1, ש"ע, מ"ר תּוֹלָעִים, — א) כמו תּוֹלַעַת, תּוֹלֵעָה, שרץ זוחל, זחל, Made; ver; vermin: ויותירו אנשים ממנו (מן המן) עד בקר וירם תּוֹלָעִים ויבאש (שמות יו כו). — ב) בגד מצֻבע בשני תולעת המופק מחלזון, (עי' שָׁנִי), Purpur; pourpre; purple: אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אם יאדימו כַּתּוֹלָע כצמר יהיו (ישע' א יח). האמנים עלי תוֹלָע חבקו אשפתות (איכה ד ה). — ובתו"מ: לא היו ימים מועטין עד שמת והוטל באשפה והיו תולעין יוצאין מחטטו (יומא יט:). שנשתרבב לשונם (של המרגלים) ונפל על טיבורם והיו תולעים יוצאות מלשונם ונכנסות בטיבורם ומטיבורם  נכנסות בלשונם (סוטה לה.). — ובסהמ"א, גם תולעים שבמעים: והתולע שיתליד במעים הנקרא גרגיר הקרא (נתן פלקירא, צרי הגוף ב ט, כ"י בריט' מוז'). ירצה (אבן סינא) בגרעינים התולעים אשר יקראו הרופאים גרעיני הדלעת והם תולעים נעשים במעים (פרוש אבן רשד על חרוזי אבן סינא). — ובצרופים, °ביצי תולעים: ביצי תולעים העושים משי שהנשים מחממות אותן בחיקן (רש"י, כתוב' סו.). — °ותולעי קצף: ותולעי קצף (שוים ווירמע) אשר ישכנו באמצע הקוץ בערבים (ווידען) ווינקו מן הסעפים מיץ לח וישובו ויקיאו אותו המיץ על האילן עד שיהיו לפעמים כל סעיפי האילן מכוסים בהמיץ ההוא אשר יתראה אז כקצף (שוים) וכאשר יתרבו התולעים יחרב האילן וייבש (לינדא, ראשית למודים א ו כג ב). — °ותולעים, מין מאכל, אטריות, Nudeln; vermicelles; vermicelli: אטריה הוא מאכל עיסה הנקרא תולעים, מהותו הוא כחוטים לקוחים מעיסה מצה ומבושלים במים (קאנון ב, לוח הסמים). — ואמר המשורר: ראה שמש לעת ערב אדמה כאלו לבשה תולע למכסה (רשב"ג, ראה שמש, ביאליק-רבניצקי א, 60). והתאונן ליום מאכל לרמה יהי גופך וגוש עפר ותולע (רמב"ע, ענק ח, ברודי, שעז). — ועי' תּוֹלֵעָה, תּוֹלַעַת.