי לתולדות ורביעי למלכות (ירוש' סוט' ח ג). ואילולי שנתת לו (לאדם הראשון) יום אחד משלך שהוא אלף שנה היאך נזקק להעמיד תולדות (מד"ר בראש' כב). הברק הזה תולדות האש של מעלן הוא (שם במד' טו). — ומ"י, *תולדה, *תולדת, כמו מולד (הלבנה) : מחשבין את תולדתו נולד קודם חצות בידוע שנראה סמוך לשקיעת החמה וכו' (ר"ה כ:). — *ובמשמ' מקור שדבר נולד ממנו: הנודר מן התמרים מותר בדבש תמרים וכו' ר' יהודה בן בתירה אומר כל ששם תולדתו קרויה עליו ונדר הימנו אסור אף ביוצא הימנו (נדר' ו ח). — *ובמשמ' טפל, בנגוד לאב ולעִקר: שחיטה עיקר וחבורה תולדה (ירוש' שבת ב ה). תולדות הקרן נגיחה נגיפה וכו', ר' יצחק מקשי נגיפה נגיחה עיקר הן ואת עביד לון תולדות וכו' (שם ב"ק א א). הכא דעיקר שבת הוא תני אבות ותני תולדות התם דלאו עיקר שבת הוא אבות תני תולדות לא תני (שבת ב:). (ארבעה אבות נזיקין וכו') מדקתני אבות מכלל דאיכא תולדות, תולדותיהן כיוצא בהן או לאו כיוצא בהן וכו' (ב"ק ב.). — ובסהמ"א, גם במשמ' תוצאה, מסקנה, מסֻּבָּב: Folge; consequence: וכאשר תתקיימנה אלה השלש הקדמות תהי' התולדה מהן למי שידע להשתמש בהן ולחברן (ר"י א"ת, חו"ה היחוד ה). אך תועלת החשבון הנזכר היא התולדה2 שמילדת הנפש (הוא, שם, חשבון הנפש ד). ולחכמים המתפלספים אהבה בבדידות כדי שתזדככנה מחשבותם לילד מסברותם התולדות האמתיות (הוא, כוזרי ג א). והם (המושכלות) התחלות לחכמות השכליות הנודעות בדרכי המופת ונקראות האחרות תולדות לראשונות והם מושכלות שניות או שלישיות וכו' (הוא, רוח חן ג, פויסט, 13). וכן יעשה בכל תולדה3 תחובר אליה הקדמה צודקת ויולד מה שיתחייב יגיע הענין אחר הקשות רבות אל סתירה בין שתי התולדות האחרונות או הפך (הוא, מו"נ פתיחה). וחוברו ב' הגזרות כדי להוליד גזרה שלישית וכו' וקוראים אז כל אחת מב' הגזרות הנכונות להוליד גזרה אחרת הקדמה וכו' והגזרה המתילדת קוראים תולדה (ר"ש א"ת, פי' המלות הזרות, ערך גזרה). כקדימת ידיעת ההקדמות לידיעת התולדה המחוייבת מהם (רלב"ג, המלחמות, הקדמה). כי האמונה בשתיהן (בחדוש העולם ובבחירה) היא הכרחית לנו מפני תולדותיהן כי תולדות החדוש הם מופתים ותולדות הבחירה הם הגמול והעונש ולולי אלו התולדות המחוייבות לכל בעל תורה להאמין בהם לא היה הזק להאמין בקדמות העולם (רשב"ץ דוראן, אוהב משפט, באורים לאיוב ח, יג:). וכאשר עבדיו הודו שהיה בו רוח אלהים מיד הוציא מדבריהם התולדה ואמר כנגד יוסף אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך (אברבנאל, מקץ, ועתה ירא פרעה). ואחר ילך בהדרגה אל חלוקת ההקדמות וסדורם על תמונות מה והודלת התולדות מהם וכו' (אמו"ר לראב"ד ב ד א). — °ובמשמ' טבע, תכונות טבעיות, Natur; nature: וכן שם אלהים כח תולדתה (של הארץ) להיות למטה מהמים (ראב"ע, בראש' א ב). ואנכי לא ידעתי למה יועילו (הדודאים) להריון בעבור שתולדתם קרה (הוא, שם ל יד). וכל חכמי התולדות וכל חכמי המזלות מודים כי גבול היום מרגע היות עגולת השמש כנגד שטח הירח בכל מקום (הוא, שמות יח יג). (גם שיבה זרקה בו) התולדה זרקה בו שיבה שהשיבה תבא מתולדת האדם (הוא, הושע ז ט). מימי הנֹער לא היתה תולדתו (של עני) חזקה (הוא, תהל' פח יו). כי תולדות בן אדם קרוב' לעשות רע כטעם כי יצר לב האדם רע (הוא, איוב ה ה). כי הדם הוא הנפש וזה ידוע מחכמת התולדות (הוא, יסוד מורא ז, כז:). ועשה הארבע תולדות דומם צמח חי מרגיש וכו' (הוא, ספר למשאלה בקדרות ב). ואם נחבר דבר מהם (מארבעת היסודות) הם ממהרים להשתנות ולהתחלף, אך החבור שחברה אותם התולדה4 הוא חבור מתוקן וקיים עד עת קץ וכבר חשבו קצת הפילוסופים כי הגלגלים וככבים והאישים העליונים הם מתולדות האש וכו' ואיננה תולדה חמישית כאשר חשב אריסט"ו (ר"י א"ת, חו"ה היחוד ו). דעת מניחי הרבוי ודעת אנשי התולדות5 ודעת הפתאים מחוזי הכוכבים (שם, יחוד המעשה ה). שאין בתולדתם (של הכבשים) להיותם בעלי גוונין וכו' (רמב"ן, בראש' ל לב). — °ובמשמ' הולדה, הכח המוליד,  Zeugungskraft; faculté génitale; generative power:  לא כן הכחות אשר יבואו לגוף מצד הנפש המשכלת וכו' אינם נבדלים מהגוף כמזון ופריה והתולדה וההרגשה והתנועה וכו' (ר"א הקראי, עץ חיים קו, קפט). איך אפשר לצייר הריבוי והתולדה והמשך אור מאור וכו' (רמח"ל, חוקר ומקבל). — °ובמשמ' מאֹרעות הימים, קורות, Geschichte; histoire; history: אמנם על כל המלחמות ועל כל המעשים הגדולים ההם (שבספרי הומירוס) לא קבעה התולדה הנאמנה את חותמה, רק נכתבו ברוח המליצה וכו' והמלחמה הראשונה אשר החלה התולדה לאצר במקדשה (קלמן שולמן, מוסדי ארץ, איטליה יו). תולדות גדולי ישראל מרבנים וגאוני ארץ מגדולים ומפורסמים בחכמה (המאסף, התקמ"ד ב). — ואמר המשורר: ושטה לך מתולדות בוגד כי על נתיביו ילכו בניו (רמב"ע, ענק ו, ברודי, שסב). אם תולדות ימים להרע נועדו עלי ולכאיב את לבבי נוסדו וכו' (שם ח, שם, שפב).