תּוֹלָעִי
°, ת"ז, — שיש בו מתכונת התולעת, בצרוף °דֹפק תולעי: כמו שמשאיר אחריו הדפק כשיקטן וימעט הדפק התולעי כן משאיר אחריו התולעי כשיבטלו תנועותיו הרבות ונשאר בו התנועה האחת והוא הדפק הנמליי והיא תנועה מעטה מאד דומה לשריצת הנמלים וכו' (פרקי משה ד, יא.). והוא (הדפק) התולעי והוא שתהיה תנועתו נמשכת דומה לשרץ (נתן פלקירא, צרי הגוף ג ד). במיני הדפק המורכב המיוחד בשמו, הנה יש ממנו צביי וכו' ויש מהם תולעי והוא דומה להם אלא שהוא קטן, חזק התכיפה וכו' (קאנון א ב ג מאמר בדפק ג). אמנם אם לא יתפשט (הדפק) כ"כ שוב לא יקרא גליי אלא תולעי ר"ל כשריצת התולעי תחת אצבעות הרופא (מעשה טוביה ב ד א, פו.). — °וזיז תולעי, כמו תוספת, תוספתן, הזיז שבקצה המעי האטום, appendix עי' מזיא־טשרניחובסקי, ס' המונחים לרפואה ולמדעי הטבע, 56.